תפריט
כפתור ימני - ניהול מנוי כפתור אמצעי - חנות שמאלי - מנויים
כפתור ימני - ניהול מנוי כפתור אמצעי - חנות שמאלי - מנויים

"דבר שמייחד את מכבי זו תחושת הדחיפות"

רגב פנאן, ראש תחום כושר גופני במועדון, הגיע כאורח לפודקאסט "מכביבול" ודיבר על תפקידו, הכנות לדרבי והקבוצה: "כשיש אנשים טובים, יש מקום לאופטימיות"

23/07/2022
ראשי · חדשות · "דבר שמייחד את מכבי זו תחושת הדחיפות"
"דבר שמייחד את מכבי זו תחושת הדחיפות"
רגב פנאן נכנס לעונתו התשיעית בתור ראש תחום כושר גופני במועדון הכדורסל מכבי תל אביב. הוא נולד לתוך המכביזם והפך עם השנים לאחת הדמויות הכי מזוהות עם הצהובים. לקראת העונה החדשה, הוא התארח בפודקאסט מכביבול ובשיחת אחד על אחד עם דובי יעקובוביץ' דיבר על התפקיד, האתגרים, ההתמודדות עם ביקורת וגם על ההכנה האישית שלו לדרבי. 

איך התחיל חיידק הכושר?
"תמיד כשהייתי שחקן זה משהו שמאוד עניין אותי, אפילו יותר מהכדורסל. תמיד עניין אותי בתור שחקן איך אני מכין את עצמי לאימון, איך אני מתאושש. יותר משעניין אותי איזה תרגיל פיני או דייויד מבקשים שנשחק. העבודה הגופנית תמיד עניינה אותי יותר ותמיד הייתי טוב בה יותר מאשר בכדורסל. באיזור גיל 23-24 הבנתי שזה מסקרן אותי ושצריך ללכת לחקור את זה, ללמוד ולעשות מה שצריך כדי להפוך לאיש מקצוע".

"בשנתיים האחרונות שלי כשחקן בסגל של מכבי הייתי מאמן הכושר בנוער, תפקיד שעשיתי במשך 10 שנים", סיפר על הניסיון שצבר בדרך לתפקיד. "אחר כך עבדתי בנבחרות ישראל, אחר כך בני השרון, גלבוע/גליל ואז חזרתי למכבי תל אביב. שנתיים עבדתי כמאמן כושר שני ואז קיבלתי את המושכות".



אני זוכר שהיו ביקורות על המינוי. איך אתה עם זה?
"נכון שיש כאלה שאומרים שהם לא קוראים כלום? אני קורא הכל ומכיר הכל. היו כל מיני תיאוריות קונספירציה הזויות שחייבים כסף לאבא שלי וכל מיני כאלה. לא הגעתי מכלום. עבדתי 3 שנים בבני השרון כמאמן כושר ראשי, עוד שנה בגלבוע ובנבחרות הצעירות. זה לא שהמציאו בן-אדם ואמרו בואו נעשה אותו מאמן כושר. זה מה שהפריע לי, הביקורות היו לא נכונות כי עברתי דרך. נכון שקיבלתי את מכבי כמאמן כושר צעיר, אבל אולי מי שבחר בי לתפקיד מכיר אותי וראה בי דברים שאולי מי שבחוץ פחות מכיר ופחות יודע".

איך שקיבלת את התפקיד השתנתה השיטה ביורוליג וזה משהו שמאוד משפיע על התפקיד שלך.
"זה מכשול שעמד בפני כל מאמני הכושר ביורוליג. להפוך פתאום לקבוצת NBA בלי התנאים של קבוצת NBA. לא טסנו כל היום במטוסים פרטיים ולשחק ליגה בראשון ויורוליג בשלישי או חמישי ועוד ליגה במוצ"ש. הייתה לנו את הליגה האדריאטית כשנה של עומס, אבל הרמה של הקבוצות הייתה אחרת לגמרי. בשנים של השושלת הרבה פעמים האימונים היו יותר קשים מהמשחקים. היו הרבה משחקים שנגמרים ברבע הראשון ואז מחלקים דקות".



