"ספורט זה ספורט ועכשיו זה פלייאוף, אעשה הכל כדי לנצח"

גיא פניני, המלך הישראלי של ליגת ווינר, ערך למנהלת הליגה ראיון מיוחד לרגל הפלייאוף, בו ישחק לראשונה עם מכבי אלקטרה תל אביב, בדרך אולי לאליפות ראשונה בישראל.

גיא, ביום ראשון אתה פוגש בפלייאוף קבוצה שקרובה מאוד לליבך, בני השרון. דווקא מולם אתה מחזיק בשיא עונתי של 26 נקודות ו- 9 ריבאונדים. זה במקרה?

"קודם כל אני מאוד אוהב את בני השרון, הייתי שם 5 שנים והם האחרונים שאני רוצה שייכשלו. זה שהלך לי במשחקים נגדם זה במקרה, לא תכננתי את זה. ספורט זה ספורט ועכשיו זה פלייאוף, וברור שאני אעשה הכל כדי לנצח."

יש העדפה ליריבה בפיינל פור?

"בפיינל פור אני מעדיף את נתניה, אבל זה רק כדי להימנע מעימותים מול קוז'יקרו, כמה שפחות מכות עם קוז'יקרו זה יותר טוב לכולם."

שילמת מחיר לא קטן על הזכות ללבוש צהוב בעונה הנוכחית, כשבילית חלק נכבד מהעונה שעברה מחוץ למשחק. במבט לאחור - היה שווה? למדת על עצמך דברים חדשים בתקופה הזאת?

"אני חושב שזה עשה לי טוב לצאת קצת מהבועה הזו, ולראות מה קורה בחוץ. אמנם לא הייתי במעצמות כדורסל, אבל ראיתי מה קורה בעולם. גם להסתכל על ישראל מבחוץ עזר לי ללמוד. אני חושב שהתבגרתי, צברתי הרבה ניסיון וזה בהחלט היה שווה. אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי."

האמנת בקיץ שעבר שהולכת להיות לך כזאת עונה מדהימה?

"בתוך תוכי האמנתי שאצליח להשתלב וידעתי שאני מסוגל לכך. אמנם הרבה אנשים לא נתנו לי את ההרגשה הזו ולא חשבו שיש סיכוי. לפני כן, עברתי שנה באמת לא קלה, וגם אני לא האמנתי שזה יהיה כל כך מהיר וחלק. צריך לתת קרדיט גדול לכל הצוות שנתן לי בטחון ואת הצ'אנס, ואני שמח שלקחתי אותו בשתי ידיים. הכי חשוב מבחינתי זה לשמור על יציבות וההמשכיות, ואני חושב שזה משהו שמאוד שיפרתי השנה."

שיחקת 5 שנים בבני השרון, עונה בהפועל ירושלים, עברת גם בסרביה וקפריסין, אבל למעשה עד העונה לא חווית קהל של 11 אלף אוהדים במשחק יורוליג. איך ההרגשה?

"במשחק הראשון שעליתי מול לובליאנה, זה היה מחזה מאוד מרגש בשבילי, בתור ילד שישב ביציע וחלם על הרגע הזה, להיות על הפרקט במשחק יורוליג בנוקיה זה משהו מיוחד. 11 אלף איש, הצגת שחקנים והתרגשות רבה. במשחק הראשון לקחתי את זה למקום רע, אך ברגע שהתרגלתי לאווירה, למדתי לשאוב ממנה את הדברים החיובים והאנרגיות הטובות. זה משהו עוצמתי שמקפיץ אותך קדימה בתור שחקן. זוהי חוויה אדירה אשר כל שחקן רוצה לעבור אותה. לשחק מול אולם מלא, ובטח שבהיכל נוקיה. השנה הזו בכלל הייתה חוויה מאוד גדולה עבורי."

הלחץ לא מפריע לריכוז? איך הופכים את הרעש הזה למשהו חיובי?

"יש לחץ מסוים, והשאלה לאיזה כיוון לוקחים את זה. אובר מוטיבציה לעיתים, מוציא מריכוז. הלחץ הזה מבחינתי מכניס אותך לריכוז מסוים. אני יותר בפוקוס, ומצליח לקחת את זה לצד החיובי. מאוד כייף לי לשחק במלחה, מישהו פעם אמר לי: "כל עוד מקללים אותך, תדע שהם מפחדים ממך". אם הקהל של ירושלים רוצה שאני אמשיך לשחק טוב, שימשיך לקלל אותי, אני רק נכנס למשחק יותר מהר. אין מה לדאוג לי, אני בשלי, יש לי את הקהל התומך שלי במכבי, וזה בהחלט מספיק לי."

איך אתה מסכם את ההופעה שלכם ביורוליג השנה? מכבי מחוץ לפיינל פור זאת אכזבה?

"אם מסתכלים על התמונה הכוללת אז אני לא חושב שזו אכזבה. בתחילת העונה ציפינו לקצת יותר גבוה, אבל בכל זאת, זו קבוצה חדשה עם הרבה שחקנים שפעם ראשונה משחקים ביחד. ברור שהטעם המר של הסיום היווה אכזבה מסוימת, מכיוון שהגענו למקום שכל קבוצה רוצה להיות בו, עם יתרון ביתיות בסדרה. פישלנו, לא שמרנו על הבית, וזה משהו שמאוד לא מתאים לנו, בעיקר לא מול הקהל הביתי שלנו בנוקיה. אבל אני חושב שבסך הכל אפשר להיות אופטימיים."

