הגארד של וילרבאן נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של הכדורסל הישראלי, אבל התקשה להשתלב ביורוליג. עד שהגיעו ארבעת המחזורים האחרונים
יעקב נולד בכלל בדנמרק, לאבא ישראלי שאימן כדורסל במדינה הסקנדינבית ולאמא מקומית. הוא הרים את הכדורסל מגיל צעיר וטופח על ידי אביו, עד שבגיל 13 בלבד החליט לעשות עליה לגמרי לבדו. הוא השתכן אצל סבתו בקיבוץ העוגן ולקח את הכישורים שלו להפועל עמק חפר.
היכולת הנהדרת שהפגין בקטגוריות הנערים והנוער הובילה אותו לזכיה בתואר שחקן העונה בליגת הנוער ותפסה את עיניהם של הסקאוטים של וילרבאן. הקבוצה הצרפתית, אחת שאוהבת לגדל כשרונות צעירים (מישהו אמר ויקטור וובמניאמה?), הציעה לו ב-2021 לעבור לשורותיה והבטיחה לו להשתלב בקבוצה הבוגרת שמשחקת ביורוליג.
בפועל, הוא העביר את השנתיים הראשונות בעיקר בקבוצת המילואים של המועדון, שם צבר ביטחון וניסיון. בעונתו השניה עם וילרבאן עד גיל 21, הוא סיפק ממוצעים נהדרים: 17.8 נקודות ו-8.2 אסיסטים למשחק ב-31 דקות. אחרי תקופת השאלה קצרה בהפועל ירושלים, הוא חזר בקיץ לווילרבאן, רק שהפעם הוא כבר התקדם לסגל הבוגר.
זה קרה הרבה בזכות ההופעה של יעקב במדי נבחרת ישראל עד גיל 20 באליפות אירופה בקיץ. ביחד עם סנטר אוניברסיטת ייל דני וולף, יעקב כיכב על הפרקטים בכרתים והוביל את החבורה של אלעד חסין עד לגמר, שם היא הפסידה לצרפת. היו לו 31 נקודות בגמר ובסך הכל 16.1 נקודות ו-7.6 אסיסטים בממוצע בטורניר.
א-מה-מה, להשתלב ביורוליג זה כבר סיפור אחר. את הסיבוב הראשון במפעל נועם יעקב סיים עם 5 נקודות בסך הכל, כשהוא מתקשה לקבל דקות משמעותיות. המגמה הזו המשיכה גם לתוך הסיבוב השני, אבל משהו השתחרר אצל הגארד הצעיר במחזורים האחרונים.
זה התחיל עם 11 נקודות נגד באסקוניה במחזור ה-26 והמשיך גם בהופעות הבאות, כאשר בארבעת המשחקים האחרונים הוא העמיד ממוצעים מכובדים של 8.5 נקודות ו-3 אסיסטים למשחק. האם מדובר בהבלחה קצרת טווח או שיעקב מתחיל להתאקלם ברמה הגבוהה ביותר ביבשת? עוד מוקדם להגיד. מה שבטוח, הוא ירצה להוכיח את עצמו נגד מכבי.