ניקולה וויצ'יץ': "זה לא שלום, אלא רק להתראות"

אחרי 6 שנים שמספר 7 בצהוב מתאמן, משחק ורץ בהיכל נוקיה, הערב נפרד ניקולה וויצ'יץ' ממכבי ת"א, במסיבת עיתונאים מיוחדת ומרגשת עד דמעות. מוני פנאן ודריק שארפ הזילו דמעה בזמן שניקולה אמר את אשר על ליבו. במהלך מסיבת העיתונאים קיבל ניקולה מתנות ממכבי בדמות הגופיה הממוסגרת ותמונה למזכרת.

ניקולה וויצ'יץ': "יש הרבה דברים שאני רוצה להגיד, אבל קשה לי. אני כאן 6 שנים מדהימות ואלו השנים הכי טובות בחיי. זה משהו שהולך להיות חלק מרכזי בחיים שלי לאורך כל חיי. אני עצוב שהגענו לרגע הזה. אני שמח וגאה שנתנו לי כל כך הרבה כבוד ואהבה. זה גורם לי לשמוח מאד. ובעיקר חסר מילים.

צפו בניקולה במסיבת העיתונאים

באדיבות SPORT5.CO.IL

"ציפיתי שזה יקרה וניסיתי להכין את עצמי, אבל לאהבה שקיבלתי לא התכוננתי. אני צריך להיות ריאלי בשבילי ובשביל המשפחה שלי. אמרתי למוני ושמעון היום, זה לא הסוף , אלא רק להתראות. אני אמצא דרך לחזור לכאן. זה רק זמני".

"באתי לכאן בתור ילד בגיל 22, והתאהבתי פה ב-5 דקות. הדברים שלמדנו וקיבלנו כאן, היינו כאן חלק ממשפחה אחת גדולה. המחויבות הזו למשפחה, הרגשות האלו הם דברים שאי אפשר לבטא במילים. החל מהקהל, האנשים שבקבוצה. זה משהו שאקח איתי לתמיד".

"הדבר האחרון שרציתי שיקרה זה לעזוב כשמכבי מאבדת את האליפות. רציתי אותה יותר מכל האליפויות האחרות. העובדה שהפסדנו היתה שוק אבל זה משהו מהקריירה ומהחיים. הכל יכל לקרות במשחק אחד ואכן הכל קרה. אל תחשוב שזה מה שאזכור, זה אולי הדבר האחרון שאזכור ממכבי".

"זו היתה השנה הראשונה שקרו לי כ"כ הרבה פציעות בשנה אחת, אחת אחרי השניה. כולם באו ממזל רע ואי אפשר לעשות כלום. זה היה מאד מתסכל ואני חושב שכרגע אני בזמן הטוב ביותר לשחקן כדורסל מבחינה פיזית ונסיון ואני מצטער שלא יכולתי לתת מעצמי את הטוב ביותר לקבוצה השנה".

"הקבוצה עם פארקר, שאראס ובאסטון היתה בוודאות אחת משתי הקבוצות הגדולות בכל הזמנים. כספורטאי יש לי כבוד לתוצאות ולספליט היו תוצאות טובות יותר. זה לחלוטין היה הכדורסל הכי יפה ששוחק ביורוליג ב-15 שנים האחרונות".

שמעון מזרחי: "זכור לי כמו היום את אותו יום שניקולה הגיעה למכבי לפני 7 שנים, התאמן איתנו ולאחר מכן הושאל לעונה אחת לוילרבאן בצרפת. הוא עשה שם את הבלתי יאמן וזכה איתה באליפות בפעם הראשונה בתולדותיה.

"כל מי שמנסה לדבר בהרחבה יטעה, כי ניתן להגדיר אותו כיחיד והמיוחד. גם בכישוריו הספורטיביים וגם בהתייחסותו לשחקנים, להנהלה למאמנים ולמחויבות לקהל האוהדים במשך 6 השנים שלו במכבי. זה אחד הרגעים העצובים מבחינתי להיפרד משחקן כמוהו. אני יודע שזה אם קשור בניקולה הוא היה נשאר כאן בשנים הבאות ואולי הופך להיות אזרח ישראלי במקום קרואטי. אני בטוח שנראה אותו כאן חזרה אלא כמה שיותר קרוב. אני מאחל לו ולמשפחתו הרבה בריאות והצלחה".

