אחרי שנתיים הפכפכות בברצלונה עם תקציב גדול וסגל עמוק, המאמן הליטאי שומר על השליטה בכל פן במשחק. רגע לפני עוד ביקור אצל מכבי, נראה שהכל שוב מתחבר
שתף כתבה
שאראס רק בן 46, אבל כבר לא ילד. הוא תמיד היה דעתן ונחרץ, אבל אחרי למעלה משלושה עשורים בתוך מסגרת כדורסל תובענית הדרישות שלו ממוקדות מתמיד. במהלך הקיץ נשמעו רמיזות לכך מכיוון ניק קלאת’ס, שהסביר את מעברו לפנרבחצ’ה בכך שקשה היה לו להתבטא כעושה משחק תחת שרביטו של הרכז הליטאי האגדי.
שארונאס יאסיקביצ’יוס אמנם החלטי מאוד ומנסה לשלוט בכל פן במשחק, בדיוק כמו שהיה כדורסלן. אלא שיש שחקנים שרואים בכך ברכה. “שאראס גורם לך להרגיש חשוב”, סתר ניקו לאפרוויטולה את המרמורים שאופפים את מאמנו הדומיננטי. “אני מרגיש מבוסס. המועדון מאמין במשחק שלי ובי אישית. אני אוהב שמוטלת עליי אחריות ואני חש בה. אנחנו מכונה וכל רכיב בה צריך לפעול”.
אחרי אליפות אירופה כרכז ברצלונה, שאראס המשיך לשתי זכיות רצופות במדי מכבי ובהמשך קטף את התואר בפעם הרביעית כשחקן פנאתינייקוס. עם סל של תארים וזכיה בחמש אליפויות רצופות עם ז’לגיריס כמאמן, חזר יאסיקביצ’יוס לבירת חבל קטלוניה ביולי 2020. המטרה הייתה ברורה: לעטוף שוב את גביע אירופה בצבעי הבלאוגראנה ולתת לנשיא המועדון הקודם, ג’וספ מריה ברטומאו, עוד דחיפה לכיוון בחירה מחודשת.
התקציב ניתן לשאראס ביד רחבה לצד החופש להרכיב סגל. בארסה בנתה קבוצה אימתנית וסימנה עצמה מיידית כמועמדת בכירה לזכיה ביורוליג. החבורה בכחול-ארגמן דהרה בצמרת היבשתית עד שנכנעה בגמר לאנאדולו אפס, אולם זכתה באליפות ספרד. שנה אחר כך, בעונת 2021/22, נסוגה ברצלונה לאחור במקום לעשות צעד קדימה. אחרי שניצחה את מפגשי הקלאסיקו בדרך, נכנעה לריאל מדריד במותחן בחצי גמר היורוליג והפסידה לבלאנקוס גם בסדרת הגמר המקומית.
המעמד היציב בבירת קטלוניה איפשר לליטאי להגיע לניסיון שלישי לכבוש את כל הפסגות. ניק קלאת’ס, דנטה אקסום, רולנדס סמיתס וברנדון דייויס עזבו ליעדים חדשים ולפלאו בלאוגראנה הגיעו יאן וסלי, תומאש סטוראנסקי, ניקולה קליניץ’, מייק טובי ואוסקר דה סילבה. “כולם מסתדרים טוב ושמחים להיות כאן”, הדגיש שאראס בספטמבר עם הצטרפותם של נציגיו ביורובאסקט. “זהו מרתון ועלינו לחשוב על העתיד”.
תחילת הדרך של שאראס וחברותו ביורוליג הייתה הפכפכה ביותר. מחזור הפתיחה הסתיים בהפסד ביתי בפער 10 נקודות לאולימפיאקוס. זה המשיך בניצחון דחוק בקלאסיקו, הגיע לניצחון במינכן ונפל לאובדן יתרון מבטיח בהפסד ביתי לאקסית ז’לגיריס. בשלב הזה המאמן כבר זעם. “זלזלנו ביריבה שלנו, נכנסנו למגרש כמו טווסים”, הטיח בשחקניו. “למה צריך לחכות לרגע האחרון? למה אי אפשר לשחק בכזאת אינטנסיביות מהפתיחה? כנראה שאני צריך לקחת יותר אחריות כמאמן שלא הכין את קבוצתו למה שצפוי לה”.
הסטירה שחטפו ברצלונה מז’לגיריס כנראה עשתה את שלה. לפחות זמנית. הקטלאנים מעכו 56:74 את מילאנו הכשרונית ובמחזור היורוליג האחרון ניצחו 80:81 את פנרבחצ’ה. הליטאי הדגיש שבארסה שלו היא בין הקבוצות עם הכי הרבה מקום לשיפורים עם החזרה לליגה המקומית. “אנחנו עדיין חסרים שחקנים והחדשים משתלבים היטב”, ניתח יאסיקביצ’יוס אחרי הניצחון האחרון על ג’ירונה. “נכון שלאף אחד כבר אין סבלנות בעולם הספורט, אבל אנחנו צריכים קצת סבלנות. תמיד קשה יותר להתאושש מניצחון חשוב. איבדנו קצת שליטה, אבל בסיום החזקנו מעמד”.
