היה היה – הניצחון ה-1 על ז’לגיריס: 1986

מאת: אורן דניאלי

מכבי ת”א מודל 1986 אומנה ע”י צביקה שרף ועוזרו משה ויינקרנץ. לקבוצה הייתה רוטציה עיקרית של שמונה שחקנים: מיקי ברקוביץ’ הקפטן, דורון ג’מצ’י, מוטי ארואסטי, קווין מגי, ולי ג’ונסון היו בד”כ החמישייה העיקרית. על הספסל המתינו שני שחקני פנים- האווי לאסוף המחליף הגבוה ה-1, וקורקי נלסון, המחליף הגבוה ה-2. הגארד המחליף היה חן ליפין, רכז צעיר בן 21. פעמים לא מעטות היה שרף משחק בהרכב שכמותו כבר לא רואים בכדורסל של ימינו- הרכב של שלושה גבוהים, כאשר לאסוף מחליף את מיקי או דורון (לרוב דורון. מיקי היה משחק יותר בתקופה זו). רוטציה של 8 שחקנים נראית היום הזויה לחלוטין, אולם בכדורסל של אז, שהיה איטי יותר ואינטנסיבי פחות, זה היה מספיק בד”כ. לשחקן כדורסל בתקופה ההיא היה קל יותר לשחק דקות רבות ולא אחת שחקני מפתח שיחקו את כל 40 הדקות.

שיטת גביע אירופה באותם ימים הייתה פשוטה: רק האלופות משתתפות במפעל, ולאחר 2 סיבובי מוקדמות עלו 6 האחרונות לבית עליון שנקרא בית הגמר, ששוחק בשיטת ליגה- 10 מחזורים. 2 הראשונות עולות לגמר. מתכונת זו, של בית עליון בן 6 קבוצת כאשר 2 הראשונות עולות לגמר, היה קיים 11 שנה. על מנת לעלות לגמר קבוצה הייתה צריכה להשיג 7 ניצחונות ומעלה, אם כי בסיטואציות מסוימות גם 6 ניצחונות היו יכולים להספיק.
המשחק ה-1 בבריסל הסתיים בתבוסה צהובה- 77:94. היה זה המשחק הרביעי של מכבי ולמרבה הקטסטרופה גם ההפסד הרביעי, לאחר שמכבי נוצחה בזאגרב ע”י ציבונה, בבית ע”י ריאל, ובחוץ ע”י לימוז’ בצורה אכזרית במיוחד. מבחינה מעשית הגיעה מכבי למשחק הגומלין, יום למחרת התבוסה, ללא סיכוי מעשי לעלות לגמר בבודפשט. כל שנותר היה להלחם על השם הטוב של הקבוצה ולנצח את אלופת ברה”מ, אירוע חשוב מאוד בספורט הישראלי של אותם ימים, עת הייתה ברה”מ מעצמת על שהייתה נגד ישראל באופן קבוע.

ז’לגיריס 86′ הציגה את אחד הכשרוונת הצעירים הגדולים ביותר: סאבוניס. הר אדם שבניגוד לטקצ’נקו הרוסי היה זריז מאוד, בעל מסירות אומן ויכולת חסימה וריבאונד נפלאה. יחד איתו שיחקו קורטינאייטיס, חומיצ’וס, בראזיס ואחרים. קובנה נראתה מעולה בשלב זה של העונה ואכן, היא גם תעלה בתום העונה לגמר האירופי.

