פרופיל יריבה – לה מאן

מועדון הכדורסל של לה מאן הוא אחד מהוותיקים בכדורסל הצרפתי, ונוסד כבר ב-1939. קצת יותר משני עשורים חלפו עד להנפת התואר הראשון של המועדון, הגביע הצרפתי ב-1964. עם התואר הראשון הגיע התיאבון, לה מאן הגיעה עוד פעמיים לגמר הגביע הצרפתי והפכה לכח משמעותי גם בליגה. אחרי 2 סגנויות, הגיע סוף סוף תואר האליפות הראשון ב-1978. מאז נוספו לארון עוד 3 תארי אליפות וגביע צרפתי אחד. העיר לה מאן ידועה כחובבת ספורט ומפורסמת בעיקר בזכות מירוץ 24 השעות, אותו היא מארחת מדי שנה.

את העונה החולפת יעדיפו בלה מאן לשכוח כמה שיותר מהר. היא התחילה עם עונה חלשה בליגה, שדרדרה את הקבוצה למקום ה-6 בסיום העונה הסדירה. ברבע גמר הפלייאוף, פגשו חניכיו של וינסנט קולט את שאלון, שסיימה את העונה במקום השלישי. הסדרה מול שאלון הוכיחה שמיקומה של לה מאן בסיום העונה הסדירה לא היה מקרי. הקבוצה לא הצליחה להוות יריב ראוי במשחק הראשון בסדרה, הובסה ב-22 נקודות במשחק השני, וסיימה את דרכה מוקדם מהצפוי.

ביורוליג הדברים נראו גרועים הרבה יותר. לה מאן הוגרלה לבית A שכלל את טאו, אולימפיאקוס ואפס פילזן החזקות. הצרפתים חלמו על מיקום במרכז הבית, שיבטיח להם הופעה היסטורית בשלב הטופ 16 של המפעל. אולם לה מאן התקשתה גם מול הקבוצות החלשות יותר בבית, סופוט וקלימאמיו בולוניה. בסיומו של דבר גם כאן הסתיימו התקוות באכזבה גדולה. לה מאן סיימה את העונה במקום ה-7 בבית עם 4 ניצחונות בלבד מ-14 משחקים.

סגל הקבוצה

חוסר ההצלחה של העונה הקודמת, הביא לשינויים לא מעטים בסגל הקבוצה במהלך הקיץ האחרון. אריק קמפבל וקני גרגורי, שני הכוכבים הגדולים של העונה החולפת, עזבו את הקבוצה. גם סנדרו ניצ’ביץ’ ופרדריק אדג’יוואנו המאכזבים פינו את מקומם. המצטרף המשמעותי ביותר לקבוצה, מנקודת מבט ישראלית כמובן, הוא רביב לימונד, שסיים עונה מצויינת בנהריה וינסה לסייע לקבוצה בעונתו הראשונה באירופה. שחקן חשוב לא פחות הוא לוקה בוגדאנוביץ’ אמור להיות המוציא לפועל העיקרי בקליעה מבחוץ. יש לציין שלמרות השינויים והתקוות הגדולות שתולים העונה בקבוצה, פתיחת העונה לא מבשרת טובות. אחרי 3 משחקים מדורגת לה מאן במקום ה-13 עם שני הפסדים ושני ניצחונות.
מכאן לסקירת הסגל, וכהרגלנו בקודש נפתח עם הקו האחורי. יאניק בוקולו, בן ה-22, נחשב למנהיג הבלתי מעורער של לה מאן ובעל הבית שלה על המגרש. זוהי העונה החמישית של בוקולו במדים הסגולים-לבנים של הקבוצה והשניה בלבד ביורוליג.

בעונה הקודמת עשה את טבילת האש הראשונה שלו במסגרת הזו. כיאה למנהל משחק קלאסי, בוקולו יעדיף תמיד את המסירה על פני הקליעה. הוא לא סקורר, אבל מסוגל לקלוע באחוזים טובים כשנדרש לכך (51.6% ל-2 ו-34.3% ל-3 בעונה הראשונה שלו ביורוליג). בוקולו יוביל העונה קו אחורי צעיר במיוחד של לה מאן. לצידו יעשה העונה רביב לימונד את הבכורה שלו ביורוליג. בלה מאן יצפו מלימונד לסייע בהובלת הכדור ובקליעה מבחוץ. בעונה שעברה הוא העמיד ממוצעים פנטסטיים בליגת העל שלנו (16.6 נק’, 48% ל-2, 50% ל-3).

