היסטוריה: מכבי במלחה מול הפועל ירושלים

מאת: אורן דניאלי

פרט פיקנטי: המשחק הראשון של מכבי במלחה נערך בפברואר 85′, במשחק נגד…מכבי ר”ג בכלל. זה יה המשחק שחנך את מלחה, ומכבי ניצחה בו את ר”ג בקושי, כאשר הפרט הזכור ביותר מהמשחק הוא סל מסוף המגרש של ג’מצ’י, אז שחקן מכבי ר”ג, שחתם את המחצית הראשונה.

בכתבה הזו נסקור את המשחקים במלחה מהרגע שבו הפכה ירושלים להיות קבוצת צמרת, בעונת 89/90. את מכבי אימן בתחילת עונה זו טד אוואנס ואת ירושלים אימן בתחילת העונה קולאנוביץ’. בהמשך פוטרו השניים ולמכבי הגיע צביקה שרף ולירושלים יורם חרוש הצעיר. בעונה זו הגיעה מכבי למלחה 3 פעמים: בליגה הסדירה פעם אחת ובחצי הגמר סל בסדרת הטוב מחמש פעמיים. את כל שלושת המשחקים שלה ניצחה מכבי, כאשר המשחק השלישי והאחרון הושג במשחק מספר 4, אחרי שירושלים ניצחה משחק קודם לכן ביד אליהו.

גם בעונת 90/91 הגיעה מכבי למלחה יותר מפעם אחת, וגם בעונה זו אימנו את הקבוצות שרף וחרוש: המשחק הראשון נערך בתחילת הסיבוב השני. אחרי שירושלים רמסה את מכבי בהיכל ב- 23 הפרש (ניצחון שזכור אצל וותיקי הירושלמים כמשחק ה “23 לא יוצא לי מהראש”) החזירה מכבי לירושלים בניצחון במלחה. 2 היריבות נפגשו במלחה שוב פעם במשחק מספר 2 של חצי הגמר סל, וכמו בשנה שעברה גם הפעם זה נגמר בחגיגה צהובה.

3 השנים הבאות הפכו את מלחה למגרש נאחס רציני: בסוף חודש פברואר 92′, לפני משחק חשוב באירופה, מוטטה ירושלים את מכבי והנחילה לה את גדולת תבוסותיה בליגה אי פעם עד אז- 27 הפרש! את מכבי אימן בעונה זו שוב צביקה שרף, ואת ירושלים אימן במשחק יורם חרוש שהחליף את גדי קידר. שנה מאוחר יותר, בסיבוב הראשון של העונה, עם יעקב אדלר על הקווים, נוצחה מכבי במלחה 92:88. גם בעונת 93/94 ספגה מכבי הפסד במלחה- חניכיו של מולי קצורין נכנעו למיקי ברקוביץ’ (ששיחק במלחה אותה עונה) ושות’ וכך ספגה מכבי הפסד שלישי רצוף במלחה.
עונת 94/95 הייתה עונה קשה ביותר עבור ירושלים: משבר כספי איים לסגור את המועדון ולקבוצה מעיר הקודש הייתה קבוצה צנועה וחלשה יחסית לשנים עברו. ואכן, המשחק במלחה בחודש דצמבר 94′ היווה צל חיוור של המפגשים מהשנים הקודמות: מכבי עם קצורין על הקווים התעללה בירושלים וקרעה אותה 103:71.

בשנת 1996 חזרה ירושלים בסערה למרכז הכדורסל: נחום מנבר הגיע מחולון, פיני גרשון הגיע מהגליל וירושלים נתנה עונה מצוינת. מכבי הגיעה למלחה במסגרת המחזור החמישי בסוף אוקטובר 95′. אותה ירושלים שהייתה כבר עם מאזן של 5 ניצחונות ללא הפסד. חניכיו של גרשון ניצלו עד תום את ההרכב החסר מאוד של מכבי שאומנה ע”י רלף קליין(ללא צ’יימברס, קנט וגיא גודס שנפצע כמה ימים קודם לכן במשחק מול אורטז) ומחצה את מכבי 97:77 אחרי יתרון 50:41 בהפסקה. בירושלים כיכבו תומפסון עם 25 נק’ (80 אחוז מהשדה ו-90 אחוז מהקו), קולמן עם 24 נק’ ועדי גורדון עם 23 נק’ מול 25 נק’ של צ’ורה. הניצחון גרם לחגיגות גדולות בירושלים והצהרות על אליפות אפשרית, וזה למרות הסגל החסר מאוד של מכבי. בילי תופסון אמר: לא משנה מי משחק במכבי ומי ישחק במכבי, נוכל לנצח אותה גם ביד אליהו.

