במשך 15 שנה על הקווים, דיאן ראדוניץ’ פיתח לעצמו מוניטין של מאמן קשוח שמשיג תארים רבים ברמה המקומית ומפתח שחקנים. אבל דבר אחד באמת חסר לו: הצלחה מתמשכת ביורוליג. השנה, ראדוניץ’ בנה בכוכב האדום בלגרד סגל של שחקנים אתלטיים ואגרסיביים שאמור לעשות חיים קשים לכל יריבה בצד ההגנתי.
כשחקן היה ראדוניץ’ רכז סביר ושיחק בעיקר בקבוצות יוגוסלביות. המועדון איתו הוא מזוהה יותר מכל הוא בודוצ’נוסט, שם שיחק במשך שש שנים, כולל כמה שנים בסופרוליג, ואף פגש את מכבי תל אביב בעונת 1999/2000. יכולותיו כשחקן לא היו מרשימות, אבל הקשר למועדון הספיק לו בשביל לקבל את משרת המאמן ב-2006 ושם הוא הצליח ונשאר עד 2013.
השחקן הראשון שפיתח המאמן המונטנגרי הוא ניקולה ווצ’ביץ’, כיום סנטר שיקגו בולס, ששיחק תחתיו כנער במונטנגרו ובמהלך השביתה בליגה הטובה בעולם חזר לבודוצ’נוסט. בראיון שהעניק לפני כמה שנים אמר ווצ’ביץ’: “דיאן הוא בן אדם שעובד קשה מאוד. הוא מאמן שיודע להוציא את הכי טוב מהשחקנים שלו כדי להגדיל את הבטחון העצמי שלהם. כשאף אחד לא חשב שאהיה שחקן, הוא נתן לי צ’אנס”.
הפריצה הגדולה של ראדוניץ’ כמאמן הייתה עם הכוכב האדום בלגרד, כשהצליח להוביל את הסרבים לשלב ההצלבה של היורוליג בעונת 2015/16 – הישג בלתי רגיל ביחס לתקציב ולציפיות בתחילת העונה. בנוסף, הוא זכה עם הכוכב האדום בשלוש אליפויות מקומיות שנה אחר שנה ובאליפות הליגה האדריאטית ב-2015 ו-2016.
תחת המונטנגרי, צמחו גם בבירת סרביה מספר שחקנים. הבולט שבהם הוא בובאן מריאנוביץ’ הענק, שעושה חיים בדאלאס מאבריקס. הוא לא שכח את ראדוניץ’: “הוא מאמן ששחקנים אוהבים. ההצלחה שלי תחתיו היא לא מקרית וההצלחה של שחקנים אחרים תחתיו היא לא מקרית”.
שחקן משמעותי נוסף הוא ניקולה קאליניץ’, שאפילו השווה בין ראדוניץ’ לבין מי שהיה מאמנו בפנרבחצ’ה ז’ליקו אובראדוביץ’: “יש הרבה קווים מקבילים בין אובראדוביץ’ לראדוניץ’, למרות שיש גם הרבה שוני. הוא באמת אחד האנשים המשמעותיים בקריירה שלי”. קאליניץ’ כל כך אוהב את ראדוניץ’, שהקיץ הוא חזר בעקבותיו לכוכב האדום מוולנסיה כדי לעטר את החמישיה הבלקנית.
לאחר ההצלחות בכוכב האדום, היה נדמה שראדוניץ’ יחתום בקבוצה גדולה באירופה. גם ברצלונה חיזרה אחריו, אבל לבסוף זה לא הסתדר והמונטנגרי מצא את עצמו שוב בקבוצת ביניים שהוא יכול להצעיד למעלה ולצאת גדול – באיירן מינכן. זה הוביל לשתי אליפויות גרמניה, לפני שבינואר 2020 הוחלף, ממש לפני שהגיע הקורונה.
פחות משנה לאחר מכן, בדיוק בחג המולד האחרון, הוא הוקפץ בחזרה לכוכב האדום. אמנם ביורוליג הסיפור כבר היה אבוד, אבל בזירות האחרות הוא חגג כל הדרך לשלושה תארים: הליגה הסרבית, הליגה האדריאטית והגביע הסרבי. עם הרבה אשראי, דיאן ראדוניץ’ ינסה לשחזר את ההישג מ-2016.
