קיץ 2003, עונת המשימה הלאומית. דייויד בלאט חוזר לעמדת עוזר המאמן ופיני גרשון שב לראש הפירמידה כדי לזכות באליפות אירופה בפיינל פור בתל אביב. למכבי היה הרכב מהחלומות: הרכז הטוב ביבשת שהגיע כאלוף אירופה לקבוצות ונבחרות; השחקן הישראלי הבכיר שהיה הדבק בין השחקנים; אנתוני פארקר, עליו אין צורך להכביר במילים; הסנטר העולה של הכדורסל האירופאי ניקולה וויצ'יץ'. כדי להשלים את החמישיה צוות האימון נזקק לשחקן מאוד מסוים, בעל תכונות ידועות וברורות. כזה שיהיה שר ההגנה, שיטביע את ריבאונד ההתקפה, שיהיה נטול אגו בתלכיד מרובה כוכבים הן על הפרקט והן מחוצה לו. בקיצור, אקס פקטור.
נקודת הפתיחה שלו לא הייתה אידיאלית. יושבי ההיכל כבר הכירו את הארבעה הנוספים בחמישיה מהעבר והפורוורד בשם מייסיאו באסטון היה צריך לגרום לאוהדים להכיר אותו, להזדהות איתו. הוא הגיע כאלמוני לחלוטין, ללא כל ניסיון קודם ביורוליג לקבוצה שמוכרחה לזכות בגביע. לא פחות. מה קרה בפועל? לא לקח לו הרבה זמן כדי להפוך לאחד מחביבי הקהל.
כבר מכדור הפתיחה הראשון של העונה הבנו שבאסטון הוא שחקן שיכול בקלות להיות גם קופץ לגובה. פיני גרשון עוד החשיב אותו אז כחוליה החשובה ביותר בפאזל של אלופת אירופה, בצוותא עם פארקר.

גרשון ובלאט הטמיעו בזמנו עקרונות למשחק הגנה חדש, מאצ'-אפ זון. השחקנים מתחילים בשמירה איזורית ומיד עם תחילת תרגיל ההתקפה כנגד הגנה מסוג זה, הם שינו את עמדותיהם לשמירה אישית. לפעמים נוצרו מצבים בהם שחקן שמר על יריב שלא בעמדה שלו, וכאן הגיעה הגדולה של מייסיאו. הרגליים הקלילות והבנת המשחק סייעו בשמירה על גארדים. יכולת החסימה המולדת, החיפוי על החברים והמיקום המושלם בסגירה לריבאונד הפכו אותו לעוגן סביבו בנויה כל פילוסופיית ההגנה של צוות האימון.
גם בפן ההתקפי מצא לעצמו מייסיאו באסטון את הנישה הנוחה ביותר עבורו. בזכות ההבנה המושלמת עם שאראס ופארקר, מהמוסרים טובים ששיחקו ביורוליג בכל הזמנים, היה עליו רק לנתר מעט, בערך לגובה הטבעת, ולהניף רבבת צהובים משולהבים ביציעים לתקרת האולם.
באסטון לבש את הגופיה הצהובה שלוש עונות. ב-70 משחקי יורוליג במדי מכבי העמיד ממוצעים של 13.3 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 1.1 חטיפות ו-1.4 חסימות. בעונת 2005/6 אפילו צלף 4 שלשות מ-7 זריקות. בחצי גמר הפיינל פור ב-2006 השיג שיא יורוליג כאשר חסם 6 פעמים את שחקני טאו ויטוריה בדרך לגמר. ומה קרה איתו מאז?

לאור ההצלחה המסחררת קיבל, כצפוי, חוזה בליגה הטובה בעולם. הוא הופיע 47 פעמים במדי אינדיאנה פייסרס ובעונה שלאחר מכן חזר לטורונטו, במדיה שיחק כחודשיים לפני ההגעה לת"א. בעונה הבאה אחריה חזר לפייסרס במסגרת טרייד.
בנובמבר 2011 ניסה באסטון לחזור לישראל וחתם בבני השרון של דן שמיר, אותו הכיר מתקופתו כעוזר מאמן במכבי. לאחר זמן קצר הודיעה הקבוצה על שחרורו עקב סיבות אישיות ולאחר מכן פרש הפורוורד ממשחק. עד לאחרונה ניהל בצוותא עם אשתו ושותפים מאפיה במישיגן, שנסגרה לאחרונה.
באסטון זכה בכל התארים שלו בקריירה במדי מכבי: 2 זכיות ביורוליג ו-3 דאבלים בישראל. אז מכאן אנחנו רוצים לאחל HAPPY BIRTHDAY לאחד מגדולי החוסמים, המטביעים ושחקנים ההגנה שלבשו את הגופיה הצהובה.

