המבנה המפואר בברלין שאירח כנסים של המפלגה הנאצית הפך בגמר 1980 לסמל של ניצחון לאומי וגם אישי. אפילו שאת הגביע הנפנו שוב רק שנה לאחר מכן
ב-1935 נבנה בברלין אולם רב-תכליתי מודרני בשם “דויטשלנדהאלה”. המתקן המפואר, ששימש לתחרויות במסגרת המשחקים האולימפיים ברלין 1936, שימש גם לכינוסים ציבוריים שונים. כן, גם של המפלגה הנאצית. באולם הזה נראה אדולף היטלר נואם, גבלס מפיץ ארס, צלבי הקרס, הצדעות המוניות במועל יד ואת הסיסמא שנתלתה בו במהלך אחד מהאירועים שונים של המפלגה השלטת: “עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד” (Ein Volk, ein Reich, ein F?hrer).
בשנת 1979, שבע שנים אחרי שנטבחו במשחקים האולימפיים במינכן 11 חברי המשלחת הישראלית, בחרה פיב”א את מיקום גמר גביע אירופה לאלופות לשנת 1980. המקום שנבחר היה מערב ברלין. האולם שיארח את המשחקים היה “דויטשלנדהאלה”.
יצא שבמרץ 1980 דווקא קבוצה מישראל תתמודד שם. זו הייתה מכבי תל אביב, אחת הקבוצות החזקות באירופה (גם) באותן שנים. באופן סמלי נוסף, זאת הייתה קבוצה עם מאמן שהוא ניצול שואה. קראו לו רלף קליין ואת שנות ילדותו הראשונות העביר בברלין עצמה עד שמשפחתו ברחה ממנה.
כך ב-27 במרץ 1980, כשחלפו כ-40 שנה, פחות וגם יותר, מאותם כינוסים נאציים באותו מקום עם דגלי קרס, הופיעו ב”דויטשלנדהאלה” דגלי ישראל . גם במבט של היום זה בהחלט עניין סמלי ומיוחד, קל וחומר כאשר מדובר על 1980 – שלושים וחמש שנים בלבד מאז נפילת הרייך השלישי. ריאל מדריד ניצחה במשחק 85:89 וזכתה בגביע, מכבי הניפה אותו בשנה שלאחר מכן בשטרסבורג.
אחרי מלחמת העולם השניה נכלל ה”דויטשלנדהאלה” בתחומי מערב ברלין. בימים ההם אירח המתקן אירועים שונים ומעניינים – מופעי מוזיקה, כינוסים ותחרויות שונות. הופעתו הלפני-אחרונה של ג’ימי הנדריקס נערכה שם בספטמבר 1970. אלה פיצ’גרלד הופיעה במקום ב-1960 וגם דייויד בואי הופיע שם. גם משחקי כדורסל נוספים נערכו במקום עד שב-3 בדצמבר 2011 הגיע האולם לסוף דרכו, ונהרס.