הכירו את היריבות שיגיעו העונה לנוקיה במסגרת שלב הבתים, החל מאולימפיאקוס עם וויצ’יץ’ ופאפאלוקאס (בתמונה), ועד מחזיקת הגביע האיטלקי.
אולימפיאקוס
כבר שלוש שנים שהקיץ בפיראוס מספק את עיקר העניין בפגרה. התסכול מחוסר ההצלחה מצד אחד, ומהצלחתה של פאו מצד שני, גורמים להגדלת התקציב ולרכש מאסיבי, בכל עונה מחדש. הקיץ נדמה שנשברו כל השיאים האפשריים. לא רק השמות שנזרקים לאוויר בהקשר לקבוצה, אלא גם הסכומים חסרי התקדים שהיא מוכנה להציע. הסכומים הללו הנחיתו עד כה בפיראוס את: תיאו פאפאלוקאס, יותם הלפרין, ניקולה וויציץ’, זוראן ארצג ומיכאליס פלקאנוס. כל זאת כשרק שני שחקנים עזבו את הקבוצה: מארק ג’קסון, וקינטל וודס (שנתפס על שימוש בסמים, וחוזהו הותר).
נכון להיום, מונה הסגל של אולימפיאקוס מספר דמיוני של לא פחות מ-19 (!) שחקנים. בין השחקנים הבולטים ניתן למצוא את: לין גריר, סופוקליס שחורציאניטיס, יאניס בורוסיס ומילוש תאודוסיץ’. כל זה לא מונע, כמובן, מראשי הקבוצה להמשיך ולהכריז על המשך הכוונה להתחזק, בעיקר על רקע עזיבתו של קינטל וודס. כעת נדמה שהחיפושים בפיראוס יתמקדו בניסיון להנחית שם גדול בעמדה מספר שלוש. קשה לומר היכן יסתיים מסע הרכש המטורף הזה, או כיצד יתחבר אוסף השמות הזה אחד עם השני, ועם המאמן ינאקיס. דבר אחד בטוח: מעניין יהיה העונה בפיראוס בכל מקרה. הציפיות מסגל שכזה הם הגבוהות ביותר שניתן לדמיין, מצד שני כך היו הדברים גם בעונה שעברה.
מלאגה
העונה החולפת היתה מורכבת למדי עבור מלאגה. מצד אחד היא הסתיימה ללא תואר, או הצלחה ממשית אחרת. מצד שני, המועדון, שסיים את העונה הסדירה במקום השמיני בליגה הספרדית, הצליח להדיח את ריאל (שסיימה ראשונה את הליגה) ולזכות שוב בכרטיס ליורוליג. אולם עבור סרג’יו סקריולו, מאמן הקבוצה ב-5 השנים האחרונות, זה היה די והותר. בקיץ האחרון הודיע סקריולו שהוא עוזב את המועדון, שנמצא כעת בחיפושים אחר מועמדים. אחד המובילים במירוץ, לפי הפרסומים, הוא מאמנה של טאו ויטוריה בעונה האחרונה, נבן ספאחיה.
אולם במועדון לא ממתינים, וכבר החלו בחיזוק הקבוצה לקראת העונה הבאה. ראשון המצטרפים היה הרכז האמריקאי, עומאר קוק, רכז הכוכב האדום בלגרד בשנתיים האחרונות. החיזוק השני הגיע לעמדות הפנים, בדמותו של הסנטר רוברט ארצ’יבלד, שהגיע ממאריופול. בשלב זה, בהעדר מאמן, וללא חיזוק מרשים בהשוואה לגדולות של היבשת, נדמה כי מלאגה צפויה לעוד עונה בינונית בזירה האירופית. במסגרת המקומית, ינסו במועדון להגיע שוב מאחור, להפתיע את הגדולות, ולזכות בכרטיס ליורוליג.
אבלינו
העונה החולפת היתה חלומית מבחינת המועדון הקטן של אבלינו. בשנת ה-60 ליסודו של המועדון, הגיע התואר הראשון אי פעם: הגביע האיטלקי. גם בליגה הסתיימה לה עונה פנטסטית עם מקום שלישי, והגעה לחצי גמר הפלייאוף. כל אלה סידרו למועדון הצנוע השתתפות היסטורית ביורוליג העונה. אולם לאור ההצלחה הגדולה, בולט הקושי של הקבוצה לייצר המשכיות להצלחה. זה התחיל עם החלטתו של המאמן, מתיאו בוניצ’יולי, לעזוב את הקבוצה, למרות שהיה חתום לשנתיים נוספות. זארה מרקובסקי, הוחזר במקומו למועדון, לקדנציה שניה.
