ז'ליקו בן ה-59 נולד ביוגוסלביה ולפני שהתחיל להתרוצץ על הקווים היה שחקן בקבוצת בוראץ צ'אצ'אק ובפרטיזן בלגרד, איתה זכה באליפות המדינה. בגיל 31 פרש מכדורסל ומיד התחיל את קריירת האימון שלו בפרטיזן. כבר בעונתו הראשונה האגדה על שמו התחילה לקרום עור וגידים כשהוא מוביל את קבוצתו לזכיה היסטורית ויחידה בגביע אירופה. וזה, כאמור, עוד בשנתו הראשונה כמאמן. 

לאחר שלוש שנים עבר אובראדוביץ' לאמן את חובנטוד בדאלונה וגם איתה זכה בגביע אירופה כבר בעונתו הראשונה, בפיינל פור שנערך כאן בתל אביב. מיותר לציין שגם עבור הקבוצה הקטלאנית זוהי הזכיה היחידה בגביע הנכסף. ב-1995 הגיעה סוף סוף הצעה מקבוצת פאר והמאמן הסרבי חתם בריאל מדריד במטרה להביא לה אליפות לאחר בצורת של 15 שנה. כרגיל, תאמינו או לא, כבר בעונתו הראשונה הוביל את הבלאנקוס לזכיה. ז'ליקו קטף עוד תואר אירופאי במדי בנטון טרוויזו ב-1999 (גביע ספורטה).

המבקרים של המאמן הסרבי (מתברר שיש כאלה) טוענים שהוא יוצר בכוונה "משברים" בקבוצה באמצע עונה או לפני משחקים גדולים כדי להוריד את שחקניו לקרקע ולהביא אותם רעבים למאני טיים. או כמו שאמר בראיון שהעניק בישראל: "לפעמים, כשאני רואה שהקבוצה מרוצה מדי או מתנהלת בצורה רגועה מדי, אני מרגיש שאני צריך להגיב". קשה לדעת אם באמת המשברים לכאורה מתוכננים, אבל יש לזכור שלא תמיד אובראדוביץ' מצליח לפתור אותם.

בעונת 2013/14, שנתו הראשונה כמאמן פנרבחצ'ה, נחלה הקבוצה אכזבה ענקית כשלא עברה את שלב הטופ 16 ביורוליג. לכאורה, אז זה לא היה דבר כל כך נורא בשביל קבוצה כמו פנר לא להתקדם עד הסוף, אלא שהמועדון הטורקי בנה קבוצה שהייתה אמורה להגיע רחוק עם שחקנים כמו נמניה בייליצה, בו מקאלב ועוד איזה בוגדן בוגדנוביץ' אחד. בהנהלה התאכזבו קשות, אך למרות ההדחה המוקדמת הרס''ר נשאר והסבלנות השתלמה. בעונת 2016/17 הוא ניצח בגמר הביתי את אולימפיאקוס של יאניס ספרופולוס והביא לפנר אליפות אירופה ראשונה בתולדותיה.

זה לא היה הכשלון היחיד של אובראדוביץ'. לאחר הצלחותיו בנבחרת בין השנים 1996-2000 עזב הסרבי, כדי לחזור ב-2004 לקראת יורובאסקט 2005 שנערך בסרביה ובמונטנגרו. הפעם זה נגמר בכשלון חרוץ כשהסרבים, שנחשבו לפייבוריטים לזכיה עם שמות גדולים כמו איגור ראקוצ'ביץ', דיאן בודירוגה ועוד, הודחו על ידי צרפת כבר בשלב ההצלבה. המאמן התפטר מיד לאחר ההדחה ופתח פה גדול על השחקנים, כשאמר בין היתר: "השחקנים האלה הם לא בני אדם, בחיים לא ראיתי חבורה כל כך גרועה מבחינה אנושית. הם לא הקשיבו לשום הוראה באימונים, עשיתי טעות שלא העפתי שישה מהם כבר במחנה האימונים".

נכון שלשועל הסרבי היו כשלונות כואבים, אבל אי אפשר שלא להזכיר את אחת התקופות המזוהות איתו יותר מכל. אולי גם הקדנציה הגדולה ביותר של מאמן אירופאי אי פעם, כשז'ליקו אימן את פנאתינייקוס בשנים 1999-2012. כמו בבלגרד, בדאלונה ומדריד, גם את הירוקים מיוון הצעיד לזכיה בתואר האירופאי הנחשק כבר בעונתו הראשונה. אז זה היה בגמר הסופרוליג בסלוניקי, בו פגשה קבוצתו את מכבי הגדולה של פיני גרשון, נייט האפמן, נדב הנפלד ואריאל מקדונלד. לאחר אותה עונה ועד 2012 הוביל אובראדוביץ' את פנאתינייקוס ל-4 הנפות של גביע אירופה (5 בסך הכל), 11 אליפויות מקומיות ו-7 גביעים.

רשימת התארים של המאמן הסרבי כמעט לא הגיונית, 9 גביעי אירופה וכמות לא נתפסת של תארים מקומיים, וזה בלי להזכיר את ההישגים עם הנבחרת. קשה להצביע על תשובה לשאלה איך הוא מצליח לעשות את זה. חוץ מזה שהיותו גאון כדורסל, מה שמאפיין את ז'ליקו לאורך השנים זה המשכיות, עקביות, מסורת ויכולת ראייה לטווח הרחוק, מה שמסביר איך כמעט בכל קבוצה שבה אימן דאג לפתח ולקדם יהלום צעיר. 

ז'ליקו אובראדוביץ' חווה כשלונות לא קטנים ועדיין הוא גדול המאמנים בכדורסל האירופאי. הוא המעוטר ביותר, נראה המתוחכם ביותר והווינר הגדול ביותר, לכן פתיחת העונה הרעה של פנרבחצ'ה ממש לא העידה על ההמשך שלה. כשאנחנו רואים לנגד עינינו שהטורקים אוספים ניצחון ועוד ניצחון בדרך לקאמבק אדיר ישירות לפלייאוף, לא שלמישהו היה ספק שזה יקרה. 

נכון לעכשיו, העונה של פנר אולי מראה לנו יותר מכל שהשועל הסרבי יודע בגאונות להביא את שחקניו ליכולת שיא בדיוק כשצריך. וכמו שאנחנו כבר מכירים אותו, הסוף של העונה כנראה הולך להיות מתוק וישאיר למאמן המנוסה טעם של עוד. ואם הוא רוצה עוד, תהיו בטוחים שלא יניח לשום דבר לעצור אותו.