באולם אלכסנדר ניקוליץ’ בבלגרד, לשעבר הפיוניר, זכתה מכבי באליפות אירופה הראשונה שלה. מי היה ניקוליץ’ ומה הרקורד של הצהובים באולם? הכל פה
שתף כתבה
בזכות עזרה גדולה של השגרירות הישראלית בסרביה וממשלת סרביה, יחד עם פרטיזן בלגרד והכוכב האדום בלגרד, מכבי Playtika תל אביב מצאה לעצמה בית ארעי לאירוח משחקי היורוליג בצל המלחמה. האלופה הישראלית תארח את משחקיה הביתיים באולם אלכסנדר ניקוליץ’ בבלגרד, כאשר האורחת הראשונה היא באיירן מינכן הערב. אז הגיע הזמן לעשות היכרות עם ה”סאבלט” שמכבי מצאה בבירת סרביה.
אולם אלכסנדר ניקוליץ’, שמוכר בשמו הישן, הפיוניר, חגג השנה יום הולדת 50. ארבע שנים בלבד אחרי הקמתו, הוא שימש כבמה לאחד הרגעים הגדולים בתולדות מכבי, אם לא הגדול שבהם: גמר גביע אירופה 1977, שבו זכו הצהובים בתואר לראשונה בתולדותיהם בזכות ניצחון על וארזה.
כיאה לגילו המופלג, האולם הוא לא מהמפוארים והמשוכללים באירופה. הודות לשיפוץ מסיבי שעבר ב-2019, תכולתו עלתה ב-2,000 מקומות וכיום הוא מכיל 8,000 מקומות ישיבה. אין בו קוביית מסכים או תאי צפיה יוקרתיים, אך הוא נודע באווירה החמה שבו בזכות התחושה שהאוהדים נמצאים ממש מעל הפרקט.
כאמור, האולם היה ידוע בשם הפיוניר, אבל ב-2016 שונה שמו כדי להעניק כבוד למי שנחשב לאבי הכדורסל היוגוסלבי – אלכסנדר “אקה” ניקוליץ’. אקה היה אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורסל האירופאי – הוא זכה עם נבחרת יוגוסלביה באליפות אירופה ב-1977 ובאליפות העולם כעבור שנה, והוביל את וארזה לשלוש זכיות בגביע אירופה בתחילת שנות ה-70.
ניקוליץ’ היה ידוע בכינוי הפרופסור, זכר לכך ששימש כפרופסור לחינוך גופני באוניברסיטת בלגרד. מלבד הלימודים האקדמיים, על ברכיו התחנכו מאמנים אגדיים נוספים, בהם גם ז’ליקו אוברדוביץ’ ודושאן איבקוביץ’. על פועלו הרב וההישגים שגרף, זכה ניקוליץ’ להיכנס כבר ב-1998, שנתיים לפני מותו, להיכל התהילה של הכדורסל על שם ג’יימס נייסמית’.
במשך שנים תכננו בבלגרד להחליף את האולם המיושן ולהקים ארנה כהלכתה, שהייתה אמורה לארח את גמר אליפות העולם ב-1994. ב-1992 החלו העבודות, אך המלחמה בבלקן והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה לקחו את אירוח הטורניר מידי היוגוסלבים, וההקמה הושבתה. עברו 12 שנים נוספות, רוויות עליות ומורדות, עד שהוקם היכל שטארק המפואר. עם תכולה של יותר מ-20 אלף מקומות, מדובר באחד ההיכלים הטובים באירופה, שאירח פעמיים את פיינל פור היורוליג.
אבל עד העונה, הכוכב האדום עדיין קיימה את משחקיה הביתיים באלכסנדר ניקוליץ’. לאחר שראתה את יריבתה העירונית פרטיזן חוזרת לזירת היורוליג בעונה שעברה וממלאת פעם אחר פעם את השטארק, גם האדומים-לבנים עברו העונה לארח בהיכל החדיש. העובדה הזו אפשרה למכבי למצוא אולם “ביתי” שמוכר היטב ליורוליג, מה שהקל במידה מסוימת על הרילוקיישן הזמני.
מבט על הרקורד של מכבי בגביע אירופה באולם שהפך לביתה הזמני מציג תמונה מעניינת. בשבעת המשחקים הראשונים של הצהובים באלכסנדר ניקוליץ’ הם ניצחו חמש פעמים – פעמיים את הכוכב האדום, פעמיים את פרטיזן וכמובן שפעם אחת את וארזה בגמר. הניצחון האחרון היה בעונת 2013/14, 76:78 דרמטי על האדומים-לבנים. אלא שמאז ששם האולם הוחלף מהפיוניר לאלכנסדר ניקוליץ’, מכבי עדיין לא השכילה לנצח בו בארבעה ביקורים שונים. האם המזל יתהפך בחזרה עם שינוי הסטטוס לאולם ביתי?
