תפריט
כפתור ימני - ניהול מנוי כפתור אמצעי - חנות כפתור אמצעי - כרטיסים
כפתור ימני - ניהול מנוי כפתור אמצעי - חנות כפתור אמצעי - כרטיסים

ממפעל הקרח למונגוליה ועד תל אביב

רגע לפני סדרת הגמר, כריס ג'ונס מספר בראיון על הרגע בו יצא מהקולג' בלי חוזה, הנחיתה בקור המקפיא במזרח אסיה, ההצגה בחצי הגמר באילת וחיי המשפחה בישראל

13/06/2021  |  מאת: רועי גלדסטון
ראשי · חדשות · ממפעל הקרח למונגוליה ועד תל אביב
כריס ג'ונס הפך בעונה החולפת לאחד השחקנים האהובים על אוהדי מכבי Playtika  תל אביב. גם בחדר ההלבשה. מדובר בבחור שקט, חרוץ, חייכן, צנוע, בעל ידי זהב וראיית משחק נדירה. לקראת סיום העונה הראשונה שלו ביורוליג ובישראל, ישבנו לשיחה עם אחת הדמויות הכי מרתקות בענף. בחור שסיפור חייו יכול להפוך יום אחד לסרט סוחט דמעות. 

כריס, ספר לנו שני דברים שלא יודעים עליך. 
"ענף הספורט הראשון שלי היה בעצם פוטבול, אבל אני לא תמיד אוהב את השמש ולהיות בחוץ אז החלפתי את זה בכדורסל ובמזגן. הייתי ווייד רסיבר וקוורטרבק, אבל בצורה חובבנית עם החברים שלי. הדבר השני הוא שאני חייב שתהיה מוסיקה ברקע כשאני מתקלח. ואני שר. אני לא נותן לאף אחד לשמוע אותי, כי אני לא יודע לשיר, אבל איך שהוא במקלחת אני מרגיש כאילו אני כן יכול לשיר. אשתי בדרך כלל צועקת עליי לשתוק ואני מתעלם ממנה".

איך מצאת את עצמך עובד במפעל קרח?
"סיימתי קולג' ב-2015 ולא הייתה לי עבודה או חוזה. בדיוק נולד הבן ראשון שלי במאי 2015 ולא הייתה לי אפשרות אחרת לפרנס את המשפחה שלי, אז מצאתי עבודה במפעל לקרח. זה היה משוגע כי עדיין התכוננתי למקרה שיהיה לי חוזה מעבר לים. הייתי קם ב-4 לפנות בוקר למשמרות של 12 שעות, מסיים בארבע או חמש אחרי הצהריים, הולך הביתה לתנומה של 45 דקות ואז מתאמן".



מה בדיוק עשית שם? 
"העבודה הייתה בטקסס. בגלל שמאוד חם שם יש לנו מכונות קרח שעומדות בחוץ והיינו מעמיסים את המשאית בשקים גדולים של קרח. אני הייתי העוזר של הנהג. היינו מגיעים לחנויות שהיו מוכרות קרח וממלאים את המקררים שלהן עם שקי קרח. במשאית היו לנו 50-60 שקים בגדלים שונים. אז הייתי עורם את זה על מכשיר שהיה מוריד את זה מהמשאית".

ואיך היה?
"אחרי חודשיים הבוס שלי היה ממש מרוצה ממני ונתן לי לעבוד באיצטדיון של הדאלאס קאובויז ולמלא שם את מכונות הקרח. לכן בימי ראשון הייתי הולך בחינם למשחקים. העבודה שם הייתה די קלה ולכן ראיתי את רוב המשחקים. אני עדיין בקשר עם הבוס שלי ומודה לו על ההזדמנות כי כשיצאתי מהקולג' לא הייתה לי הכנסה וממש הייתי צריך את העבודה הזו".

ספר לנו על החוזה הראשון שלך.
"כשיצאתי מהקולג' לא כל כך הכרתי את העולם שבחוץ. הייתי באמצע העבודה שלי בקרח וקיבלתי שיחה מהמאמן שלי שיש חוזה במונגוליה. אז ארזתי ונסעתי בשבוע שלאחר מכן. לקחתי איתי רק ז'קט, כי אני יודע שקר במטוס, ומכנסיים קצרים של כדורסל. זה מה שהיה עליי. היו לי מזוודות ואותן שלחתי, אז מלבד הז'קט לא היה לי עליי כלום. לא בדקתי את מזג האוויר במקום שאליו אני נוסע, אז אפשר לומר שהייתי צעיר וטיפש. בכל מקרה, נחתי שם, יצאתי מהמטוס וכולם נעצו בי מבטים. קר שם. מאוד קר. מינוס 30 מעלות צלזיוס בערך. כמובן שהייתי היחיד באיזור עם מכנסיים קצרים וכולם היו עם מעילים ענקיים ועבים. כשיצאתי מהטרמינל הכל היה מכוסה בקרח ורעדתי מקור. אחרי 2-3 דקות של הליכה כבר היו לי נטיפי קרח על הזקן". 