הימים הבאים הוסיפו להיות קשים עבור מכבי, שהתבשרה כי היא מאבדת עד תום העונה את גיא גודס שקרע את הרצועה הצולבת בברך, בדיוק אותה פציעה שעבר גיא לפני 3 שנים, רק בברך השנייה!

במסגרת הגמר סל שוב פעם הגיעה מכבי למלחה והפעם על צביקה שרף על הקווים. ב-15 במאי הגיע משחק מס’ 2 בסדרה. מכבי ת”א הגיעה כאמור למשחק עם מאזן רע במלחה- מאז עונת 91/92 שיחקה מכבי 5 פעמים במלחה וניצחה רק פעם אחת. ארז אדלשטיין, עוזר מאמן ירושלים: “נשחק כמו שמכבי שיחקה מולנו במשחק הראשון- הגנה ואגרסיביות”. צביקה שרף: “חייבים להשקיע בהגנה”. משה ביטון וראובן וירובניק שפטו במשחק. 3000 איש חיכו למכבי בהר הגעש של מלחה, בשביל לראות משחק ענק של מכבי שהסתיים בניצחון גדול, 84:71.

לאחר המשחק אמר צביקה שרף: “הגענו בשיא כושרנו למלחה. זה היה משחק ההגנה הטוב ביותר כנראה של מכבי העונה”. שירה גדולה בקעה מחדר ההלבשה של מכבי. פיני גרשון: “לשחקנים שלנו אין עדיין מספיק ניסיון מול קבוצה כמו מכבי ת”א”. אגב, לאחר המשחק הסתבכו שחקני ירושלים במריבה במסעדה…
המשחקים בשנת 1997 הוסיפו להיות משחקים בין קבוצה אלופה לקבוצה יריבה שרוצה לנשל אותה מהתואר. פעמיים הגיעה מכבי שאומנה ע”י שרף למלחה אותה שנה: בסיבוב השני של הליגה הסדירה ובמשחק מס’ 2 של הגמר סל. משחק הליגה המחזור ה- 20 שנערך ב- 28 במרץ 97′ היה לוהט: באק ג’ונסון ממכבי הורחק, אבל הצהובים הצליחו לצאת עם ניצחון קשה 88:83.

המשחק בגמר סל במסגרת המשחק השני בסדרה בתחילת מאי 97′ היה לוהט לא פחות: הקרב החם והלוהט התבטא הכי הרבה מצידו של באק ג’ונסון ממכבי. במחצית הוליכה מכבי 46:38. הגנה גדולה של ירושלים במחצית השנייה לצד משחק מעולה של עדי גורדון נתנו לירושלים יתרון 11 הפרש, 5 דקות לסוף. ואז, חבט באק ג’ונסון בבילי תומפסון מהפועל ירושלים. ג’ונסון הורחק. במגרש פרצה מהומה. למרות הרחקתו של ג’ונסון לא שלטו הירושלמים בעצביהם, ומכבי עשתה מהפך ענק בדרך לניצחון חוץ 90:87, ו-2:0 בסדרה.
שנת 1998 הביאה את מכבי למלחה 3 פעמים- המספר הגבוה ביותר מאז 1990. ב-26 באוקטובר הגיעה מכבי המצוברחת מהפסדיה באירופה למלחה, וניצחה שם 78:65 (בה שיחקו בין היתר עדי גורדון, פפי תורג’מן, צ’ורה, דניאל וקני ויליאמס) עם 22 נק’ של קטש ו-11 רב’ של שפר בעוד שעדי גורדון משחק חולה.