מרקובסקי יאלץ להתמודד עם ההצלחה הגדולה, שיצרה ביקוש גדול לשחקניו. עד כה לא הוחתם אף שחקן חדש, והמאמצים מתרכזים בניסיון להשאיר את רובו של הסגל לעונה נוספת. הרכז הגמדי, מרקז גרין (1.65), כבר מבוקש במספר קבוצות ביבשת. גם הקלעי דווין סמית’, והסנטר אריק וויליאמס, משהים בשלב זה את החלטתם לגבי העונה הבאה. ההכרעה בשאלות האלו, תגזור בסופו של דבר את גורלה של אבלינו העונה. גם עם הסגל המפתיע של העונה שעברה, יהיה קשה לשחזר את ההישגים. ללא המשכיות, קשה לראות את אבלינו מצליחה לייצר משהו משמעותי העונה ביורוליג.
לה מאן
אחרי עונה מאכזבת למדי, עומדים במועדון הצרפתי בפני קיץ לא פשוט. לה מאן כשלה שוב בניסיון לזכות באליפות, וזאת למרות שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון. החדשות הרעות, מבחינת המועדון, הגיעו עם בחירתו של הכישרון הגדול, ניקולאס באטום, במקום ה-25 בדראפט האנ.בי.איי. באטום, אחד מהכשרונות העולים ביבשת, יעשה את העונה הקרובה ביוסטון רוקטס. עוד בעוזבים ניתן למצוא את רביב לימונד, שהחליט לחזור לישראל וחתם בנהריה. גם צמד הזרים האמריקאים: פיליפ ריצ’י וסם קלנסי, לא ימשיכו עונה נוספת.
שינוי משמעותי נוסף נרשם על הקווים, כשוינסנט קולה שילם את מחיר הכישלון בעונה שעברה, ופוטר. במקומו יעמוד העונה על הקווים, המאמן הקנדי, ג’יי.די.ג’קסון. הצוות המקצועי החדש כבר החל בבניית הקבוצה לקראת העונה הבאה. הסנטר פפה בדיאן הגיע מרואן, כשאליו מצטרף מאליי נ’דוי, הפורוורד של דיז’ון בשלוש העונות האחרונות. ההחתמה המשמעותית ביותר נרשמה בקו האחורי, עם צירופו של הקלעי הנהדר, דוואריק ספנסר, שחוזר ליורוליג אחרי עונה נהדרת בבולוניה. כך או כך, הצרפתים מכוונים בראש ובראשונה אל הליגה. היורוליג היא בעיקר בונוס.
ציבונה זאגרב
כמו יתר קבוצות יגוסלביה לשעבר, הפכה גם ציבונה לחממה של כישרונות צעירים. בקרואטיה עדיין שולט המועדון ביד רמה עם אליפות שלישית ברציפות, אחרי ניצחון על ספליט. בזירה האירופית היתה זו עוד עונה מאזכבת, שהסתיימה כבר בשלב הבתים המוקדם. הצעד הראשון של ציבונה בקיץ הזה, מלמד אולי על הכוונות של המועדון להתקדם. ראשי המועדון החליטו להפרד מאיבן סונארה, ולהביא במקומו את שחקן העבר של הקבוצה, ולימיר פראסוביץ’.
פראסוביץ’ אימן בהצלחה את טאו ויטוריה ב-2007, לפני שנאלץ לעזוב בשל בעיה רפואית. הוא חזר בשלהי העונה שעברה, והספיק לאמן באסטודיאנטס. ההחלטה הראשונה של פראסוביץ’ בקבוצתו החדשה, היתה החתמתו של הגארד רוברט טרוחה, שחקנה של דומז’אלה בעונה החולפת. רוב הסגל חתום על חוזים ארוכי טווח, וימשיך גם העונה. בין היתר יהיה על פראסוביץ’ להחליט האם להאריך את חוזיהם של דאמיר מולאמרוביץ’, קארי וויליאמס ומארין רוזיץ’. כך או אחרת נראה שהשינוי בציבונה, אם אכן יבוא, לא יקרה העונה. מצד שני, הקרואטים הם מאז ומתמיד אגוז קשה לפיצוח, בייחוד בביתם.