תודה לאורן דניאלי על העזרה באיסוף הנתונים
אולם אלכסנדר ניקוליץ’, שמוכר בשמו הישן, הפיוניר, חגג השנה יום הולדת 50. ארבע שנים בלבד אחרי הקמתו, הוא שימש כבמה לאחד הרגעים הגדולים בתולדות מכבי, אם לא הגדול שבהם: גמר גביע אירופה 1977, שבו זכו הצהובים בתואר לראשונה בתולדותיהם בזכות ניצחון על וארזה.
כיאה לגילו המופלג, האולם הוא לא מהמפוארים והמשוכללים באירופה. הודות לשיפוץ מסיבי שעבר ב-2019, תכולתו עלתה ב-2,000 מקומות וכיום הוא מכיל 8,000 מקומות ישיבה. אין בו קוביית מסכים או תאי צפיה יוקרתיים, אך הוא נודע באווירה החמה שבו בזכות התחושה שהאוהדים נמצאים ממש מעל הפרקט.
כאמור, האולם היה ידוע בשם הפיוניר, אבל ב-2016 שונה שמו כדי להעניק כבוד למי שנחשב לאבי הכדורסל היוגוסלבי – אלכסנדר “אקה” ניקוליץ’. אקה היה אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורסל האירופאי – הוא זכה עם נבחרת יוגוסלביה באליפות אירופה ב-1977 ובאליפות העולם כעבור שנה, והוביל את וארזה לשלוש זכיות בגביע אירופה בתחילת שנות ה-70.
ניקוליץ’ היה ידוע בכינוי הפרופסור, זכר לכך ששימש כפרופסור לחינוך גופני באוניברסיטת בלגרד. מלבד הלימודים האקדמיים, על ברכיו התחנכו מאמנים אגדיים נוספים, בהם גם ז’ליקו אוברדוביץ’ ודושאן איבקוביץ’. על פועלו הרב וההישגים שגרף, זכה ניקוליץ’ להיכנס כבר ב-1998, שנתיים לפני מותו, להיכל התהילה של הכדורסל על שם ג’יימס נייסמית’.
במשך שנים תכננו בבלגרד להחליף את האולם המיושן ולהקים ארנה כהלכתה, שהייתה אמורה לארח את גמר אליפות העולם ב-1994. ב-1992 החלו העבודות, אך המלחמה בבלקן והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה לקחו את אירוח הטורניר מידי היוגוסלבים, וההקמה הושבתה. עברו 12 שנים נוספות, רוויות עליות ומורדות, עד שהוקם היכל שטארק המפואר. עם תכולה של יותר מ-20 אלף מקומות, מדובר באחד ההיכלים הטובים באירופה, שאירח פעמיים את פיינל פור היורוליג.
אבל עד העונה, הכוכב האדום עדיין קיימה את משחקיה הביתיים באלכסנדר ניקוליץ’. לאחר שראתה את יריבתה העירונית פרטיזן חוזרת לזירת היורוליג בעונה שעברה וממלאת פעם אחר פעם את השטארק, גם האדומים-לבנים עברו העונה לארח בהיכל החדיש. העובדה הזו אפשרה למכבי למצוא אולם “ביתי” שמוכר היטב ליורוליג, מה שהקל במידה מסוימת על הרילוקיישן הזמני.
מבט על הרקורד של מכבי בגביע אירופה באולם שהפך לביתה הזמני מציג תמונה מעניינת. בשבעת המשחקים הראשונים של הצהובים באלכסנדר ניקוליץ’ הם ניצחו חמש פעמים – פעמיים את הכוכב האדום, פעמיים את פרטיזן וכמובן שפעם אחת את וארזה בגמר. הניצחון האחרון היה בעונת 2013/14, 76:78 דרמטי על האדומים-לבנים. אלא שמאז ששם האולם הוחלף מהפיוניר לאלכנסדר ניקוליץ’, מכבי עדיין לא השכילה לנצח בו בארבעה ביקורים שונים. האם המזל יתהפך בחזרה עם שינוי הסטטוס לאולם ביתי?
תודה לאורן דניאלי על העזרה באיסוף הנתונים