ב- 3 במאי 98′ הגיעה מכבי למלחה במסגרת המשחק השני של חצי גמר הפלייאוף. בירושלים דיברו על ניצחון אבל למכבי היו תכניות אחרות לחלוטין: מכבי הלמה ללא רחמים בירושלים והביסה אותה 104:65! מוטי דניאל ששיחק בירושלים אמר לאחר המשחק כי היה זה הפסד מביש. “אם המשחק היה נמשך עוד היינו מפסידים 50-60 הפרש…” במחצית אגב הוליכה מכבי 44:32 בלבד. במשחק עצמו הצטיינו במכבי גריפית’ ושפר.

ניצחון ירושלמי מפתיע במשחק השלישי ביד אליהו הביא את 2 היריבות לקרב נוסף במלחמה במסגרת המשחק הרביעי של הסדרה. אל המשחק הרביעי במלחה עלתה ירושלים במטרה אחת: לעשות היסטוריה ולנצח את מכבי פעמיים ברציפות. יחד עם הקהל הגועש במלחה כפתה ירושלים משחק צמוד (38:35 מכבי במחצית) עד הסיום, שהיה בסופו של דבר צהוב- 79:76 מכבי, ועלייה לגמר עבור הצהובים.
ב- 1999 הגיעה מכבי למלחה שוב פעם 3 פעמים. המפגש הראשון נערך בסיבוב השני של הליגה ב-7 במרץ 99′. ירושלים דורגה במקום הראשון בליגה עם 3 נק’ יותר ממכבי, והמשחק היה הצהרת כוונות רצינית לקראת הפלייאוף, שהיה ברור שיפגיש את מכבי וירושלים בסדרת הגמר. משחק ענק של קני ויליאמס במחצית הראשונה כפה על מכבי משחק צמוד. במחצית השנייה נעלם ויליאמס לחלוטין מהמשחק, אבל ירושלים, שהייתה קבוצה מעולה אותה שנה, לא נשברה ונדבקה למכבי. בסיום דרמאטי שלווה בטעות קשה של ויליאמס ניצחה מכבי 97:95, כאשר עודד קטש נותן הצגה וקולע מעל 30 נק’.

שני המפגשים הבאים אותה עונה בסדרת הגמר. לירושלים הייתה הביתיות והיא ארחה בתחילת מאי 99′ את המשחק הראשון. הראשון היה במלחה ב-2 במאי 99′. לקראת המשחק התפרסמו ידיעות לפיהן 6 ימים לפני הסדרה נפגשו מוני פנאן וראדיסב צ’ורצ’יץ’, שחקנה של הפועל ירושלים. מאז אותה פגישה, שאיש איננו יודע על מה דובר בה, מכונה עונה זאת ע”י אוהדי הכדורסל ובעיקר ע”י אוהדי ירושלים כ”עונת הפיצה”.

חזרה למשחק: ירושלים הוליכה במחצית 46:41, אולם משחק ענק של קטש במחצית השנייה (סה”כ 29 נק’) הוליך את מכבי לניצחון גדול 86:78 שניפץ לרסיסים את יתרון הביתיות הירושלמי. לאחר המשחק שרר הלם אצל הירושלמים, שמיאנו להתראיין ולדבר.

המפגש השלישי במלחה נערך שבוע לאחר מכן. מכבי כבר הוליכה בסדרה 2:0 וקיוותה לגזור רשתות במלחה. לירושלמים היו תכניות אחרות, וסל של פפי תורג’מן 2 שניות מהסיום קבע ניצחון אדום- 81:80 להפועל ירושלים.

