אוהדי מכבי, התגעגעתם? גם דייויד בלו התגעגע אליכם. הצלף האגדי חוגג 36, ביקשנו ממנו לבחור את הסל הגדול בקריירה, השחקן הטוב ביותר ששיחק איתו, ויש גם מסר לקהל הצהוב. אל תחמיצו
שתף כתבה
הוא היה בלות’נטל והפך לבלו. הוא עזב את מכבי אחרי הזכייה הגדולה ב-2003/4 רק כדי לחזור לעוד קדנציה צהובה נהדרת מלאה ברגעים ובסלים קסומים. ואז הוא פרש. ואז חזר שוב, וחתם את התקופה שלו בהיכל עם מזכרת שלא נשכח לעולם – עונת טרבל נדירה, בה היו לו מניות רבות.
היום חוגג דייויד בלו יום הולדת 36, ועבורנו זו אחלה הזדמנות להיזכר באחד מגדולי השחקנים שלבשו את הגופיה הצהובה. “תודה רבה”, הוא אומר בעברית כשאנחנו מברכים אותו ומוסיף: “36 זה לא פעמיים ח”י?”.
– דייויד, מה אתה מאחל לעצמך?
“בריאות ואושר, זה לפני הכל. הצלחה בכדורסל ובעסקים חשובה, אבל היא מגיעה רק למקום השני”.
– מה מעסיק אותך בימים אלה?
“מלבד הילדים שלי? לא מעט. בעיקר עיסוק בנדל”ן באיזור לוס אנג’לס. במקביל, אני עובד לא מעט מול חברות לפיתוח עסקי בתחומי הסטארט-אפ והטכנולוגיה”.
– אין זמן לכדורסל?
“אולי פעם בשבוע. אני עדיין יכול לקלוע כמו שצריך, אבל באמת שאין לי זמן לעשות את זה יותר מפעם בשבוע”.
– וזמן לעקוב אחרי מכבי, יש?
“בוודאי, בעיקר דרך הרשתות החברתיות. אני רואה את תקצירי כל המשחקים, ומדבר עם הרבה חברים שהשארתי פה”.
– עדיין מתגעגע לתקופה שלך בישראל?
“אני בעיקר מתגעגע לחוויה של להיות שחקן מכבי, בתל אביב. זה היה כבוד עצום עבורי, משהו שמאוד מתגמל. אני מתגעגע לאנשים, לאוכל, לאוהדים. גם למזג האוויר, אם כי אין תלונות כשאתה חי תחת השמש של לוס אנג’לס… המטרה שלי היא לחזור לישראל ולעשות משהו סביב הכדורסל. אם אוכל לעשות את זה, אשמח מאוד”.
– עכשיו נאתגר אותך דייויד. מי השחקן הגדול ביותר ששיתפת איתו פעולה במכבי?
“וואו. יש כמה שעוברים בראש: העדכני ביותר הוא טייריס רייס. אם ללכת מעט יותר אחורה אז אבחר בשלושה: שאראס, ניקולה וויצ’יץ’ ואנתוני פארקר”.
– ומה הסל הכי גדול שלך במדים הצהובים?
“הממ… ככל הנראה השלשה ההיא מול צסק”א בחצי הגמר ב-2014. זה כנראה אחד הרגעים הגדולים בקריירה שלי. אם מצרפים את זה לחטיפה שהגיעה לאחר מכן והאסיסט לטייריס, אלו כנראה היו 20 השניות הטובות בחיי”.
– דייויד, אוהדי מכבי והמועדון עוברים רגעים לא פשוטים בשתי העונות האחרונות. כאחד שמכיר את המערכת, מה יש לך לומר להם?
“אני מאמין גדול שבימי משברים, רק השחקנים יכולים להוציא את עצמם מהסיטואציה. הקהל וההנהלה יכולים לתמוך מחוץ למגרש, המאמנים יכולים לארגן תכנית משחק, אבל בסוף היום השחקנים הם אלה שצריכים לנצח. צריך לזכור תמיד שכמו כל הדברים בחיים – יש עליות ומורדות. זה מעגל, וכשאתה למטה יש רק דרך אחת – למעלה. זה מה שאני מקווה שיקרה למכבי עכשיו. אני יודע שבמועדון צירפו איש עסקים נפלא כמנכ”ל, כמה שחקנים גדולים, ומאמן חדש. יש כאן התחלה טובה לעונה החדשה. עכשיו לקחת את זה יום אחרי יום, לבוא רעבים, לעבוד קשה בקיץ, ולהחזיר את המועדון לאן שהוא צריך להיות”.
– ולסיום, מסר לאוהדים?
“קודם כל, תודה על התמיכה והברכות! חשוב לי שתבינו דבר אחד – שחקנים רוצים לנצח תמיד. כדורסל הוא אהבת חייהם, האמינו לי. הם עובדים קשה ועושים כל מה שיכולים. לפעמים זה לא בידיים שלהם, אבל בסוף היום הם רוצים לנצח. אני תמיד הרגשתי את האוהדים של מכבי מאחוריי כשחקן, ואני מקווה שגם הקבוצה הזו תרגיש אותם”.
