אבי אבן התארח בפודקאסט של ONE ודיבר על תקופתו על הקווים, המשימה של הסקאוטים, התרומה של דייויד בלאט, בניית הקבוצה החדשה, סורקין והסיפור של פניני
“מה עשיתי אחרי שהפסדנו את המשחק? נכנסנו לחדר המאמנים ולא הצלחתי לקום. הייתי נורא עצוב כי רציתי שניקח אליפות בשביל המועדון, בשביל האוהדים והכי הרבה בשביל הילדים שלי”, סיפר אבי אבן בתחילת השיחה על הלילה בו הסתיימה העונה האחרונה, שהובילה אותו לאסוף טרמפיסט צעיר, לקנות לו אוכל ולהסיע אותו עד הבית. “אחרי שעתיים או משהו, אספתי את עצמי יחד עם כל המאמנים והדרמתי. עשיתי עם עצמי איזו חשיבה. אמרתי לעצמי שעם כל ההפסד הקשה הזה, קיבלתי מתנה – קיבלתי זכות להיות על הקווים ולהוביל מועדון כזה עם קהל כזה. אמרתי שאני חייב להחזיר ליקום על הזכות שניתנה לי והבחור החמוד הזה עמד בצד ימין. וזהו. בלי קשר הייתי עוצר לו. אם הייתי שם והוא היה שם, אז בכיף”. 
“לא היה לי זמן להבין מה קורה. טלפון משמעון ומאודי ויום למחרת אתה מאמן”, סיפר כשנשאל על הנקודה בה התבקש לעמוד על הקווים. “זה מסע מטורף. אין לך זמן לעבד, אתה חייל במלחמה. זה הסתיים בטעם מאוד לא כיפי. הלכתי באותו לילה לישון בארבע-חמש לפנות בוקר, אמרתי לעצמי שאני חייב לישון. התעוררתי מוקדם והייתי חייב לעשות הפסקה. קראתי ספר, ב-11 סיימתי לקרוא ונכנסתי לטירוף להכין את ההחתמות הבאות. אין לישון אחרי הפסד, בטח לא אחרי הפסד כזה. הרגשתי שההפסד הזה פילח לי את הלב”.
כשנשאל איזה ציון היה נותן לעצמו, השיב בבטחון: “אני לא איש של ציונים. גם כשהילדים שלי באים הביתה עם ציונים, אני אומר להם קודם כל תהיו טובים ותעשו הכי טוב שאתם יכולים. הייתה חוויה מדהימה. המסע שלנו באירופה היה מטורף. לנצח פה את פאבלו לאסו, את מסינה ואת שאראס. לנצח ב-25 הפרש בברצלונה. הריצה באירופה הייתה מדהימה. גם בליגה עד הרגע שחזרנו מאירופה ניצחנו ב-20-30 הפרש. לצערי, מהרגע שחזרנו מאירופה הייתה לנו נפילה. אחד השחקנים המובילים אמר לי ‘אני מרוקן’. ניסיתי לעשות כל מה שאני יכול כדי להחיות”.
“חזרנו מהסדרה מול ריאל. אתה מסתכל לשחקנים בעיניים ואתה רואה שמשהו לא שם. אני לא מאשים שחקן כזה או אחר, פשוט הגענו נטולי אנרגיות”, שיחזר אבן. “זאת הסיבה ששמחתי שקיבלנו את הפועל ברבע הגמר, כי הרגשתי שסדרה כזאת עם האמוציות, הקהל והיריבות יכולה להרים את השחקנים. זה קרה לפרקים, אבל לא מספיק״.
“נועם, פרקינס, רגב ועמי עשו עבודה מדהימה. לפעמים עושים עבודה מדהימה ולאו דווקא מצליחים לקחת אליפות. היה איזה סיעור מוחות על מה עושים ואיך אנחנו מחזירים את האנרגיה. ידענו שזה יהיה המפתח”, גילה בפתיחות. “לומדים מכל דבר, זה שיעור מדהים שלא הסתיים. לא סיימתי סינדרלה, סיימתי רק בלי נעל”.