בעונת 99/00 הגיעה מכבי למלחה, אבל רק פעם אחת. במשחק הליגה בין הקבוצות שנערך בדצמבר 99′ ניצחו חניכיו של פיני דייויד את האדומים 81:66 בקלות אחרי יתרון 38:32 בהפסקה. את המשחק אגב פתחה מכבי ביתרון 20:2!
בשנת 2001 הגיעה מכבי למלחה פעמיים: בליגה הסדירה, כמה ימים לפני היציאה לפיינל פור בפאריז, ניצחה ירושלים את מכבי 83:78. את הרבע הראשון סיימה מכבי ביתרון 17:16, אולם ברבע השני עשתה ירושלים ריצת ענק של 25:4, והוליכה 41:21! מכבי צימקה עד למחצית- 30:43 לירושלים. מחצית שנייה אדירה של ויליאמס שקלע 21 נק’ לא הותירה למכבי סיכוי. אבל מכבי חזרה למשחק והצליחה לצמק עד ל- 74:77, אבל לא יותר מזה.
מכבי: האפמן 25 (12 רב’), מקדונלד 15, פארקר 11, שלף 9, שארפ 8, הנפלד 6, בורשטיין וצ’ורה 2 כ”א. ירושלים: וויליאמס 21,האגינס 17,טפירו 15, וורקמן 8, כץ ופופה 6 כ”א, דורסי 5, פלג 3, תורג’מן 2.
המשחק השני שנערך ביוני 2001 ב- 14 ביוני 01′ במסגרת גמר הפלייאוף, משחק 2. מכבי מחצה את ירושלים בצורה מדהימה- 113:75! במחצית הוליכה מכבי 52:31. אגב, באותם ימים התפוצצה פרשת הדרכון הצ’כי המזוייף של קני ויליאמס, שחקן ירושלים, פרשה בה היה מעורב ונענש עליה דני קליין.

מכבי: שארפ 28, האפמן 20, פארקר ומקדונלד 14 כ”א, ראדוביץ’ 11, הנפלד 10, בורשטיין 9, שטרנלייט 3, פנאן ושלף 2 כ”א, סביון לא קלע. ירושלים: האגינס 15, וויליאמס 13, כץ 12, טפירו 10, וורקמן 8, פלג 7, דורסי 6, תורג’מן ותמיר 2 כ”א, זייצ’יק ופופה לא קלעו.

שנת 2002 הביאה את מכבי פעמיים למלחה, כאשר המשחק הראשון הוא אחד הזכורים ביותר, ולא בגלל ספורט. באותו יום ב-9 בדצמבר 2001 שוב פעם המתינו למכבי 2500 אוהדים קנאים של ירושלים, ושוב פעם כולם ציפו למשחק חם ולוהט. בפועל, היה אחד האירועים הכי בלתי נשכחים: במצב של יתרון של יותר מ- 10 נק’ עבור מכבי, נשרקה שריקה שהקפיצה את הספסל הירושלמי. לדני קליין זה היה יותר מידי, והוא הורה לשחקני קבוצתו לרדת מהמגרש! במגרש פרצה מהומה. שחקני מכבי, שראו ששחקני ירושלים לא מתכוונים לחזור לשחק, ירדו לחדרי ההלבשה, ועזבו את מלחה. לירושלים נפסד הפסד טכני ללא נקודה.

המשחק השני במלחה אותה שנה נערך במסגר הסיבוב השלישי של הליגה, והפעם הגיע לסיומו- מכבי ניצחה 102:88 בקלילות. מכבי: האפמן 22, בורשטיין 14, שארפ ומקדונלד 13 כ”א, פארקר 12 (6 אס’), צ’ורה 10, שלף 8, הנפלד 5, ספר 3, הלפרין 2. ירושלים: אלכסנדר 16,מזרחי 15, טפירו 14, יצחקי ג’ונס כץ וקלצביץ’ 9 כ”א, אוחנון 7, גורדון ופלג לא קלעו.
בשנת 2003, אחרי שנתיים, שוב פעם נוצחה מכבי במלחה במשחק ליגה. היה זה ב- 15 בדצמבר 2002 במסגרת המחזור העשירי. ירושלים ניצחה 76:74. מכבי הוליכה במחצית 43:38. למרות רבע שלישי טוב נלחמה ירושלים ובתום הרבע השלישי הוליכה מכבי 59:54. בפתיחת הרבע הרביעי עלתה מכבי ל- 64:54, אבל מהלך ירושלמי של 10:0 קבע שוויון. ירושלים עלתה ל- 72:68, ומכבי השוותה- 72:72. ברייסי קלע מהקו והעלה את האדומים ל- 74:72. אודריך השווה מהקו- 74:74. בראון העלה את ירושלים מהרו ל- 76:74. שארפ החטיא שלשה, וויצי’ץ’ לא הצליח לקלוע ומכבי נוצחה.