נקודת הפתיחה שלו לא הייתה אידיאלית. יושבי ההיכל כבר הכירו את הארבעה הנוספים בחמישיה מהעבר והפורוורד בשם מייסיאו באסטון היה צריך לגרום לאוהדים להכיר אותו, להזדהות איתו. הוא הגיע כאלמוני לחלוטין, ללא כל ניסיון קודם ביורוליג לקבוצה שמוכרחה לזכות בגביע. לא פחות. מה קרה בפועל? לא לקח לו הרבה זמן כדי להפוך לאחד מחביבי הקהל.
כבר מכדור הפתיחה הראשון של העונה הבנו שבאסטון הוא שחקן שיכול בקלות להיות גם קופץ לגובה. פיני גרשון עוד החשיב אותו אז כחוליה החשובה ביותר בפאזל של אלופת אירופה, בצוותא עם פארקר.

גרשון ובלאט הטמיעו בזמנו עקרונות למשחק הגנה חדש, מאצ'-אפ זון. השחקנים מתחילים בשמירה איזורית ומיד עם תחילת תרגיל ההתקפה כנגד הגנה מסוג זה, הם שינו את עמדותיהם לשמירה אישית. לפעמים נוצרו מצבים בהם שחקן שמר על יריב שלא בעמדה שלו, וכאן הגיעה הגדולה של מייסיאו. הרגליים הקלילות והבנת המשחק סייעו בשמירה על גארדים. יכולת החסימה המולדת, החיפוי על החברים והמיקום המושלם בסגירה לריבאונד הפכו אותו לעוגן סביבו בנויה כל פילוסופיית ההגנה של צוות האימון.
גם בפן ההתקפי מצא לעצמו מייסיאו באסטון את הנישה הנוחה ביותר עבורו. בזכות ההבנה המושלמת עם שאראס ופארקר, מהמוסרים טובים ששיחקו ביורוליג בכל הזמנים, היה עליו רק לנתר מעט, בערך לגובה הטבעת, ולהניף רבבת צהובים משולהבים ביציעים לתקרת האולם.
באסטון לבש את הגופיה הצהובה שלוש עונות. ב-70 משחקי יורוליג במדי מכבי העמיד ממוצעים של 13.3 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 1.1 חטיפות ו-1.4 חסימות. בעונת 2005/6 אפילו צלף 4 שלשות מ-7 זריקות. בחצי גמר הפיינל פור ב-2006 השיג שיא יורוליג כאשר חסם 6 פעמים את שחקני טאו ויטוריה בדרך לגמר. ומה קרה איתו מאז?

לאור ההצלחה המסחררת קיבל, כצפוי, חוזה בליגה הטובה בעולם. הוא הופיע 47 פעמים במדי אינדיאנה פייסרס ובעונה שלאחר מכן חזר לטורונטו, במדיה שיחק כחודשיים לפני ההגעה לת"א. בעונה הבאה אחריה חזר לפייסרס במסגרת טרייד.
בנובמבר 2011 ניסה באסטון לחזור לישראל וחתם בבני השרון של דן שמיר, אותו הכיר מתקופתו כעוזר מאמן במכבי. לאחר זמן קצר הודיעה הקבוצה על שחרורו עקב סיבות אישיות ולאחר מכן פרש הפורוורד ממשחק. עד לאחרונה ניהל בצוותא עם אשתו ושותפים מאפיה במישיגן, שנסגרה לאחרונה.
באסטון זכה בכל התארים שלו בקריירה במדי מכבי: 2 זכיות ביורוליג ו-3 דאבלים בישראל. אז מכאן אנחנו רוצים לאחל HAPPY BIRTHDAY לאחד מגדולי החוסמים, המטביעים ושחקנים ההגנה שלבשו את הגופיה הצהובה.
