למילאנו נותר סיכוי קלוש להגיע לטופ 16, ועם ווטסון והכישרון הצעיר גאלינרי היא תנסה לתת פייט לצהובים. פרופיל יריבה
מועדון הכדורסל של העיר מילאנו נוסד בשנת 1936, וכמעט כמו כל תוצר אחר של העיר הפך מיד לסיפור הצלחה. כבר בעונה הראשונה לקיומו זכה מועדון אולימפיה מילאנו להניף את תואר אליפות איטליה. מאז ועד 1996 (האליפות האחרונה של המועדון) נוספו לא פחות מ-25 צלחות אליפות לארונו. בשנות ה-60 וה-70 החל המועדון לכוון גבוה גם במסגרת האירופית, ובמהלך השנים זכה 3 פעמים בגביע האלופות, 3 פעמים בגביע ספורטה ופעמיים בגביע קוראץ’.
אחרי עונה מצויינת אשתקד, בה השיגה מילאנו את המיקום הגבוה ביותר שלה בעשור האחרון באיטליה, מתקשים העונה שחקניו של אטילו קאיה לשחזר את היכולת. אחרי 20 מחזורי ליגה ממוקמת מילאנו במקום ה-11 בלבד (מאזן שלילי, 9 נצחונות ו-11 הפסדים). גם ביורוליג לא מצליחים האיטלקים להתרומם ומאזנם רק 9-3
“פורום די אסאגו”, האולם הביתי
סגל הקבוצה
מלווין בוקר, הרכז האמריקאי בן ה-35 נמצא על המגרש יותר מכל שחקן אחר, מנהל את משחק ההתקפה האיטלקי וגם מוציא לפועל. עד כה הוא עומד על 9 נק’ בממוצע למשחק ו-2.6 אסיסטים. כתוצאה מגל הפציעות והעזיבות שתקף את הקבוצה (בולרי, גאדסון, טורה), החליטו במילאנו להחתים את אנתוני ג’ובאקיני, שהגיע מנאפולי. תפקידו הכמעט יחיד של ג’ובאקיני במילאנו הוא לאפשר כמה דקות של אוויר למלווין בוקר התשוש. שני הגארדים הנוספים בסגל של אטילו קאיה הם הצעירים סטפנו ג’נטילה ופייטרו אראדורי. ג’נטילה ממעט לשחק העונה ביורוליג. אראדורי דווקא מקבל 13 דקות בממוצע, אולם לא מצליח לעשות בהן יותר מדי.
נעבור לקו הפורוורדים ולאחד השחקנים המשמעותיים ביותר בסגל של האיטלקים, אנסו סיסיי. הפורוורד האמריקאי פתח את העונה בצורה מצויינת והיה כמעט בלתי ניתן לעצירה, עד למשחק מול מכבי. מאז חלה נסיגה ביכולתו של סיסיי, שעבר את רף 10 הנקודות רק פעמיים מאז אותו משחק. אבל למרות הכל מדובר בשחקן מגוון ומסוכן מאוד. סיסיי קולע היטב מכל הטווחים (40.6% ל-2, 36.7% ל-3, 10.1 נק’), תורם גם בקטגוריית הכדורים החוזרים (4.8 בממוצע למשחק) ומסוגל להיות קטלני בכל ערב נתון. אם כבר מדברים על ריבאונדרים, אין מקום טוב מזה כדי להזכיר את טרוויס ווטסון. 9.1 כדורים חוזרים בממוצע יש לריבאונדר השני בטיבו ביורוליג העונה. פרט לתרומה החשובה הזו, מוסיף ווטסון הרבה גם בחלק ההתקפי. הוא שומר על אחוז גבוה מהשדה (11.4 נק’ ב-63%) ויוצר עם סיסיי צמד אתלטי מאוד מתחת לסלים. נקודות התורפה שלו הן הנטייה לאיבוד כדורים ואחוזי העונשין הנוראים (47.1%).
גאלינרי במשחק הקודם, 20 נקודות על הצהובים
את האיום מחוץ לקשת במילאנו מספק בעיקר דושאן ווקצ’ביץ’ הוותיק. הסרבי זורק בכמות זהה מהשלוש ומתחום שתי הנקודות, באחוזים טובים (46.7% ל-2, 37.7%
ל-3). לאחר 12 מחזורים מוליך ווקצ’ביץ’, בצוותא עם גלינארי, את טבלת הקלעים של הקבוצה עם 13.7 נק’. ואם כבר הזכרנו את הכישרון הגדול, ראוי שניתן לו את הכבוד המגיע לו. במשחק בסיבוב הקודם, הציג דאנילו גאלינרי משחק נפלא מול הצהובים (20 נק’) ומהווה את אחת ההפתעות היותר נעימות שמספקת העונה היורוליג. קלעי מצויין (13.7 נק’, 47.6% ל-2, 32.4% ל-3) ששומר על יציבות לאורך העונה (ירד רק פעם אחת מגבול 10 הנקודות). תורם לקבוצה גם בריבאונד (4.2) ובהגנה. ללא ספק אחד הכישרונות היותר גדולים כיום באירופה. קרוב לוודאי שלא יהיה כאן לאורך זמן.
קייסי שואו מחזיק לבדו את קו הגבוהים של מילאנו העונה. שחקן אפור, שלא זוכה להרבה דקות משחק מקאיה, ותרומתו למשחק ההתקפה שולית ביותר. בדקות שלו על המגרש משקיע אנרגיה בעיקר במאבק על הריבאונד ובהגנה.