מכבי: מרכוס גורי 17, וויצ’יץ’ 15, בורשטיין 13, לואיס 10, אודריך 9, יותם הלפרין 6, גור שלף 4.
ירושלים: בראון 27 נק’, ברייסי 18, הווארד 15 ו-8 ריב’, טפירו 9, ג’ון ג’רום 4, משה מזרחי 3.
פברואר 2004 הביא את מכבי למלחה במסגרת הסיבוב השני של הליגה. היה זה המחזור ה- 16 של העונה שנערך ב- 8/2/04. ירושלים פתחה מעולה את המשחק והובילה בתום הרבע הראשון 27:19. בפתיחת הרבע השני עלו הירושלמים ליתרון 14, שצומק בהמשך ל- 7 הפרש, ובמחצית- 47:36 לירושלים. בפתיחת הרבע השלישי המשיכה ירושלים לרוץ ולעלות ל- 17 הפרש- 65:48, ובתום הרבע הזה הובילו המקומיים 72:56. מי שציפה להסתערות של מכבי ברבע הרביעי התבדה- ירושלים כבר עלתה ל- 23 הפרש, ומכבי רק צימקה על הסיום- 91:76 לירושלים.

מכבי: וויצ’יץ’ 28 נק’, יאסיקביצ’יוס 16, באסטון, שארפ ובורשטיין 7 כ”א, דייויד בלות’נטאל 6, פארקר 3, גור שלף 2. ירושלים: מקארתי 23 נק’ ו-11 ריב’, סולומון 23, שפר 14 נק’ ו-9 אס’, אוואג’ובי 14, קוז’יקרו 10, אמיר מוכתרי 5, משה מזרחי 2.
בעונת 2005 הגיעה מכבי למלחה ללא עם ניקולה שחזר מפציעה והיה חלוד מאוד. ירושלים נראתה אותו זמן רע, אבל כולם ידעו שמשחק של מכבי במלחה תמיד עלול להיות קשה. המשחק נערך במסגרת המחזור העשירי ב- 2/1/05. בירושלים נעדרו קוזי’קרו ופריינד. ירושלים הוליכה בתום הרבע הראשון 27:21. מחצית ראשונה מעולה של אייברי החזיקה את ירושלים במשחק, ובמחצית שוויון 42:42. ברבע השלישי הצליחה מכבי להפוך את הקערה ולעלות ליתרון, אבל לא לברוח, ובתום הרבע השלישי הוליכו הצהובים 66:63. משחק מעולה של דורון שפר נתן לירושלים תקווה שאפשר לעשות את זה. למרות זאת, מכבי כבר ברחה לאזור העשר הפרש. גמור? לא! מיתרון 11 נק’ חזרה ירושלים לפיגור נק’ בלבד- 90:91, 40 שניות לסיום. פארקר קלע מהקו פעמיים 20 שניות לסיום וקבע 93:90. 11 שניות לסיום קלע שפר מהקו- 93:92 למכבי. תומאס קלע מהקו פעמיים מהעבר השני והעלה את מכבי ל- 95:92. שפר ניסה לקלוע שלשה, החטיא, ומכבי ניצחה 95:92.

מכבי: פארקר 19 (9 רב’), שארפ 17, תומאס 14 (8 רב’), שאראס 13 (5 אס’), באסטון 11, שלף 7, וויצי’ץ’ 7, גרין 6, בורשטיין לא קלע. ירושלים: אייברי 30, שפר 18 (8 רב’, 4 אס’), פולדינג 12, ניר וטרימינגהאם 9 כ”א, קנטור 8, נאור 6, לימונד לא קלע.

בשנת 2006 נפגשו שתי הקבוצות במלחה בסיבוב הראשון של הליגה. עיניי כולם היו נשואות למשחק הגדול של הכדורסל הישראלי שנערך במחזור השמיני ב- 26/12/05. המשחק הבטיח רבות, וקיים.

הרבע הראשון היה מדהים מבחינת ירושלים, שפתחה ב- 11:2, ו- 22:12. רוג’ר מייסון קלע 14 נק’ ברבע הזה שבסופו הוליכה ירושלים 35:28! פתיחת הרבע השני היה של ירושלים שעלתה כבר ל- 44:32. אבל כאן היא הפסיקה לשחק. מכבי חזרה למשחק, ובמחצית 55:50 בלבד לירושלים. מכבי פתחה את המחצית השנייה טוב ועלתה ליתרון ראשון- 59:58. אבל זה לא עזר- ירושלים בניצוחו של ג’נקינס חזרה למשחק ועלתה ל- 75:65. מכבי צימקה ל- 72:75 אבל ג’נקינס שוב פעם לא נתן למכבי לחזור, ועם שלשה של טפירו בתום הרבע השלישי הוליכו המקומיים 82:74.

