בשנת 1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע יוסף מרימוביץ’ שמכבי תשחק בחולצות צהובות, בנוסף לכחול המסורתי עד לאותם ימים. נזכור ולא נשכח
שתף כתבה
עד תחילת שנות ה-40 היו מדיה של מכבי תל-אביב צבועים בכחול לבן. ב-1942, לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע כדורגלן מכבי ת”א, יוסף מרימוביץ’, שגם קבוצת מכבי ת”א תלבש חולצות צהובות, לצד הצבע הכחול המסורתי.
הסיפורים הנוראים מאירופה טיפטפו לארץ-ישראל ושחקני מכבי ת”א שמעו על כך בכאב רב. הידיעה על הטלאי הצהוב – אחד מסמליה העגומים של השואה – צימררה את כולם.
הצעתו של מרימוביץ’ נפלה על אוזניים קשובות והתקבלה ברוב קולות ע”י ההנהלה, שהחליטה גם כי הסמל של מכבי, מגן דוד, יובלט בצבע צהוב. וכך החלה מכבי ת”א – בכדורגל ובכדורסל, ולמעשה כל הקבוצות של אגודת מכבי ת”א מאותו יום והלאה – ללבוש צהוב, שעם השנים הפך לסימן ההיכר הבולט ביותר שלה ושל אוהדיה “הצהובים”.
הסיפורים הנוראים מאירופה טיפטפו לארץ-ישראל ושחקני מכבי ת”א שמעו על כך בכאב רב. הידיעה על הטלאי הצהוב – אחד מסמליה העגומים של השואה – צימררה את כולם.
הצעתו של מרימוביץ’ נפלה על אוזניים קשובות והתקבלה ברוב קולות ע”י ההנהלה, שהחליטה גם כי הסמל של מכבי, מגן דוד, יובלט בצבע צהוב. וכך החלה מכבי ת”א – בכדורגל ובכדורסל, ולמעשה כל הקבוצות של אגודת מכבי ת”א מאותו יום והלאה – ללבוש צהוב, שעם השנים הפך לסימן ההיכר הבולט ביותר שלה ושל אוהדיה “הצהובים”.
