אחרי ניצחון החוץ על בודוצ’נוסט, מכבי FOX תל אביב המשיכה ליעד הבא. הצצה נדירה מבפנים על החוויות המיוחדות שצופנת בחובה נסיעה קבוצתית
שתף כתבה
12 ילידי הארץ, אוקראיני, גיאורגי, שני קרואטים ועשרה שנולדו בארה”ב באוטובוס במונטנגרו. הדרך מפודגוריצה – חלקה לא סלול וחלקה בורות מאובקים – מתפתלת בין סוכנויות רכב, מחסנים והתחלות בניה שאולי לא יגיעו לסיומן. אם בהלוך לקח המסע שמונה שעות וחצי בין שלושה שדות תעופה ושתי טיסות, הכיוון ההפוך כולל נסיעה הררית בת כשעתיים לנמל אווירי ממנו יוצאת טיסה ישירה לישראל.
בכסא המדריך הצמוד לנהג יושב מאבטח, במושב מאחוריו עיניים עירניות לא פחות סוקרות כל העת את הכביש. מצד אחד עו”ד שמעון מזרחי, בשנתו ה-50 בתפקיד יושב הראש, בצד השני המשנה למנכ”ל אלי דריקס. עוזרי המאמן עם מחשבים ניידים בחיקם. האחד מנתח את המשחק שהיה, האחר את ההתמודדות הבאה. דיונים על מועד האימון הבא. הצוות הרפואי בוחן כיצד לפזר עומסים ומה השלב הבא בטיפול בכל מיחוש או פציעה.
המאמן מנער מעל עצמו את תשישות הערב הקודם. כבר 30 שנה הוא חי כך – נסיעה רודפת נסיעה, עונה אחר עונה. מסיק מסקנות מאמש, מסדר תובנות להמשך. הדרך הפתלתלה גורמת בחילות ומאלצת לעשות מספר עצירות. שחקנים מנצלים את ההזדמנות כדי למתוח את רגליהם הארוכות בטרם יחזרו להידחס באוטובוס. בכל פעם מחדש עורך מנהל הקבוצה ספירת ראשים קצרה ויאללה, ממשיכים.
בדיוק פספסנו את הכניסה לשדה התעופה הנסתר של טיבאט. בניידת המובילה חלמו, נהג האוטובוס בכלל לא הכיר את המקום. מזל שיש מאמן ששם לב לכל פרט. צעקה אחת שלו וכולם עוצרים, כמו באימון. פניית פרסה וחוזרים למקום הנכון.
נמל התעופה הקטנטן של טיבאט נראה יותר כמו בית קפה עם גלריה ריקה. כאן פוגשים שוב קבוצה של כחמישים ישראלים שיצאו לכנס בפודגוריצה ואמש מצאו את עצמם ביציע נותנים קונטרה לאלפי האוהדים הרועמים של בודוצ’נוסט. כולם מתרגשים ועוברים בין השחקנים כדי להצטלם עם כל אחד ואחד. אפשר להבין, כמה פעמים בחיים עוד תפגשו את מכבי במקום שעד אתמול איש מהנוכחים לא שמע עליו?
תשאול בטחוני קצר ומפקידים מזוודות. בבית הקפה הסמוך, בו ממתינים בינתיים, השאירה תיירת מרוסיה תיק גב. השוטרים המלווים נזעקים לבדוק, אחראי האבטחה מיד מבקש מהקבוצה לעבור לתוך המבנה. כעבור כמה דקות בעלת הילקוט חוזרת, לא מבינה מה לא בסדר. חוזרים לשגרה. בדלפק זכוכית סמוך, המשמש חברה להשכרת רכב, יושב סוכן מכירות ומעשן. בתוך שדה התעופה. כך היה גם באולם בו נערך המשחק. שחקנים שזה עתה הגיעו מאמריקה מתקשים להבין את תופעת העישון במקומות סגורים. הם הראשונים שמשתדלים לתפוס מרחק.
ממתינים בתור לעוד ביקורת דרכונים, זורמים לאולם נוסף ומשם למטוס בחזרה הביתה. לפחות עוד 13 נסיעות כאלה ביורוליג העונה. מקווים שיותר.
המאמן מנער מעל עצמו את תשישות הערב הקודם. כבר 30 שנה הוא חי כך – נסיעה רודפת נסיעה, עונה אחר עונה. מסיק מסקנות מאמש, מסדר תובנות להמשך. הדרך הפתלתלה גורמת בחילות ומאלצת לעשות מספר עצירות. שחקנים מנצלים את ההזדמנות כדי למתוח את רגליהם הארוכות בטרם יחזרו להידחס באוטובוס. בכל פעם מחדש עורך מנהל הקבוצה ספירת ראשים קצרה ויאללה, ממשיכים.
בדיוק פספסנו את הכניסה לשדה התעופה הנסתר של טיבאט. בניידת המובילה חלמו, נהג האוטובוס בכלל לא הכיר את המקום. מזל שיש מאמן ששם לב לכל פרט. צעקה אחת שלו וכולם עוצרים, כמו באימון. פניית פרסה וחוזרים למקום הנכון.
נמל התעופה הקטנטן של טיבאט נראה יותר כמו בית קפה עם גלריה ריקה. כאן פוגשים שוב קבוצה של כחמישים ישראלים שיצאו לכנס בפודגוריצה ואמש מצאו את עצמם ביציע נותנים קונטרה לאלפי האוהדים הרועמים של בודוצ’נוסט. כולם מתרגשים ועוברים בין השחקנים כדי להצטלם עם כל אחד ואחד. אפשר להבין, כמה פעמים בחיים עוד תפגשו את מכבי במקום שעד אתמול איש מהנוכחים לא שמע עליו?
תשאול בטחוני קצר ומפקידים מזוודות. בבית הקפה הסמוך, בו ממתינים בינתיים, השאירה תיירת מרוסיה תיק גב. השוטרים המלווים נזעקים לבדוק, אחראי האבטחה מיד מבקש מהקבוצה לעבור לתוך המבנה. כעבור כמה דקות בעלת הילקוט חוזרת, לא מבינה מה לא בסדר. חוזרים לשגרה. בדלפק זכוכית סמוך, המשמש חברה להשכרת רכב, יושב סוכן מכירות ומעשן. בתוך שדה התעופה. כך היה גם באולם בו נערך המשחק. שחקנים שזה עתה הגיעו מאמריקה מתקשים להבין את תופעת העישון במקומות סגורים. הם הראשונים שמשתדלים לתפוס מרחק.
ממתינים בתור לעוד ביקורת דרכונים, זורמים לאולם נוסף ומשם למטוס בחזרה הביתה. לפחות עוד 13 נסיעות כאלה ביורוליג העונה. מקווים שיותר.
