מכביסט שאחיו התאום אוהד הפועל ירושלים, מחובר למשפחתו וחובב ספורט שלא הסכים לוותר על המנוי גם כשהתגייס לצה”ל. הלוחם שכולנו נקדיש לו רגע בהיכל
שתף כתבה
“בכל מקום שבו אהיה, אני אעשה את הכי טוב שאני יכול”. עמית תמיד ניסה לנצח, תחרותי בכל משחק. הוא גדל כאוהד מכבי תל אביב, בעוד אחיו התאום עידו אוהד את הפועל ירושלים. דו קיום ספורטיבי-משפחתי. לבר המצווה ביקש מאביו מתנה – מנוי למועדון הכדורסל מכבי תל אביב. מאז זה הפך להיות הבילוי המשותף שלהם. אפילו עם גיוסו לצה”ל לא ויתר על המנוי, למרות הקושי להגיע למשחקים. עמית אמר שעל מנוי מכבי לא מוותרים.
עמית רגב גדל והתחנך בעיר מודיעין. המשפחה הייתה עיקר עולמו. מפגשים עם המשפחה הגרעינית והמורחבת, ארוחות אצל הסבים והסבתות ובילויים עם בני ובנות הדודים. כולם היו חשובים לו מאוד והיוו מקור לשמחה. הוא אהב לשמוח ולבלות עם חברים עם בירה ביד וחיוך ביישן על הפנים. הוא גם ידע ליהנות מאוכל טוב. הפינוק האולטימטיבי עבורו היה מסעדה טובה או סטייקים על האש.
עמית אהב מאוד ספורט. הוא שיחק טניס מכיתה א’ עד לסוף י”ב וניצל כל הזדמנות להיפגש עם חברים למשחקי כדורסל או כדורגל משותפים. הוא צפה בכל ענפי הספורט, בכל שעה ביממה, והכיר כל תוצאה, כל שחקן וכל סטטיסטיקה. הוא היה אוהד מושבע של מכבי ת”א, בכדורסל ובכדורגל, ובמשך שנים רבות החזיק במנוי עונתי לשתי הקבוצות.
לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 התחדד בו הרצון לשרת שירות קרבי משמעותי. ב-1 בדצמבר 2024 התגייס לצה”ל ושובץ כלוחם בחיל השריון. לאחר גיבוש התקבל ליחידת המלא”ר והיה גאה מאוד בשירותו בה. הוא רצה מאוד להמשיך לפיקוד ועם סיום ההכשרה שובץ לגדוד 52 בחטיבה 401, שפעלה אז ברצועת עזה.
ביום שני, ח׳ באלול תשפ״ה (8 בספטמבר 2025), יצא עמית עם צוות הטנק שלו לעמדה קדמית כחלק מכוננות במגנן בג’באליה בעומק רצועת עזה. מחבל שהתגנב אל הטנק הצליח להשליך מטען לתוכו. מהפיצוץ כל חברי צוות הטנק נהרגו במקום: עמית ולצדו שלושה לוחמים נוספים – סגן מתן אברמוביץ מגני תקוה, סמל גדי כוטל מקיבוץ אפיקים וסמ”ר אורי למד מתל מונד.
עמית נגע בסובביו בשקט שלו. ברגישות, במבט העמוק בעיניים, באנשים. בדרכו המיוחדת השאיר חותם של עוצמה ביחד עם רגישות בכל אדם שפגש. הוא היה דמות משמעותית בבית ובמשפחה וידע בדרכו לחבר בין החלקים השונים. הוא אהב את החיים, את הספורט, את הדברים הקטנים והפשוטים, את כל מה שסימל עבורו בית.
הערב תצטרף אלינו משפחתו של עמית רגב ז”ל במשחק הצמרת בין מכבי Rapyd תל אביב להפועל מידטאון ירושלים. מי בצהוב, מי באדום. יחד נזכור אותו ואת חבריו. את כל האחיות והאחים שבמותם ציוו לנו חיים.
עמית רגב גדל והתחנך בעיר מודיעין. המשפחה הייתה עיקר עולמו. מפגשים עם המשפחה הגרעינית והמורחבת, ארוחות אצל הסבים והסבתות ובילויים עם בני ובנות הדודים. כולם היו חשובים לו מאוד והיוו מקור לשמחה. הוא אהב לשמוח ולבלות עם חברים עם בירה ביד וחיוך ביישן על הפנים. הוא גם ידע ליהנות מאוכל טוב. הפינוק האולטימטיבי עבורו היה מסעדה טובה או סטייקים על האש.
עמית אהב מאוד ספורט. הוא שיחק טניס מכיתה א’ עד לסוף י”ב וניצל כל הזדמנות להיפגש עם חברים למשחקי כדורסל או כדורגל משותפים. הוא צפה בכל ענפי הספורט, בכל שעה ביממה, והכיר כל תוצאה, כל שחקן וכל סטטיסטיקה. הוא היה אוהד מושבע של מכבי ת”א, בכדורסל ובכדורגל, ובמשך שנים רבות החזיק במנוי עונתי לשתי הקבוצות.
לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 התחדד בו הרצון לשרת שירות קרבי משמעותי. ב-1 בדצמבר 2024 התגייס לצה”ל ושובץ כלוחם בחיל השריון. לאחר גיבוש התקבל ליחידת המלא”ר והיה גאה מאוד בשירותו בה. הוא רצה מאוד להמשיך לפיקוד ועם סיום ההכשרה שובץ לגדוד 52 בחטיבה 401, שפעלה אז ברצועת עזה.
ביום שני, ח׳ באלול תשפ״ה (8 בספטמבר 2025), יצא עמית עם צוות הטנק שלו לעמדה קדמית כחלק מכוננות במגנן בג’באליה בעומק רצועת עזה. מחבל שהתגנב אל הטנק הצליח להשליך מטען לתוכו. מהפיצוץ כל חברי צוות הטנק נהרגו במקום: עמית ולצדו שלושה לוחמים נוספים – סגן מתן אברמוביץ מגני תקוה, סמל גדי כוטל מקיבוץ אפיקים וסמ”ר אורי למד מתל מונד.
עמית נגע בסובביו בשקט שלו. ברגישות, במבט העמוק בעיניים, באנשים. בדרכו המיוחדת השאיר חותם של עוצמה ביחד עם רגישות בכל אדם שפגש. הוא היה דמות משמעותית בבית ובמשפחה וידע בדרכו לחבר בין החלקים השונים. הוא אהב את החיים, את הספורט, את הדברים הקטנים והפשוטים, את כל מה שסימל עבורו בית.
הערב תצטרף אלינו משפחתו של עמית רגב ז”ל במשחק הצמרת בין מכבי Rapyd תל אביב להפועל מידטאון ירושלים. מי בצהוב, מי באדום. יחד נזכור אותו ואת חבריו. את כל האחיות והאחים שבמותם ציוו לנו חיים.