"אם זה לא מספיק, חברת התעופה איבדה את המזוודות שלי. אז לא היה לי מעיל או בגדים להחלפה והייתי צריך לקנות בגדים ומעילים עד שהמזוודה שלי הגיעה לשם אחרי 3-4 ימים. המאמן שלי בקולג' אמר לי שהתנאים לא הכי טובים, אבל שאם עוברים את זה, אפשר לעבור הכל וזה נכון. הזמנים היו קשים. השעון היה רחוק 23 שעות מאשתי והמשפחה, זה היה קשוח. כשהלכתי לישון הם היו מתעוררים והפוך. הליגה הייתה בסדר ואני אסיר תודה על ההזדמנות. עכשיו, להיות כאן במכבי, עם התנאים והמשאבים שיש לנו זה מדהים בעיניי. הכל פה TOP OF THE LINE. שם למשל יש 8-10 קבוצות שכולם מתאמנות על אותו מגרש, רק שתבין את הלך הרוח שם".



רגע לפני הישורת האחרונה, איך העונה עבורך עד עכשיו במכבי?
"מדהימה. לכל קבוצה יש עליות וירידות. לא יכולתי לבקש קבוצה טובה יותר של חברים לקבוצה ומאמנים. כולם קיבלו אותי כל כך יפה וחיבקו אותי כאן בזרועות פתוחות. מהיום הראשון אתה מרגיש שזאת משפחה. הרמה של הכדורסל גבוהה, היורוליג פשוט פנטסטי ושונה מאוד מהמקומות ששיחקתי בהם עד השנה. היורוליג היא תחרות ברמה מאוד גבוהה, הליגה הישראלית היא ליגה טובה מאוד. הקבוצות נלחמות פה והעונה הזו בכלל פקחה לי את העיניים. עכשיו אנחנו רוצים לסיים את העונה עם אליפות".

קח אותנו רגע למשחק מספר 2 באילת. לקחת את הקבוצה על הגב עם 27 נקודות. הטבעת הייתה בגודל של אמבטיה?
"הקרדיט מגיע לחברים שלי לקבוצה. יש לנו הרבה מאוד שחקנים טובים ולכן ליריבות שלנו קשה מולנו. יש הרבה שחקנים שיכולים לעשות דברים מגוונים ולכן זה מקל עליי, כולם מסוכנים. וכולם מסביבי מאמינים בי, שחקנים ומאמנים. האמת היא שגם אני הפתעתי את עצמי במשחק הזה. זה ערב שכל שחקן מחכה לו. זה היה משחק מאוד מאוד חשוב לנו וידענו שיהיה קשה, שיהיה משחק צמוד ושבסוף נצטרך לדעת לנצח בו, וזה מה שהיה".



מה היו הדברים שהכי הפתיעו אותך בישראל?
"לא היו לי ציפיות כשהגעתי לכאן מבחינת דברים שידעתי או לא ידעתי על ישראל. אני רק בהלם עד כמה הכל יקר כאן. בנוסף, זה כמו בית שני כי כולם מדברים אנגלית, ידידותיים ואפשר להסתדר פה בקלות. לא צריך תרגומים ועזרה כל רגע. הילדים ואשתי מאוד אוהבים את תל אביב".

לסיום, ספר לנו קצת על המשפחה שלך.
"לאשתי קוראים ג'סטיס, לבן הגדול קרטר ולקטן קרסון. אף פעם לא היה לידנו חוף ים ועכשיו אשתי והילדים מאוד אוהבים את הים והולכים לשם כל יום. אני צריך לשאוב את הרכב כל הזמן כי הכל מלא בחול - המושבים ותא המטען... (צוחק), אבל אשתי היא עמוד התווך של המשפחה. יש לה מזג מיוחד והיא יכולה להיות בקלות בארגון האוהדים ה-GATE, זה מאוד מתאים לאופי שלה. כמו שאמרתי, יש לי שני בנים, בני 6 ושנתיים. הם גדלים בכל יום ואני מאוד אוהב אותם. הגדול אוהב מאוד משחקי וידאו, בעיקר כדורגל, והקטן קשוח מאוד. אני לא אתפלא אם הוא יהיה מתאגרף בסוף או משהו בסגנון. אשתי מלמדת אנגלית ברשת לילדים במדינות שונות. אני מאוד מבורך שהמשפחה איתי ונמצאת איתי בקריירה שלי".



מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי אינטסגרם
איתנו

להיות מכביסט

מצטרפים למועדון האוהדים הרשמי ונשארים הכי קרובים שיש. תוכן בלעדי, כל העדכונים לפני כולם, הזמנות לאירועים ומלא הטבות ופעילויות צהובות במיוחד

הצטרפו עכשיו!
איתנו
הטבות מכביסט
הצטרפו למועדון מכביסט
×