אחד הקלעים הגדולים בתולדות הכדורסל האירופאי חזר הביתה לבולוניה אחרי 13 שנה ב-NBA. ובגיל 36, הוא חווה העונה פריחה מחודשת ומרשימה
ארבע שנים שיחק בלינלי בפורטיטודו, בין 2003 ל-2007, ובתקופה הזו הספיק לזכות עמה באליפות איטליה ולהפסיד למכבי בגמר הפיינל פור ב-2004. ב-2007 בחרה בו גולדן סטייט בסיבוב הראשון בדראפט, ונתנה את האות לקריירה שהתפרשה על פני 13 שנים ושמונה קבוצות שונות בליגה שמעבר לים.
את החותם המשמעותי ביותר שלו הותיר בלינלי תחת גרג פופוביץ’ בספרס. בסך הכל הוא שיחק ארבע עונות בקבוצה הטקסנית בשתי קדנציות שונות, עזר לה לזכות בתואר אלופת ה-NBA, השיג במדיה את שיא הקריירה שלו בנקודות עם 32 בינואר 2014 ואפילו זכה בתחרות השלשות בסוף שבוע האולסטר של עונה שנה. במקביל, הוא היה אחד השחקנים המובילים של נבחרת איטליה בטורנירים השונים.
ב-2020 בלינלי החליט לסיים את ההרפתקה האמריקאית שלו והחליט לחזור הביתה. ואם כבר הביתה, אז למקום שבו הכל התחיל, לווירטוס. בעונתו השניה כזקן השבט, הוא זכה ביחד עם הבולונזים בסופרקאפ, מה שהבטיח לקבוצה – ולו – קאמבק ליורוליג בעונה שעברה.
העונה הקודמת הייתה סבירה מבחינת בלינלי, שקלע 10 נקודות למשחק באחוזים טובים. אבל וירטוס, שצירפה סוללה של שחקני יורוליג בכירים ומנוסים, אכזבה וכלל לא העפילה לפלייאוף. קברניטי המועדון החליטו לבצע שינוי בעמדת המאמן והביאו את לוקה בנקי הוותיק במקום סרג’יו סקריולו.
התוצאה? לא רק שווירטוס החלה את הקמפיין בצורה מרשימה ואחרי שליש עונה מוצאת את עצמה במקום השלישי – גם בלינלי נראה כמו מי ששתה ממעיין הנעורים. הוא העלה את ממוצע הנקודות שלו ל-13.4, מדייק ב-44.6% מעבר לקשת ופתח בחמישיה בכל אחד ממשחקי הקבוצה. בלינלי קלע לפחות שלשה אחת בכל אחד מ-11 משחקיו האחרונים במפעל, ואין ספק שהגבלתו היא אחד המפתחות של מכבי Playtika תל אביב בדרך לניצחון.
