תפריט
כפתור ימני - חנות כפתור אמצעי - אפליקציה שמאלי - מנויים
כפתור ימני - חנות כפתור אמצעי - אפליקציה שמאלי - מנויים

"הציעו לי חוזה לעונה, לקחתי אותו"

הגיע, הצעיד את מכבי לזכיה בכל תואר אפשרי ונפרד. רודי ד'אמיקו, המאמן האגדי של עונת 1980/1, בראיון מיוחד על שינוי הסגנון, הגמר בצרפת והחיבור למועדון

10/03/2021  |  מאת: רועי גלדסטון
ראשי · ארכיון כתבות · "הציעו לי חוזה לעונה, לקחתי אותו"
"הציעו לי חוזה לעונה, לקחתי אותו"
"לימדתי בקולג' בברוקלין והיה אדם שהיה מקושר למכבי ששיחק בישראל. כך נוצר קשר עם שמלוק. נפגשנו בניו יורק, באחד מסניפי הבנקים הישראליים, והוסבר לי המצב - רוצים שאבוא לשנה אחת כי רלף קליין, אחרי כל כך הרבה שנים במכבי, רצה לקחת שנה חופש. הם הציעו לי חוזה לעונה, לקחתי אותו וככה הגעתי לישראל".
  • חולצות 1981 בחנות >
המילים בוקעות מפיו של רודי ד'אמיקו, שם שנשמע כיום מיתולוגי לאוזנו של כל מכביסט, בשיחת טלפון מניו יורק. 40 שנים חלפו מאז אותה מופלאה של 1980/1, במהלכה הוביל את מכבי תל אביב לזכיה בכל תואר אפשרי – גביע בין-יבשתי, גביע המדינה, אליפות ישראל וגביע אירופה לאלופות. מאזן 0:22 בליגה, רקורד ביתי של 0:7 באירופה והנפות. ארבע הנפות. הגיע, זכה בכל מה שאפשר ו... נפרד. 

רודולף ד'אמיקו, כיום כבר בן למעלה מ-80, המשיך אחרי מכבי לכמעט שני עשורים כמאמן באיטליה ובספרד. בכל זאת, אחד משני מאמנים אמריקנים בלבד שזכו באליפות אירופה. מאז עבד במשך שנים רבות כסקאוט של קבוצות NBA כגון קליבלנד ואורלנדו.


ד'אמיקו כמאמן ברינדיזי האיטלקית

מה הייתה פילוסופיית המשחק שלך, באיזה כדורסל דגלת?
"ראיתי הרבה קלטות של מכבי מהשנה שלפני כן, כשהפסידו לריאל מדריד בגמר. למכבי תמיד היו שני סוגי תוצאות: או שדרסו קבוצות ב-30-40 הפרש, עם מתפרצות וזה היה מצוין למיקי והתאים לסגנון שלו. אבל כשהם פגשו קבוצות טובות, הבנתי שחייבים לשפר את ההתקפה העומדת. לכן החלטתי להאט את הקצב קצת וזכיתי לביקורת, כי האוהדים של מכבי היו רגילים לנצח בהפרשים גדולים מאוד". 

"נתתי לארל וויליאמס יותר אחריות לקבל את הכדור בפנים ולעשות נקודות", מסביר ד'אמיקו. "לו סילבר היה שחקן קסום וכל כך חכם. מוטי היה ללא ספק הלב של הקבוצה. הוא היה הפליימייקר הכי טוב שאימנתי. הלב של מכבי כשהוא היה על הפרקט. אני זוכר את היום הזה באוגוסט 1980 כשהגעתי לישראל ואת הפגישות האישיות עם כל השחקנים. היו שיחות רבות עם רלף קליין, שנתן לי עצות טובות מאוד על הקבוצה".



מכבי שיחקה כדורסל סולידי? זו הייתה הטקטיקה? כי היו הרבה משחקים שנגמרו בהפרש של כמה נקודות לפה או לשם.
"היה לי חשוב שכולם יהיו מעורבים במשחק ולשפר את המשחק העומד, לא ששחקן אחד או שניים יקלעו את כל הנקודות. בגלל שנגד הקבוצות החזקות מכבי לא הצליחה לרוץ הרבה. בליגה לא הייתה לנו תחרות. רמת גן והפועל ת"א היו בסדר, השאר היו מאוד חלשות".

הפסגה הייתה כמובן ב-26 במרס 1981, הערב בו התמודדה מכבי מול סינודינה בולוניה בגמר גביע אירופה. המגרש היה אולם כנסים בשטרסבורג והמארחים הצרפתים לא ציפו לשטף הישראלים שזרם למקום. בסיום משחק מותח ודרמטי הגיע הרגע שחרץ גורלות. כיום, ארבעים שנה אחרי, כל אחד שהיה שם זוכר את ההתרחשות קצת אחרת.