ואז, הגיע הרבע הרביעי, והרגע הגדול של שרון ששון. 2 שלשות רצופות שלו החזירו את מכבי למשחק- 84:82 בלבד לירושלים. כאן נתקעו 2 הקבוצות והחטיאו פעם אחר פעם. בורשטיין החטיא מהקו פעם אחר פעם וגם וויצי’ץ’ החטיא כמה זריקות קלות יחסית. וויצ’יץ’ הצליח להעלות את מכבי ליתרון- 85:84. שארפ הוסיף שלשה וירושלים הגיבה בשלשה משל עצמה. סל ועבירה של פארקר העלו את מכבי ל- 93:89. ירושלים השיגה שוויון- 93:93. 2 דקות נותרו לסיום כאשר שארפ מעלה את מכבי ל- 95:93.

באסטון החטיא פעמיים מהקו וירושלים השיגה שוויון- 95:95. מכבי לא הצליחה לקלוע ותאמר סליי הלך לעונשין כחצי דקה לסיום, וקלע פעם אחת- 96:95 לירושלים. ניקולה בסל ועבירה העלה את מכבי ל- 98:96. ירושלים יצאה להתקפה, וניקולה ביצע עבירה על אוסטין, ממש עבירה “בכוח”. אוסטין החטיא פעמיים מהקו, ושארפ מהעבר השני קלע פעמיים מהקו בשביל לסגור עניין. ירושלים הוסיפה עוד 2 נק’ אבל ללא הועיל- 100:98 למכבי בסיום אחד ממשחקי הליגה הגדולים ביותר בכל הזמנים.

מכבי: וויצ’יץ’ 29 נק’, בורשטיין 17 נק’, פארקר 16 נק’, באסטון 12 נק’, שארפ 10 נק’, ששון 6 נק’, סולומון 5 נק’, וגרין 5 נק’. ירושלים: ג’נקינס 26 נק’, מייסון 21 נק’, אוסטין 18 נק’, טפירו 12 נק’, סליי 10 נק’, מרקוביץ’ 6 נק’, קוזי’קרו 5 נק’.

עמוק בתוך עונת 2007, נפגשו שתי הקבוצות במלחה, רבע לפני שמכבי נכנסה לסדרה נגד צסק”א מוסקבה. המחשבות כנראה כבר היו ברוסיה, ומכבי הפסידה 88:89 בתום מותחן. רבע ראשון גדול של טימי באוורס, רבע שני מצוין של הוראס ג’נקינס המתקאמבק ושלישי טוב של מריו אוסטין, סידרו לירושלים יתרון קטן אבל מבטיח יחסית עד לדקות האחרונות. אלא שאז נכנס לעניינים ניקולה וויצ’יץ’, שהיה רדום במשך שלושה רבעים. ביחד עם יותם הלפרין, שנתן את אחד מערבי הכדורסל הגדולים ביותר בקריירה שלו וסיים עם 29 נקודות, הצליחה מכבי רק לצמק לפני שהפסידה בצורה דרמטית.

ג’נקינס, שחזר למלחה אחרי שהחליף את אד קוטה, הפך לגיבור הניצחון עם שתי קליעות עונשין מדויקות 9 שניות לסיום. הבוס ארקדי גאידמק, שלא נכח במלחה זמן רב, חזר והתיישב לכל אורך המשחק ליד דני קליין. הלפרין עוד יכול היה לנצח, אבל נתקל בהגנה ירושלמית חזקה ששלחה את מכבי הביתה עם הפסד ליגה שני ברציפות.

למכבי: הלפרין 29, וויצ’יץ’ 14, בורשטיין 10, יסאיטיס 9, שארפ 8, אליהו 7, ארנולד 6, ביינום 3, פליקס 2.

לירושלים: באוארס 23, ג’נקינס 16, טפירו 15, אוסטין 13, גולמאץ 8, מוריס 7, פניני 4, מרקוביץ’ 3.