ב-16 בינואר 86′ יצא לדרך משחק הגומלין. שרף פתח עם מיקי, מוטי, ג’מצ’י, מגי ולי ג’ונסון. מגי ג’ונסון וג’מצ’י בלטו בפתיחה מבחינת נק’, בעוד מיקי לא ממש נכנס למשחק מבחינת קליעה. המשחק היה צמוד לכל אורך המחצית ה-1 ובחלקה השני השתלט קווין מגי על המשחק לחלוטין, כאשר הוא קולע 13 נק’ מתוך 17 הנק’ האחרונות של מכבי במחצית. תוצאת המחצית הייתה 45:44 מסל של ג’מצ’י. את המחצית סיים קווין מגי עם לא פחות מ-21 נק’ כאשר מנגד סאבוניס צולף נהדר גם כן. הסיפור של המחצית ה-1 היה מיקי ברקוביץ’: ערב קודם לכן קלע מיקי 2 נק’ בלבד באחד ממשחקיו החלשים במכבי מאז הפך בה לשחקן מפתח. באותו ערב סיים מיקי את המחצית ללא נקודה! נתון מעניין נוסף היה עניין החילופים: שרף ביצע חילוף אחד בלבד כל המחצית, כאשר מס’ דקות לסיומה הוא מוריד את מיקי ומעלה את לאסוף במקומו.
אל המחצית ה-2 עלה שרף באותה חמישייה כמו זו שפתחה את המשחק בשינוי אחד: לאסוף במקום מיקי. כך המשיכה מכבי לשחק בהרכב של 3 גבוהים (לאסוף, מגי וג’ונסון) לצד שני נמוכים- ג’מצ’י וארואסטי. ג’ונסון וג’מצ’י היו אלו שבלטו בדקות הפתיחה של המחצית ה-2 כאשר קווין מגי החל לצבור החטאות. המשחק עצמו המשיך להיות צמוד עם יתרון קל לז’לגיריס. לקראת אמצע המחצית ה-2 ביצע שרף את החילוף השני שלו במשחק, והאחרון: לאסוף יצא ומיקי חזר. מיקי אגב השיג סופסוף את הנק’ הראשונות שלו, שהיו מהעונשין. במצב של 74:72 למכבי היה נראה שיש מומנטום לטובת מכבי, אולם ז’לגיריס הפכה את הקערה ועלתה ל-78:74, כאשר על השעון 4:50 לסיום, ו-82:76, שלוש וחצי דקות לסוף. מכבי הורידה ל-79:82, אולם קורטינאייטיס העלה את הליטאים ל-84:79, שתי דקות וחצי לסיום. ארואסטי מסר כדור לא טוב והיה נראה כי מכבי בדרך להפסד, אולם מיד לאחר מכן הוא הצליח לגרום לאיבוד כדור ליטאי. מיקי קיבל כדור על הפינה מצד ימין, וסופסוף קלע את הסל הראשון שלו- 82:84 לקובנה אחרי השלשה של מיקי, קצת פחוץ מ-2 דקות לסוף. הליטאים משכו זמן, סאבוניס עלה וקלע, אולם השופט קוטלבה פסל את הסל בטוענה של סיום שעון 30 השניות. דקה לסיום השווה קווין מגי הנפלא שסגר ערב ענק ל-84:84, והמשחק נפתח.
הליטאים יצאו קדימה. חומיצ’וס זרק מחצי מרחק והחטיא. ארואסטי לקח כדור חוזר ושלח כדור למיקי. מיקי, שהיה כ”כ חלש במשחק הזה ובמשחק שקדם לו, פתח פתאום מבערים כמו בימים הטובים והשלים צעד וחצי- 86:84 למכבי. פחות מחצי דקה נותרה. ז’לגיריס יצאה להתקפה אולי אחרונה במשחק. ואז, כמו עוף החול, שוב פעם מיקי- הוא קרא מסירה עוד לפני שנמסרה, חטף את הכדור והשלים סל ופאול- 88:84, כאשר על השעון 8 שניות לסיום. משחק גמור! מיקי אמנם החטיא מהקו וסאבוניס עוד הטביע, אבל מכבי אפילו לא הייתה צריכה להוציא את הכדור מתחת לסל (אז השעון היה ממשיך לנוע גם לאחר סל ב-2 דקות הסיום של המשחק)- 88:86 למכבי בסיום.
הניצחון הזה כמובן שלא הביא את מכבי לגמר. אבל הוא החזיר את הצבע לפנים. מכבי תנצח עוד 3 משחקים מה-5 שנותרו לה עד תום העונה. ז’לגיריס תעלה לגמר, ותפסיד בו לציבונה במשחק בו יורחק סאבונסי לאחר שפגע בשחקן של ציבונה.

מכבי: מגי 33 נק’ ו-18 רב’, לי ג’ונסון 22 נק’ ו-10 רב’, ג’מצ’י 16, מיקי 10, ארואסטי 5, לאסוף 2. אגב, ארבעה שחקנים של מכבי שיחקו את כל 40 הדקות: מגי, ג’ונסון, ארואסטי וג’מצ’י. שרף ביצע שני חילופים בלבד כל המשחק! ז’לגיריס:סאבוניס 27, קורטינאייטיס 20

מה עשתה מכבי עד היום בכל המפגשים מול ז’לגיריס קובנה?

מה עשתה מכבי עד היום מול ז’לגיריס ביד אליהו?

5 פעמים ארחה מכבי ת”א את ז’לגיריס עד היום במסגרת משחקי גביע אירופה, כולם ביורוליג. 4 פעמים ניצחה מכבי ופעם אחת (דווקא ב-2005!) ניצחה ז’לגיריס. 3 ניצחונות על ז’לגיריס זכורים במיוחד: ב-2004 בשלב הבתים ניצחה מכבי את הליטאים כאשר פיני עושה “סדרת חינוך” לשאראס ומספסל אותו. המשחק ה-2 אותה עונה הוא כמובן “נס ז’לגיריס” הבלתי נשכח. בשנת 2008 ניצחה מכבי את הליטאים ביד אליהו ובכך הבטיחו חניכיו של צביקה שרף את הביתיות לשלב ההצלבה של רבע הגמר. דייויד בלאט אימן את מכבי פעם אחת במשחק ביתי מול קובנה, וניצח (2003).
משחק מעניין נוסף ששווה להזכר בו נערך ערב פתיחת עונת 99/00. הקהל לא רב שהגיע ליד אליהו לא ידע שהוא חוזה בתחייתה של מכבי ת”א כקבוצת צמרת אירופית באותו ערב. מכבי פגשה בחצי גמר טורניר ת”א את ז’לגיריס קובנה והציגה לקהל לראשונה את “קבוצת סלוניקי” המיתולוגית, ממנה תצמח מכבי לטופ האירופי בעשור ה-1 של שנותה -2000. מכבי ניצחה 65:55 והקהל נתקל לראשונה בנייט האפמן שהיה נראה מין גבוה גמלוני ובהמשך התברר שהיה אחת הגניבות הגדולות בתולדות מכבי.