דיויד פדרמן: "זה אחד הרגעים היותר קשים בשבילנו. ביום שישי שמוני צלצל ואמר שצריך לשלוח נייר לניקולה, היתה חצי דקה של דומיה, קיוינו שזה רגע שלא יגיע. הוא הרבה יותר משחקן, הוא חבר של כולנו, אדם שאנחנו אוהבים, גם את משפחתו והלוואי ויכולנו שהוא ישאר ל-15 שנה הקרובות, ישחק במכבי ואחרי זה יהיה חלק בלתי נפרד. לצערי המצב הכלכלי הוא כזה שניקולה יכול להרשות לעצמו ללכת לשחק בסכומים שמכבי לא יכולה להרשות לעצמה. זה יהיה מעשה בלתי חברי מצידנו לנסות ולשכנע אותו אחרת. לכן המסר שאנחנו מעבירים לניקולה היום הוא שהיית חבר שלנו, אנחנו אוהבים אותך, ואם אתה רוצה לחזור לחצי שנה, שנה או 10 שנים הדלת שלנו תמיד פתוחה".

"ניקולה זו הוכחה חיה זה שאנחנו לא מתעסקים רק בכדורסל. מה שאתם רואים פה היום זה הרבה מעבר לכדורסל. אנחנו מרגישים כמו משפחה, סובלים ביחד, מנצחים ביחד, אבל זה הרבה מעבר לכדורסל. הלוואי ויהיו לנו עוד הרבה אנשים כאלו בעתיד".

מוני פנאן: "מהרגע הזה חששתי, מהרגע שבו אצטרך להיפרד מניקולה. להבין שכבר לא אראה את ניקולה מגיע לאימון. מחביא לי את הטלפון, ממלא לי את התיק בבקבוקי מים. הוא הביא איתו ערכים של ספורטאי, רצינות, עבודה קשה, מצוינות. מלבד היותו ספורטאי למופת הוא אדם בעל אישיות נדירה, אהבת האדם רגישות הזולת, לכל אלא אתגעגע מאד.

"ניקולה הפך להיות אחד משלנו וההוואי היום יומי כאילו נולד איתנו. הוא חלק ממשפחת מכבי לעוד שנים רבות כמו גם חלק ממשפחתי הפרטית. איבונה, לארה וניקולה חדרו עמוק לתוך ליבנו ונוצרה חברות גדולה. אני לא אתרגל לעובדה שלא אראה אתכם פה איתנו, במקום שתפסתם כבוד ומופת. יכולתי להמשיך אבל הדמעות יחנקו את גרוני".

"ניקולה, ובכלל המשפחה שלו, היא מאד מיוחדת. האנשים שהמשפחתיות חשובה להם מאד והם עושים את הדברים האלה כל השנה. הם מאד עוזרים לנו לגבש את החבר'ה שנהיה ביחד. זה מאד קשה לי להיפרד ממנו. קשה לי להיפרד מכל שחקן אבל מניקולה במיוחד".

נציג האוהדים, שמוליק נויפלד: "אני רוצה להאמין שהכל עוד יכול להשתנות, זו הזדמנות טובה לבקש מכל מי שנוכח כאן להמציא אפשרות ולמצוא דרך משותפת. אנו נמצאים היום בפתח של משהו חדש. אולי לא תהיה איתנו פיזית, המכנה המשותף של כולם זה הלב הצהוב הגדול של כולנו פה ושלך. השיר שאהבת לשמוע יתנגן לו בלב עוד הרבה שנים ואני יודע שזה גם יתנגן בלב שלך. אני בטוח שניפגש. היית חלק מעידן של מנצחים ועשה היסטוריה, אבל יותר מהכל נכנסת עם האישיות שלך. אני מאחל לך שכל יום חדש יהיה יותר יפה מהקודם. אם התמונה תהיה בפוקוס, אז היא תהיה שלך שלנו ובצהוב כחול".

---