קראו לה ביזנטיון, הכירו אותה בתור קונסטנטינופול וכינו אותה קושטא. כיום היא איסטנבול, אחת הערים העתיקות הגדולות והחשובות בעולם. אז אם כבר מכבי קפצה לביקור, שווה להכיר את העיר המארחת.
העיר שיושבת על מיצר הבוספורוס, המחבר בין הים השחור לים מרמרה (שלוחה של הים התיכון), הוקמה בסביבות שנת 660 לפני הספירה על ידי מתיישבים יוונים ממגארה, עיר ליד אתונה. המיקום החשוב בין אסיה לבין אירופה ובין הים השחור לתיכון הפכה את הנקודה למוקד השפעה משמעותי בעולם הישן. לא סתם נמצאו דווקא שם ממצאים שמעידים על התיישבות כבר באלף השישי לפני הספירה הנוצרית.
בשנת 330, לאחר פיצול האימפריה הרומית, הפך אותה הקיסר קונסטנטין הגדול לבירת רומי המזרחית וכינה אותה קונסטנטינופוליס – עירו של קונסטנטין. הוא אף ניסה להטמיע את השם רומא החדשה, אבל זה לא ממש תפס בקרב הציבור הרחב.
עם השנים המקומיים החלו לקרוא לעיר קונסטנטינייה, השלטון העות'מאני כינה אותה "שער השגשוג" ואילו היהודים קראו לה קושטא. ישנם הסברים רבים מהיכן מגיע השם איסטנבול, אבל כנראה שהנכון מגיע מהביטוי היווני "איס טים בולין" שמשמעותו "אל העיר".
מוקדי עניין
עם השנים צמחה איסטנבול למימדי ענק, שתאמו את מעמדה כבירת האימפריה הביזנטית ובהמשך כבירת האימפריה העות'מאנית. העיר התבססה כמרכז שלטוני ומסחרי ראשון במעלה וגם מבחינה דתית בנתה לעצמה מעמד מיוחד.
המבנה המפורסם ביותר באיסטנבול נקרא איה סופיה (החוכמה האלוהית) והוקם כקתדרלה מרהיבה של הכנסיה היוונית-אורתודוכסית. פרט לשנות הכיבוש הלטיני, זה היה מקום מושב הפטריארך של קונסטנטינופול וגם הקתדרלה הגדולה בעולם מאז הבניה ב-537 לספירה עד שנת 1453.
ב-29 במאי 1453 השתלטו העות'מאנים על הכנסיה והפכו אותה למסגד, צעד שהפך את התאריך ליום אבל בכנסיה המזרחית עד ימינו שלנו. ב-1931 עקר השלטון הטורקי את סמני הדת מהמקום וכעבור ארבע שנים נפתח המבנה בתור מוזיאון. זהו גם כיום האתר המתויר ביותר בטורקיה.
מאז השתלטות המוסלמים על קתדרלת איה סופיה ועד 1616 היה זה המסגד הגדול באיסטנבול, אז הוקם המסגד הכחול המפורסם. המבנה היפהפה, שנקרא גם מסגד הסולטן אהמט, כולל שישה צריחים מרשימים בגובה 64 מטרים, עשרות כיפות מסוגננות, שטיחים ועיטורים מרהיבים ומסוגל להכיל 10,000 מתפללים.
אסור לשכוח כמובן את כיכר טקסים המפורסמת, הבזאר הגדול, רובעי העסקים המודרניים מסלאק ולבנט, איזור הנמל, הגשרים על הבוספורוס ומוזיאון הארכיאולוגיה של איסטנבול. מדובר בעיר שוקקת חיים, עמוסת חנויות, מסעדות, קניונים ושווקים. וכמובן ספורט. הרבה ספורט.
ספורט באיסטנבול
כיאה לעיר בת למעלה מ-15 מיליון תושבים במדינה שמשתייכת לספורט האירופאי, איסטנבול היא ביתם של מספר מועדוני ענק. הכדורסל כמובן תופס מקום נכבד, אבל מוקד העניין הוא במגרשי הכדורגל.
שלושה מועדונים בולטים במיוחד מעל כל היתר – גלאטסראיי, פנרבחצ'ה ובשיקטאש. כל אחד מהם מייצג איזור, סוג אוכלוסיה מסוים וכמובן מסורת עשירה של הצלחות בכדורגל הטורקי ואפילו האירופאי. גלא זכתה בגביע אופ"א וב-21 אליפויות מקומיות, פנר ב-19 ואילו בשיקטאש, הקבוצה הוותיקה וחביבת נהגי המוניות, קטפה את התואר 15 פעמים.
אותם מועדונים מחזיקים גם מחלקות המתחרות ברוב ענפי הספורט, ביניהם גם בכדורסל. הקבוצה המצליחה ביותר על הפרקט בשנים האחרונות היא פנרבחצ'ה, סגנית אלופת אירופה בעונה שעברה ואלופת 2017. בעיר ישנם 7 קבוצות כדורסל בולטות, ביניהן שלוש נציגות ביורוליג – פנר, דרושפאקה וכמובן אנאדולו אפס (לשעבר אפס פילזן).
איך זזים ממקום למקום?
כמובן שאפשר לנסוע ברכב פרטי או מונית, אבל צריך לזכור שאיסטנבול היא עיר ענקית ופקוקה מאוד. זה נכון גם לגבי נסיעה באוטובוסים העירוניים. בעיר נוסעות רכבות חשמליות קלות מאז 1872 וניתן גם כיום לנדוד ממקום למקום בקו הנוסטלגי או ברכבת חשמלית חדישה.
הרכבת התחתית של איסטנבול כוללת חמישה קווים, ארבעה מתוכם בצד האירופאי של העיר ואחד בצד האסייתי. מערכת הרכבת הוותיקה, שמחברת את העיר עם מדינות אחרות, פועלת מאז 1889 ומציעה גם כיום נסיעות ליעדים מרוחקים אפילו כמו פרנקפורט שבגרמניה.
שני שדות תעופה עצומים נמצאים ליד איסטנבול. הגדול מביניהם הוא אתאטורק ונחשב לנמל התעופה השלישי בגדולו באירופה. השני נקרא סביהה גקצ'ן, על שם טייסת הקרב הטורקית הראשונה ובתו המאומצת של השליט הנערץ כמאל מוסטפא אתאטורק. בימים אלה נבנה סמוך לעיר שדה תעופה חדש ורחב מימדים, שיהפוך לנמל הגדול בעולם וישרת כ-150 מיליון נוסעים בשנה.