בגלל העומס ושינוי השיטה חווים יותר הפסדים. האם במערכת מצליחים לשנות גישה או שעדיין כל הפסד הוא קטסטרופה?
"כשמתכננים את העונה באוף סיזן אתה רואה את הלו"ז ומבין שיהיו לך משחקים שקשה מאוד לנצח. אני מסתכל על תקופות עמוסות ושואל איך אני מביא רגליים פעמיים ביורוליג תוך 48 שעות. לפעמים זאת סתם היסטריה שלי ולפעמים זה מאוד קשוח. אחד הדברים שמייחדים את מכבי זה תחושת הדחיפות. זה לבוא לאימון עם חרב על הצוואר, במובן הטוב של המילה, ולתת הכל בכל אימון ובכל משחק".

"מאמן כושר טוב מכין את עצמו כמו שחקן", תיאר פנאן, שדוגל מאוד בדוגמא אישית. "מתאמן, תזונה, מתכונן. הכנה מנטלית ופיזית, שולח תכנים לשחקנים, לצוות המקצועי. בשביל מאמן כושר טוב, האימון או המשחק הוא חלק קטן מהעבודה".

בונים קבוצה ויודעים שיש שחקן שהוא פציע. מתייעצים איתך?
"כן. צריך גם לקחת בחשבון שיש הרבה שחקנים שמגיעים לכאן דווקא בגלל זה. שהיו ב-NBA כמה עונות ובגלל בעיות כאלה ואחרות הגיעו לאירופה. אבל יש לנו SAY. יש את הרופא, יש אותי, שמדברים עם מאמני הכושר האחרים, הפיזיותרפיסטים ובונים את הפרופיל והסיפור שלו. ויכול להיות שההחלטה בסופו של דבר היא לאו דווקא לפי מה שאנחנו רואים מהכיוונים שלנו. זה בסדר גמור, יש עוד שיקולים. בסופו של דבר אני ממליץ, אני לא קובע במערכת. יש שחקנים שבאמת כבר לא היו שם פיזית, אבל בגלל מה שהם, בגלל הדמות שלהם בחדר ההלבשה, על המגרש, הניסיון, השכל הם היו ותרמו". 



מה התהליך שקורה כשמחתימים שחקן חדש?
"לפעמים אני נוסע אליהם בקיץ כדי לראות איך הם עובדים, לדבר איתם כל יומיים-שלושה, לדבר עם הצוותים שעובדים איתם בקיץ. הרבה וואטסאפים, וידאו, מיילים, תכניות אימונים. ואז כשהוא מגיע לארץ, זה הופך ליותר קל כי יש היכרות. ואז נבנה האמון וההיכרות וכדומה". 

"היום שחקני הכדורסל המקצוענים כבר מבינים שלא שורדים שנים של קריירה אם לא נותנים את הדגש על עבודה ועל הכושר הגופני. מבינים שאי אפשר רק לעשות אימוני כדורסל. היום שחקני יורוליג מחזיקים בקיץ מאמן כושר אישי, מאמן כדורסל ופעמים פיזיו ומאמן מנטלי", המשיך רגב פנאן. 

כשנשאל על דוגמאות לשחקנים שהם מודל לחיקוי בחדר הכושר, השיב: "קשה להצביע מי מעל כולם, יש באמת הרבה, אבל אני אפרגן לדני אבדיה. דווקא בגלל שהוא לא היה כזה בהתחלה והוא למד לאהוב את זה, לכן זו גאווה. הוא נהיה משהו מיוחד גם פיזית וכמובן זה בגלל הגנים שלו והעבודה עם וליקו (פרוביץ'), אבי אבן ועוד. מייקל רול וג'ונדי אלה שחקנים שמבחינת חדר כושר מושלמים מבחינתי. רק לעמוד ולהסתכל. גיא פניני, למשל, שנא תמיד את חדר הכושר, אבל בגלל הפציעות שהיו לו בקריירה הוא הבין את זה. הבין שהוא צריך לעלות על אופניים לפני אימון, שצריך פעמיים-שלוש לעשות חדר כושר בשבוע, שצריך לעשות מניעת פציעות".



אתה כמאמן כושר מרגיש אחראי לפציעות של שחקנים?
"במקרים מסוימים כן ובמקרים מסוימים אין קשר. אם מגיעים למשחק ואגודל של שחקן נתפס בגופיה של שחקן אחר והאגודל נפרק, אין לך שליטה על זה. או אם שחקן עולה לג'אמפ שוט ונוחת על רגל של שחקן אחר ונוקע את הקרסול, מה אני יכול לעשות? יש דברים שאתה לא יכול למנוע". 