נראה שזה בדיוק העניין, השליטה. וגם אם עומדים לרשותו מקבלי החלטות מצוינים כמו סטוראנסקי, יוקובאיטיס, מירוטיץ’ ולאפרוויטולה, שארונאס יאסיקביצ’יוס תמיד העדיף שהכדור יהיה בידיים שלו.
אחרי אליפות אירופה כרכז ברצלונה, שאראס המשיך לשתי זכיות רצופות במדי מכבי ובהמשך קטף את התואר בפעם הרביעית כשחקן פנאתינייקוס. עם סל של תארים וזכיה בחמש אליפויות רצופות עם ז’לגיריס כמאמן, חזר יאסיקביצ’יוס לבירת חבל קטלוניה ביולי 2020. המטרה הייתה ברורה: לעטוף שוב את גביע אירופה בצבעי הבלאוגראנה ולתת לנשיא המועדון הקודם, ג’וספ מריה ברטומאו, עוד דחיפה לכיוון בחירה מחודשת.
התקציב ניתן לשאראס ביד רחבה לצד החופש להרכיב סגל. בארסה בנתה קבוצה אימתנית וסימנה עצמה מיידית כמועמדת בכירה לזכיה ביורוליג. החבורה בכחול-ארגמן דהרה בצמרת היבשתית עד שנכנעה בגמר לאנאדולו אפס, אולם זכתה באליפות ספרד. שנה אחר כך, בעונת 2021/22, נסוגה ברצלונה לאחור במקום לעשות צעד קדימה. אחרי שניצחה את מפגשי הקלאסיקו בדרך, נכנעה לריאל מדריד במותחן בחצי גמר היורוליג והפסידה לבלאנקוס גם בסדרת הגמר המקומית.
המעמד היציב בבירת קטלוניה איפשר לליטאי להגיע לניסיון שלישי לכבוש את כל הפסגות. ניק קלאת’ס, דנטה אקסום, רולנדס סמיתס וברנדון דייויס עזבו ליעדים חדשים ולפלאו בלאוגראנה הגיעו יאן וסלי, תומאש סטוראנסקי, ניקולה קליניץ’, מייק טובי ואוסקר דה סילבה. “כולם מסתדרים טוב ושמחים להיות כאן”, הדגיש שאראס בספטמבר עם הצטרפותם של נציגיו ביורובאסקט. “זהו מרתון ועלינו לחשוב על העתיד”.
תחילת הדרך של שאראס וחברותו ביורוליג הייתה הפכפכה ביותר. מחזור הפתיחה הסתיים בהפסד ביתי בפער 10 נקודות לאולימפיאקוס. זה המשיך בניצחון דחוק בקלאסיקו, הגיע לניצחון במינכן ונפל לאובדן יתרון מבטיח בהפסד ביתי לאקסית ז’לגיריס. בשלב הזה המאמן כבר זעם. “זלזלנו ביריבה שלנו, נכנסנו למגרש כמו טווסים”, הטיח בשחקניו. “למה צריך לחכות לרגע האחרון? למה אי אפשר לשחק בכזאת אינטנסיביות מהפתיחה? כנראה שאני צריך לקחת יותר אחריות כמאמן שלא הכין את קבוצתו למה שצפוי לה”.
הסטירה שחטפו ברצלונה מז’לגיריס כנראה עשתה את שלה. לפחות זמנית. הקטלאנים מעכו 56:74 את מילאנו הכשרונית ובמחזור היורוליג האחרון ניצחו 80:81 את פנרבחצ’ה. הליטאי הדגיש שבארסה שלו היא בין הקבוצות עם הכי הרבה מקום לשיפורים עם החזרה לליגה המקומית. “אנחנו עדיין חסרים שחקנים והחדשים משתלבים היטב”, ניתח יאסיקביצ’יוס אחרי הניצחון האחרון על ג’ירונה. “נכון שלאף אחד כבר אין סבלנות בעולם הספורט, אבל אנחנו צריכים קצת סבלנות. תמיד קשה יותר להתאושש מניצחון חשוב. איבדנו קצת שליטה, אבל בסיום החזקנו מעמד”.
נראה שזה בדיוק העניין, השליטה. וגם אם עומדים לרשותו מקבלי החלטות מצוינים כמו סטוראנסקי, יוקובאיטיס, מירוטיץ’ ולאפרוויטולה, שארונאס יאסיקביצ’יוס תמיד העדיף שהכדור יהיה בידיים שלו.