מי שמשלים את הטריו שיהיה אמון על הובלת הכדור הוא אנטואן דיוט הצעיר. דיוט שעשה את שתי העונות האחרונות בליגה ה-3 בצרפת, העמיד ממוצעים נפלאים כבר בגיל 18 וצפוי לקבל דקות משמעותיות העונה בליגה הצרפתית, לא בטוח שביורוליג יזכה לאמון דומה. נסגור את רשימת הגארדים עם נבוייסה בוגאבץ’, אחד משחקני המפתח של לה מאן העונה. בוגבאץ הראה כבר בעונה הקודמת את יכולת הקליעה המרשימה שלו גם במסגרת היורוליג עם 8.1 נק’ באחוזים נפלאים (48.3% ל-2 ו-46.8% ל-3). בוגבאץ’ זורק יותר ל-3 מאשר מתחום שתי הנקודות. מסוכן ועשוי להיות קטלני בכל ערב נתון. מפתח חשוב מבחינת מכבי במשחק הזה.

מימין: בוגדנוביץ’, ללופ, בוקולו

בקו הפורוורדים אנו מוצאים את המפציץ הכבד השני של הצרפתים העונה, לוקה בוגדאנוביץ’. הקלעי הסרבי הנפלא רק בן 22 וכבר הספיק לזכות ב-2 אליפויות וגביע עם פרטיזן בלגרד. זוהי התחנה הראשונה שלו מחוץ לסרביה, וכבר לאחר 3 משחקים הוא מסתמן כאחד הכלים העיקריים של לה מאן בהתקפה.

בעונה החולפת קלע 6.6 נק’ בממוצע (43% ל-2 ו-54% ל-3). כישרון צעיר נוסף עם פוטנציאל גדול להגיע רחוק מאד בקריירה הוא ניקולאס באטום. הפורוורד הצעיר, שיחגוג בקרוב 20 אביבים, הוביל את נבחרת הנוער של צרפת לזכיה באליפות אירופה 2006 תוך תצוגת יכולת מרשימה. בעונה הקודמת ביורוליג עדיין לא קיבל הזדמנות של ממש, אבל העונה מצפים ממנו לפרוץ. השמועות אומרות ששמו של הילד כבר כתוב בפנקסיהם של הסקאוטרים מהליגה הטובה בעולם, לשם הוא צפוי להגיע בעתיד.

לצידם של הילדים המוכשרים, החתימה לה מאן בקיץ שחקן עם רקורד מוכח. סם קלנסי, בוגר מכללת דרום קליפורניה, הספיק כבר לשחק באנ.בי.איי, ברוסיה, בספרד ובעונה האחרונה אפילו בקוריאה. פרוורד חזק ואתלטי שאמור להיות ספק הנקודות המרכזי של לה מאן העונה. הוא נחשב גם לריבאונדר מצויין ואמור להיות חיוני לקבוצה גם בתחום זה.

פיליפ ריצ’י, החתמה חדשה נוספת של הקבוצה, מגיע אף הוא מהליגה הקוריאנית. מאז עזב את הקולג’ הספיק לשחק שנתיים בספרד. אמנם הגובה של ריצ’י מונע ממנו להיות סנטר טבעי, אולם המאסיביות ויכולת המשחק עם הגב לסל, יהפכו אותו לשחקן חשוב מאד בקו הקדמי של הקבוצה העונה. את קו הפורוורדים סוגר ג’רמי ללופ הצעיר, שלא צפוי לדקות משחק רבות העונה.

מימין: בוגאבץ’, באטון וקופי

נסגור את סקירת הסגל עם השחקן היחיד שמוגדר כסנטר טבעי אצל הצרפתים. כמו יאניק בוקולי, גם אלן קופי ירשום את עונתו החמישית במועדון. התרומה של קופי למשחק של לה מאן באה בעיקר באמצעות הריבאונד וההגנה. בהתקפה הוא לא נחשב לשחקן מבריק (4.5 נק’ ב-35% ל-2 בעונה שעברה) וצפוי להשאיר את מלאכת ייצור הנקודות לחבריו הפורוורדים.

מאת: אילן קפרוב