"העומסים מטורפים ואין קבוצה שלא סובלת מפציעות", הדגיש פנאן, והסביר: "אני מרגיש שהתפקיד שלי הוא לדאוג שהשחקנים יהיו כשירים לאימונים ולמשחקים. אם זה לא קורה, אני מרגיש שלא עשיתי את העבודה שלי. פעם היו אומרים בכדורגל או כדורסל משפט כמו 'הקבוצה לא בכושר', זה כבר לא רלוונטי היום. היום מנהלים עבודה של אינדיווידואלים, לא של קבוצה. כל אחד ומה שמתאים לו מבחינת יכולות, עומס, פציעות". 

כמה קשה אתה לוקח את הביקורות ואיך אתה מתמודד? 
"קשה מאוד. אני הולך להרים משקולות בדרך כלל".

אתה יודע להבדיל בין ביקורות רלוונטיות או סתם טוקבקים?
"רוב הביקורות הן לא רלוונטיות כי הם לא יודעים מה קורה, איך השחקן נפצע, איך מטפלים בו או לא מטפלים בו ומה היסטוריית הפציעות שלו. אם אני יודע שהצוות ואני עשינו הכל בשבילו, אז אני חי עם זה בשלום. רוב הביקורות הן לא באמת רציניות".



אתה עושה הכנה מנטלית שונה לפני דרבי?
"ברור. אני עובד על עצמי, יוצר לי רוטינה שתרגיע אותי לפני דרבי. זה לא מגרש רגיל וזה לא קללות רגילות. יש דברים שגם אם אתה מאוד ממושמע ועובד על עצמך ועל איך אתה צריך להתנהג, אז קשה לך להחזיק את עצמך. אז הרוטינה שיצרתי לעצמי עוזרת לי".

מצליחים להתרגל?
"לא. זה באמת קשה לי. אני לא יודע איך להגיב. אני חושב לעצמי 'אני פראייר, אני לא פראייר? אם אני אראה מישהו ברחוב שעושה לי את זה, אני אמשיך ללכת?'". 

זה קרה לך פעם ברחוב?
"כן".

ומה עשית?
"כלום, הייתי עם אחד הילדים שלי. אתה לא יודע מה נכון ואיך צריך להתנהג במקרים האלה". 

יש לך כעס על שחקנים בהפועל ת"א שלא אומרים מילה? 
"תלוי מי. אם זה שחקן שהוא חבר, הוא ימצא את הדרך להגיד מילה אחרי או לפני. רובם אנשים טובים שמבינים שאלה דברים שלא עושים. אני חושב שזה גדול עליהם וגדול מהם".



עד כמה אתה כועס על כל מי שיכול לעצור את זה ולא עושה כלום?
"אני כבר לא מצפה. כשהדברים האלה קורים, אני לא מצפה שמישהו ירחיק או יעניש. אין לי ציפיה שזה יקרה, אני מבין שזה 8 שנים ככה וזה לא ישתנה בקרוב. הבנתי שזה עניין שלי שאני צריך לפתור עם עצמי. יש לי משפחה ויש מאמני כושר צעירים ואפילו שחקנים שרואים בי מודל ואני צריך להתנהג בדרך מסוימת". 

יש תקווה לשנה החדשה?
"אנחנו מכבי ת"א, אנחנו תמיד הולכים לנצח הכל. יש חומר אנושי ממש טוב. אני חושב שעודד הוא משהו מעניין מאוד. מעניין אותי לעבוד איתו. אני מקווה שזה יתחבר טוב ויהיה מיוחד. אני מאמין באנשים. כשיש לך את האנשים הכי טובים, יש מקום לאופטימיות. אז אני אופטימי מאוד".


מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי פייסבוק מכבי אינטסגרם
איתנו

להיות מכביסט

מצטרפים למועדון האוהדים הרשמי ונשארים הכי קרובים שיש. תוכן בלעדי, כל העדכונים לפני כולם, הזמנות לאירועים ומלא הטבות ופעילויות צהובות במיוחד

הצטרפו עכשיו!
איתנו
הטבות מכביסט
הצטרפו למועדון מכביסט
×