בעונת 1987/8 החליטה פיב"א על שינוי השיטה לקביעת הזוכה בגביע אירופה לאלופות. היא עברה לפיינל פור - המותג של כדורסל המכללות האמריקאי - הנהוג עד היום, 32 שנה אחרי. לא רבים יודעים שהפיינל פור הגיח לאירופה הרבה לפני כן, ב-1966 ו-1967, אך השיטה נזנחה עד 1988 ורק אז הפכה לקבועה.
על פי המודל החדש, בתום בית הגמר (8 קבוצות, 14 מחזורים) ארבע הראשונות יתמודדו בפיינל פור בעיר אחת באירופה במשחקי נוק-אאוט הן בחצי הגמר והן בגמר.
הפנים החדשות במכבי תל אביב מודל 1988 היו קן בארלו, שהגיע מאלופת אירופה מילאנו, וכן ווילי סימס ומוטי דניאל. זו הייתה העונה האחרונה בצהוב של הצמד הגדול מכולם, מיקי-מוטי. אל הקווים חזר המאמן שעשה היסטוריה, רלף קליין.
בעונה אירופאית די פושרת מכבי הצליחה להשתחל למקום הרביעי בתום בית הגמר עם מאזן 6:8, ניצחון אחד יותר מברצלונה. מספיק כדי להבטיח מקום בפיינל פור. כ-1,500 ישראלים הגיעו להיכל הגדול בגנט, בלגיה, המשמש בדרך כלל לתערוכות וירידים והוסב לכבוד האירוע לאולם כדורסל (למורת רוחם של השחקנים שהתלוננו על המשטח הלא נוח).
בחצי הגמר מכבי פגשה את הראשונה בבית הגמר, פרטיזן בלגרד היוגוסלבית, אותה הובילו ולאדה דיבאץ וזרקו פספאלי ומהספסל שלה עלה גארד בשם ז'לימיר אובראדוביץ'.
קליין הצהיר לפני המשחק שפרטיזן היא היריבה הנוחה ביותר למכבי. מגי הכריז: "בעונה שעברה לא הייתי כשיר, הפעם אני 100 אחוז ורוצה את גביע אירופה. ראיתי בסרטים ישנים איך כל ישראל חוגגת".
ואכן במשחק הראשון מגי היה פשוט פנטסטי מתחת לסלים עם 34 נקודות ו-13 ריבאונדים והצליח להעיף מהטורניר את המדורגת מספר 1 עם 82:87 לצהובים. סימס הוסיף 18 נק', בארלו קלע 12 וארואסטי הוותיק היה נהדר עם 10.
בגמר פגשה מכבי את טרסר מילאנו בשחזור הגמר מהשנה קודם לכן. זה קרה לאחר שהאיטלקים נהנו מתצוגת שיא של בוב מקאדו (39 נק'), שהוכיח שהוא ברמה מעל כולם באירופה, וניצחו את אריס סלוניקי של גאליס וינאקיס בתוצאה זהה לחצי הגמר הראשון, לאכזבתם של 4,000 יוונים שהציפו את גנט.
ב-7 באפריל, בדיוק 11 שנה אחרי הגמר ההיסטורי ההוא בבלגרד, התייצבה מכבי תל אביב לגמר האלופות מול טרסר מילאנו. בניגוד לעונת 1987, אז הקבוצות היו די שוות, מילאנו הגיעה הפעם כפייבוריטית ברורה – יריבה מנוסה, מגובשת ומפוצצת בכשרון. השינוי המשמעותי בסגל שלה היה ריקי בראון האמריקני במקום בארלו. בעונה הרגילה ניצחה מילאנו את מכבי פעמיים, כשבצפון איטליה הביסה את האלופה הישראלית ב-32 הפרש.
ג'מצ'י ומכבי פתחו מצוין, אבל האיטלקים לא התרגשו והשתלטו כמצופה על המשחק. למחצית ירדה מילאנו ביתרון משמעותי 41:52, אך היה גורם נוסף לא פחות חשוב מכך. 5 שניות לסיום המחצית ספג מגי המתוסכל את העבירה הרביעית שלו, מכה מורלית ומקצועית קשה למכבי. מגי הספיק לשחק עוד קצת במחצית השניה עד שבדקה ה-27 ספג את החמישית וסיים ערב חלש עם 13 נק' בלבד. מילאנו פשוט הפכה לסיוט של השחקן מספר 1 של מכבי.
מהספסל הוקפץ מחוסר ברירה איציק כהן בן ה-19, שעלה מהנוער ובקושי שיחק באותה עונה. כהן הדהים כששיחק ללא כל פחד מול האיטלקים וב-13 דקות היה נפלא עם 6 נקודות (3 מ-3 מהשדה) ו-7 ריבאונדים. הסנטר השמאלי קצת עב-בשר לתואר סינדרלה, אבל הוא ללא ספק היה הסיפור המרגש של מכבי בגמר הזה.
מכבי המעודדת החלה לצמצם ומיקי ברקוביץ' בסל ועבירה (הנקודות היחידות שלו במשחק) הצליח להשוות ל-78:78. בדרך לסנסציה? לא ממש. מילאנו המנוסה לא נלחצה בקלות ובראשותו של בוב מקאדו הנפלא חזרה להוביל בבטחה עד לניצחון 84:90. מקאדו הוסיף לשלל ההישגים שלו את תואר ה-MVP של הפיינל פור האירופאי. דינו מנגין התיז שמפניה במגרש ומייק דאנטוני הניף שנה שניה ברציפות את הגביע. מאז ועד היום מילאנו לא הצליחה לזכות שוב בגביע האלופות.
מקאדו הודה בסיום: "כשמגי יצא ב-5 עבירות, ידענו שהמשחק שלנו". רף קליין המאוכזב סיכם: "הוצאנו מעצמנו את המקסימום. מילאנו טובה יותר, גבוהה יותר וחזקה יותר. בלי מגי אנחנו לא יכולים לנצח אותה". מוטי ארואסטי חתם תקופה גדולה: "עד לפני חודש אף אחד לא נתן לנו סיכוי ובכל זאת הגענו לגמר. להיות במעמד הזה 6 פעמים ב-12 שנה זה הישג שאין לאף קבוצה באירופה והוא שייך לכולנו".
קלעו למכבי: ג'מצ'י 24 נקודות, בארלו 21 ו-14 ריבאונדים, סימס 15 ו-5 אסיסטים, מגי 13, כהן 6 ו-7 ריב', ברקוביץ' 3, דניאל 2, ארואסטי וליפין לא קלעו. הרבו לקלוע למילאנו: מקאדו 25 ו-12 ריב', דאנטוני 17, בראון 17 ו-4 חסימות.



1
4
12
14
15
23
90
91
92
93
94
99
Giannis
Vasilis
Tim
Noam
Vs Bayern Munchen
Vs Red Star Belgrade




.jpg)