תאר לנו מנקודת המבט שלך את המהלך המכריע כשמוטי מסר למיקי לסל הניצחון בגמר בשטרסבורג.
"כשהגענו לשטרסבורג תרגלנו את המהלך הזה. למעשה, כל השנה תרגלנו את המהלך הזה מכל מיני חלקים שונים של המגרש. מעולם לא השתמשנו במהלך הזה במשחק, עד לגמר. ידעתי שבולוניה ינסו לעשות פאול ולכן המהלך היה נחוץ. אני זוכר שאמרתי לחבר'ה בפסק הזמן: זה הרגע, בואו נעשה את זה. הרצנו את זה בצורה מושלמת. מוטי נתן מסירה טובה מאוד ומיקי היה לבד לגמרי. למזלנו עוד לא הייתה קשת השלוש אז, כי ההפרש היה 3 נקודות, ולכן פשוט נתנו לבולוניה לקלוע והמשחק נגמר".

שתף איתנו עוד זכרון מהיום הזה.
"זה בעצם לא היה מגרש כדורסל. זה לא היה פרקט רגיל מעץ, אלא מגומי. אחרי השנה הזאת הלכתי לאמן באיטליה והיה לי שחקן בקבוצה שלי ששיחק בבולוניה נגדנו בגמר. הוא אמר שהם הגיעו לשם יום לפני המשחק ושהרגליים שלהם היו גמורות ועייפות מהאימון על רצפת הגומי, שהם לא הספיקו להתרגל. לעומתם, אנחנו הגענו יומיים לפני המשחק והתאמנו על הגומי הזה 3 פעמים. אני זוכר שהחבר'ה מבולוניה אמרו שהרצפה הייתה קשה מדי. אולי לנו היה זמן להתרגל וזה עזר במשהו".

גם ממרום גילו, ד'אמיקו הצלול והחד זוכר היטב את ההמולה בסוף המשחק. המוני הישראלים פרצו למגרש, רוב השחקנים חמקו לחדר ההלבשה ונציג פיב"א, שלא הצליח למצוא את הקפטן ג'ים בוטרייט, העניק את הגביע לשמוליק זיסמן שעמד בסביבה וברח מהמקום. "בסיום מיד התקשורת תפסה אותי לראיון והיה בלאגן כך כך גדול. ראיתי את הקבוצה אולי חצי שעה רק אחרי המשחק, וכמובן היה הסיפור המפורסם של שמוליק זיסמן שהניף את הגביע. אגב, היה לו תפקיד חשוב מאוד בקבוצה. הוא היה המחליף של מוטי ארואסטי מהספסל".



ספר לנו על המשך הדרך שלך לאחר אותו משחק מיוחד ואותה שנה מיוחדת.
"אני כיום לא מעורב במשחק יותר. חגגתי יום הולדת 80 לא מזמן ואני מרגיש מצוין. אחרי מכבי קיבלתי רישיון לאמן באיטליה ואימנתי את ברינדיסי, בולוניה וטרייסטה ו-5 שנים בפירנצה. שם הייתה לי הצלחה גדולה ונשארתי באיטליה הרבה שנים. לאחר מכן נהייתי סקאוט עבור קבוצות NBA: קליבלנד, טורונטו ובסוף אורלנדו מג'יק. הייתי סקאוט באירופה עבור שלוש הקבוצות האלה ונהניתי מאוד כי אני אוהב לנסוע, אוהב את המשחק וככה שילבתי. הקבוצה האחרונה שלי הייתה ורונה".

הקשר המכביסטי נשאר לאורך השנים?
בהחלט, את לו סילבר פגשתי. הוא ביקר אותי בצרפת ואחר כך נפגשנו בניו יורק. הגעתי לישראל גם. העברתי קליניקה בעמאן, בירת ירדן, ואז באתי לישראל וראיתי את מכבי משחקת מול קבוצה צרפתית כשדורון ג'מצ'י שיחק שם. אני נרגש מההזדמנות הזו לשמור על קשר כשחוגגים 40 שנה לעונה ההיא ומבקש למסור דרישת שלום ובריאות טובה לכל אנשי מכבי והאוהדים הנפלאים".




מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי אינטסגרם
איתנו

להיות מכביסט

מצטרפים למועדון האוהדים הרשמי ונשארים הכי קרובים שיש. תוכן בלעדי, כל העדכונים לפני כולם, הזמנות לאירועים ומלא הטבות ופעילויות צהובות במיוחד

הצטרפו עכשיו!
איתנו
הטבות מכביסט
הצטרפו למועדון מכביסט
×