המשחק האחרון במלחה היה טעון מאוד, והגיע אחרי ההפסד הדרמטי של הצהובים לאדומים בגמר הגביע. מוריס במשחק ענק מול האקסית, הוריד לא פחות מ-17 ריב’ וקלע 18 נק’ בדרך לניצחון ענק 85:101 על ירושלים במלחה.

המשחק נפתח במאבק בין הגארדים הירושלמים לבין שחקני הפנים של הצהובים. למרות חסרונו של פייזר, מוריס ואסטבן באטיסטה עשו עבודה טובה בריבאונד ההתקפה. מנגד, המריץ דרור חג’ג’ את המארחים עם שש נקודות אישיות, אולם איפוס היד של דייויד בלות’נטל הזניקה את הצהובים ליתרון 8:13. גם מוריס והלפרין חיממו את את היד מחוץ לקשת וציננו את ג’יימי ארנולד שהתחיל לעבוד בדרך ליתרון 15:21. חג’ג’, וגיא פניני בעיקר, החזירו את ירושלים לעניינים וצימקו ל-23:22. שרון ששון השלים את הקאמבק עם שלשה שציינה מהפך 23:25. מוריס שקלע עשר נקודות ברבע הראשון, קלע שלוש מהן בשניות הסיום שלו וקבע יתרון 27:28 למכבי בסופו.

ירושלים פתחה היטב את הרבע השני עם ראמל קרי ונואל פליקס. האחרון לא ממש עשה את העבודה בריבאונד ובאטיסטה ניצל זאת כדי להשוות ל-32:32 עם זוג ריבאונדים ושני סלים (אחד מהם אחרי החטאה שלו מהעונשין) באותה התקפה. פליקס התלהב יותר מדי ממקבץ הליי-אפים שלו בהתקפה שקבעו 32:36 לירושלים, ששכח שוב לקחת ריבאונד בהגנה ומכבי השוותה. וויל ביינום ודריק שארפ לא נזקקו לריבאונד הגנה כדי לצלוף מחוץ לקשת ובסדרת שלשות הפכו התוצאה ל-44:49 למכבי. ליאור אליהו שהוזנק מהספסל של שרף, תרם סל ראשון דקה וחצי להפסקה – שוב, מריבאונד התקפה. עוד אחד כזה של מוריס – הביא יתרון 49:53 לאורחים, שנשמר עד להפסקה. זה לא מפתיע נוכח השליטה הבלתי מעורערת של התל אביבים מתחת לסל – 30 ריבאונדים היו להם במחצית הראשונה (מול 19 של המארחים) – 14 מהם בהתקפה.

אחרי ההפסקה, החליט ארנולד לנסות ולאזן את הדומיננטיות של הצהובים מתחת לסל והוליך את קבוצתו לשיוויון 60:60. כאן התעורר קאמינגס עם שתי שלשות שיחזרו את יתרון האורחים. הלפרין ואליהו מתחו את הריצה ל-12 נקודות רצופות בדרך ליתרון 60:72. הירושלמים אמנם הצליחו למתן את השליטה של מוריס וחבריו מתחת לסל, אבל קפאו בהתקפה וראו את הצהובים מסיימים את הרבע השלישי ביתרון 64:76.

כמו בתחילת הרבע השלישי, גם הרבע הרביעי נפתח בסימן קאמבק ירושלמי – הפעם בהובלת ששון שקלע חמש נקודות רצופות וצימק ל-76:69. שלשה של שארפ, אחרי עוד ריבאונד התקפה צהוב קבעה יתרון 69:81 לקבוצתו. קרי החזיר את הרוח לגבה של ירושלים עם סל ועבירה, אך נענה בשלשה של עומרי כספי שהחזיר את הצהובים ליתרון 75:87. ירושלים ניסתה לעשות משהו ללא הועיל. הפעם הרבע הרביעי היה כולו של הצהובים, שסגרו את המשחק ארבע דקות לסיום, אחרי עבירה בלתי ספורטיבית של חג’ג’. שתי קליעות עונשין של ביינום ושלשה של שארפ קבע 75:94 למכבי וחרצו למעשה את גורל המשחק.