הגיע, הצעיד את מכבי לזכיה בכל תואר אפשרי ונפרד. רודי ד’אמיקו, המאמן האגדי של עונת 1980/1, בראיון מיוחד על שינוי הסגנון, הגמר בצרפת והחיבור למועדון
- חולצות 1981 בחנות >
רודולף ד’אמיקו, כיום כבר בן למעלה מ-80, המשיך אחרי מכבי לכמעט שני עשורים כמאמן באיטליה ובספרד. בכל זאת, אחד משני מאמנים אמריקנים בלבד שזכו באליפות אירופה. מאז עבד במשך שנים רבות כסקאוט של קבוצות NBA כגון קליבלנד ואורלנדו.
ד’אמיקו כמאמן ברינדיזי האיטלקית
מה הייתה פילוסופיית המשחק שלך, באיזה כדורסל דגלת?
“נתתי לארל וויליאמס יותר אחריות לקבל את הכדור בפנים ולעשות נקודות”, מסביר ד’אמיקו. “לו סילבר היה שחקן קסום וכל כך חכם. מוטי היה ללא ספק הלב של הקבוצה. הוא היה הפליימייקר הכי טוב שאימנתי. הלב של מכבי כשהוא היה על הפרקט. אני זוכר את היום הזה באוגוסט 1980 כשהגעתי לישראל ואת הפגישות האישיות עם כל השחקנים. היו שיחות רבות עם רלף קליין, שנתן לי עצות טובות מאוד על הקבוצה”.
מכבי שיחקה כדורסל סולידי? זו הייתה הטקטיקה? כי היו הרבה משחקים שנגמרו בהפרש של כמה נקודות לפה או לשם.
הפסגה הייתה כמובן ב-26 במרס 1981, הערב בו התמודדה מכבי מול סינודינה בולוניה בגמר גביע אירופה. המגרש היה אולם כנסים בשטרסבורג והמארחים הצרפתים לא ציפו לשטף הישראלים שזרם למקום. בסיום משחק מותח ודרמטי הגיע הרגע שחרץ גורלות. כיום, ארבעים שנה אחרי, כל אחד שהיה שם זוכר את ההתרחשות קצת אחרת.
תאר לנו מנקודת המבט שלך את המהלך המכריע כשמוטי מסר למיקי לסל הניצחון בגמר בשטרסבורג.
“כשהגענו לשטרסבורג תרגלנו את המהלך הזה. למעשה, כל השנה תרגלנו את המהלך הזה מכל מיני חלקים שונים של המגרש. מעולם לא השתמשנו במהלך הזה במשחק, עד לגמר. ידעתי שבולוניה ינסו לעשות פאול ולכן המהלך היה נחוץ. אני זוכר שאמרתי לחבר’ה בפסק הזמן: זה הרגע, בואו נעשה את זה. הרצנו את זה בצורה מושלמת. מוטי נתן מסירה טובה מאוד ומיקי היה לבד לגמרי. למזלנו עוד לא הייתה קשת השלוש אז, כי ההפרש היה 3 נקודות, ולכן פשוט נתנו לבולוניה לקלוע והמשחק נגמר”.
שתף איתנו עוד זכרון מהיום הזה.
גם ממרום גילו, ד’אמיקו הצלול והחד זוכר היטב את ההמולה בסוף המשחק. המוני הישראלים פרצו למגרש, רוב השחקנים חמקו לחדר ההלבשה ונציג פיב”א, שלא הצליח למצוא את הקפטן ג’ים בוטרייט, העניק את הגביע לשמוליק זיסמן שעמד בסביבה וברח מהמקום. “בסיום מיד התקשורת תפסה אותי לראיון והיה בלאגן כך כך גדול. ראיתי את הקבוצה אולי חצי שעה רק אחרי המשחק, וכמובן היה הסיפור המפורסם של שמוליק זיסמן שהניף את הגביע. אגב, היה לו תפקיד חשוב מאוד בקבוצה. הוא היה המחליף של מוטי ארואסטי מהספסל”.
ספר לנו על המשך הדרך שלך לאחר אותו משחק מיוחד ואותה שנה מיוחדת.
“אני כיום לא מעורב במשחק יותר. חגגתי יום הולדת 80 לא מזמן ואני מרגיש מצוין. אחרי מכבי קיבלתי רישיון לאמן באיטליה ואימנתי את ברינדיסי, בולוניה וטרייסטה ו-5 שנים בפירנצה. שם הייתה לי הצלחה גדולה ונשארתי באיטליה הרבה שנים. לאחר מכן נהייתי סקאוט עבור קבוצות NBA: קליבלנד, טורונטו ובסוף אורלנדו מג’יק. הייתי סקאוט באירופה עבור שלוש הקבוצות האלה ונהניתי מאוד כי אני אוהב לנסוע, אוהב את המשחק וככה שילבתי. הקבוצה האחרונה שלי הייתה ורונה”.
הקשר המכביסטי נשאר לאורך השנים?
