מהבאזר, עד להנפה, החגיגות על הפרקט וחדר ההלבשה: לצפייה בתיעוד המלא חכו לטעינה מלאה של העמוד וגללו את הפיד שייפתח כאן למטה

82



זה הגביע השני שלי כמאמן. אמרתי לשחקנים: 'כשאתם מגיעים לרגעים האלה, תזכרו את התחושות'. שיחקנו לעיני האוהדים המשוגעים שלנו ואני רוצה להודות להם. הם שלחו לנו וידאו וזה היה אחד מסרטוני המוטיבציה הכי טובים שראיתי. אני שמח מאוד עבור השחקנים, סומך עליהם והם יודעים לשחק. לא תירגלנו משחק עם שלושה גארדים. אני הכי שמח שעכשיו לא ישאלו אותי 'מה קרה ברבע הרביעי?
אני שמח שיכולתי לעזור לקבוצה וזו הרגשה נהדרת, בכלל לא הייתי אמור לשחק. לא אכפת לי מה אומרים עליי, בקבוצה רואים מה אני עושה וכמה אני משקיע. בשביל זה אנחנו משחקים כדורסל - לא בשביל סטטיסטיקות אלא בשביל תארים. בשביל זה אני פה, זה הגביע השישי שלי ב-6 שנים וננסה להשיג את המטרות שלנו בהמשך העונה

השחקנים עבדו ורצו. היינו מרוקנים מאנרגיות בסיום, ראיתם איך דייסון ניגש תשוש לטקס חלוקת המדליות. פשוט היינו מאוד עייפים לקראת הסיום. למכבי היה יותר אפשרויות לעשות רוטציות ולרענן במאני טיים. איבדנו את המומנטום כי החטאנו יותר מדי זריקות עונשין וסלים פשוטים, והם קלעו זריקות מטורפות בזכות גאודלוק וסמית
זה מאוד מאכזב. היה לנו צ'אנס לנצח, אבל לא שיחקנו את הכדורסל שלנו. לא הזזנו את הכדור כמו שצריך. לא שיחקנו כדורסל קבוצתי וכתוצאה מכך הפסדנו. היו לנו משחקים העונה שככה הפסדנו וקיוותי שנלמד מכך, אבל כנראה שזה לא קרה. אני לא אוהב להפסיד. אני מרגיש שהפסדנו הערב לעצמנו. היו לנו המון כלים לנצח, ולצערי לא עשינו את זה