עשר שנים אחורה, גמר אליפות המדינה לנערים. מכבי ת"א עם יותם הלפרין וגיא פניני מול הפועל ירושלים, כאשר דן שמיר על הקווים. הפסדתם את האליפות. מה גיא פניני של היום היה אומר לגיא פניני של אז אחרי המשחק?

"אז הייתי ילד מאוד תמים, שכמה חבר'ה חזקים מירושלים הגיעו ובעטו בנו. היום, זה לא היה קורה. עם השנים למדתי הרבה דברים. האכזבות במעמדים הגדולים האלו היו חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלי כשחקן, ורק חישלו אותי להמשך. האמת, שהייתי חוזר לתקופה הזו בעיניים עצומות."

כנס לסיטואציה: שנייה לסיום המשחק, שחקן יריב עומד על קו העונשין, שתי זריקות מכריעות... מה אתה אומר לו?

"בדרך כלל אני אלך על השיטה של הפוך על הפוך ואני אגיד לו: "אתה לא מסוגל להחטיא את זה, אין מה לעשות, ניצחת." הרבה גם תלוי מי השחקן, קל מאוד להוציא מריכוז את השחקנים הזרים האמריקאים והצעירים, זורקים שטויות לאוויר רגע לפני הזריקה, כילד הייתי יותר חד לשון. אבל מול השחקנים המנוסים יותר ברמות הגבוהות, זה לא כל כך עובד, ביורוליג לא שמים עלי."

נראה שטוב לך במכבי. יש מחשבות להמשך הדרך, אולי להיות קפטן ביום מן הימים?

"במכבי יש שחקן שקוראים לו דרק שארפ, והוא יישאר הקפטן של הקבוצה הזאת גם עוד 20 שנה, וגם אם הוא לא יהיה בקבוצה, עונה פניני בצחוק. מאוד נוח לי במכבי, גדלתי במועדון הזה וכולם קיבלו אותי ממש כאילו זה הבית שלי, האוהדים, הצוות, והאנשים מסביב. מבחינתי, כל עוד טוב לי אני אשאר בקבוצה הזאת, ואני מקווה שזה ימשיך ככה."

איך לדעתך תראה שנת 2011 אצל הצהובים?

"אני חושב שצריכים לשמור על המשכיות, כמה שיותר ישמרו על שחקנים מהעונה הזו, זה יעזור בעונה הבאה. גם השנה ראו שבשלבים היותר מתקדמים הצלחנו להתחבר, ובטח ובטח אם נשאר עוד שנה אז הכימיה תהיה חזקה יותר. המטרה היא לשמור על הבסיס, ולשמר את הסגל כמה שיותר, עם שנויים קטנים פה ושם.

כספי עשה העונה פריצת דרך עצומה. מה צריך לקרות בכדורסל הישראלי כדי לקדם חבר'ה צעירים, והאם יש סיכוי שנראה ישראלים נוספים בעקבותיו?

"כספי עשה דבר מדהים. אבל כרגע קשה לי לראות כרגע מישהו צעיר שמטפחים אותו ויכול להגיע לרמות האלו. זה מתחיל מלמטה, ממש מהבסיס של טיפוח הצעירים. בעונה שלי בסרביה יצא לי לראות עולם אחר של כדורסל. אני חושב שצריך לשנות את התדמית של הכדורסל בארץ, ואני מקווה שהאנשים שיושבים למעלה יודעים מה לעשות, ומכוונים למקומות שכספי הגיע אליהם.

בקיץ יש נבחרת, ואתם מגיעים בכושר טוב. עד כמה רחוק אתה מאמין שאפשר להגיע?

"אנחנו תמיד עושים הכל כדי להגיע בשיא הכושר. אחת המטרות שלנו בתור שחקנים היא לייצג בכבוד את הדגל בצורה הכי טובה שאפשר. יש לנו נבחרת מאוד כשרונית, יש לנו דור רעב להצלחות, וכרגיל, ביג-מן זו הבעיה שלנו. אני מקווה שקודם כל יניב גרין ייקח את ההחלטה הטובה בשבילו. יניב נתן לנבחרת הרבה שנים טובות, ואני אישית מאוד ארצה שהוא יישאר ויהיה חלק מאתנו, כי אני לא רואה ביג-מן אחר בלעדיו."

לא היית מעדיף קצת חופש למנוחה?

"אם היה חופש, הייתי עובד על עצמי ומשפר דברים שאני צריך לשפר, אבל אני אעשה זאת גם תוך כדי אימוני הנבחרת."

שליפה מהמותן – שאלות קצרות, תשובות מהירות

היכל נוקיה: "עוצמה."
מוטו לחיים: "אל תשכח מאיפה הגעת, גם כשאתה ברמות הגבוהות."
גיא פניני בעוד 5 שנים: "מקווה שבמכבי תל אביב."
משהו שלא ידענו עליך: "אני מאוד בישן."
אמונה תפלה: "שניצל ופתיתים ביום של משחק."
הפועל ירושלים: "היה טוב, וטוב שהיה."
לשפר אצלך מבחינה מקצועית: "את השליטה בכדור."
אליפות ב-NBA: "קובי פצוע, הלוואי שהלייקרס."
פיני גרשון: "מאמן מצויין."
בת זוג: "נעמי, שנתיים וחצי."
מודל לחיקוי: "קצת נדוש, אבל קובי בראינט."
על מה מצטער בקריירה: "שלא סגרתי לריבאונד מספיק חזק את ג'יימי ארנולד והלכה האליפות."
החלטה מבריקה בקריירה: "חמש השנים בבני השרון זה היה המהלך הכי נכון שעשיתי."
החלום: "אליפות אירופה עם מכבי תל אביב."

יאיר קלס, www.basket.co.il

---