כשנשאל לגבי התקופה של סקוטי ווילבקין במועדון, ענה: “סקוטי היה מוקף בשחקנים שלדעתי הם שחקני יורוליג טובים כמו האנטר, דורסי ובראיינט. לשים את ההצלחה או אי-ההצלחה על סקוטי, אני לא חושב שזה נכון. אם היינו לוקחים השנה אליפות, היינו אומרים שהיו לו חמש שנים טובות. אחרי שחזרנו ממדריד ראינו גם עליו. זאת הייתה הנקודה שהרגשתי שזהו, הבן-אדם פחות רעב. אני לא מאשים, זה משהו שקורה”.
“בעונה הזו שכולם קוראים לה כשלון סיימנו במקום החמישי ביורוליג, הפסדנו לאחת הקבוצות הטובות באירופה”, הזכיר אבן. “אמרתי לאיזה אוהד שאני מאחל לעצמנו כל שנה שננצח ככה את ריאל מדריד, מילאנו, אולימפיאקוס, את ברצלונה פעמיים. ברמת הליגה הייתה אכזבה גדולה, נכון. בשנה לפני זה לא הצלחנו לחבר את הקבוצה”.
“במכבי כשאתה מגיע למשרת המאמן אתה צריך להגיע בנקודת זמן מיוחדת. כשאתה מבוגר מספיק, מנוסה מספיק או עם פרספקטיבה ברורה לחיים”, הסביר אבי אבן. “הגעתי עם נקודת מבט ברורה איפה הקרקע ועם פרופורציות. להיות מאמן מכבי תל אביב זה מקום ‘מסוכן’ במרכאות. אתה יכול להיות בעננים ואתה יכול להתרסק, אין פה אמצע. לא הגעתי למקום הזה, ידעתי לשמור על עצמי. אמרתי לעצמי: ‘בצניעות, קח את זה באהבה’. הייתה חוויה מדהימה ועוצמתית, אבל לא שכחתי מי אני ומה הדברים שחשובים לי”.
“כשאני מגיע למגרש, אני אש. אני מרגיש כמו דג במים. אני מרגיש הודיה כל הזמן על זה שיש לי את הזכות לעשות את זה”, סיפר לגבי הדילוג בין אימון הקבוצה לבין תפקידו החדש-ישן. “אני אוהב גם את העשיה מאחורה, את הבניה, החשיבה והעזרה למאמן ולצוות. שנים אני רוקד טנגו, מפלרטט עם שני הדברים.
כאן בונים
בשיחה נשאל אבן על גיבוש חזון והצלחות, והשיב: “לפני שיאניס מונה למאמן מכבי תל אביב נסעתי לפגוש אותו ביוון. היה לנו חזון שיש מאמן שיוכל להוביל את מכבי תל אביב למשך כמה שנים. אני שמח שהוא עשה פה דברים מדהימים, אני מת עליו. עשינו כמה שנים עם ארבע אליפויות, שלוש עם סקוטי, עשינו פעמיים טופ-8 ופעם אחת לא השתתפנו בזה בגלל הקורונה. אני חושב שבעונה האחרונה היינו מגיעים לפלייאוף גם עם הרוסיות. צריך לשים את הדברים בפרספקטיבה הנכונה”.
על הביקורת שספג אמר: ״אני לא רואה טלוויזיה כבר הרבה שנים. גם לא קורא עיתונים. גם כשהייתי מאמן לא קראתי כדי לשמור על עצמי. אני יכול להבין ביקורת עניינית, גם אנחנו עושים ביקורת כל הזמן. אנחנו צריך כל הזמן לנסות להשתפר, כל הזמן להיות בביקורת על עצמך אחרת לא תצמח”.
“זה לא שלא טעינו, טעינו ואנחנו גם יודעים להגיד את זה, אבל אנשים שוכחים שהבאנו את אלייז’ה ברייאנט שהיום יושב על חוזה של מיליון יורו בטורקיה. כריס ג׳ונס שחתם עכשיו על חוזה נהדר בוולנסיה, קווינסי אייסי וטאריק בלאק, שהם שחקנים נהדרים. זה לא שלא הבאנו שחקנים טובים, אלה שחקנים שהבאנו בכסף קטן מאוד יחסית”, הדגיש אבן. “היו לנו מעידות, אבל אלה היו מעידות חשובות כי הן מצמיחות אותנו והופכות אותנו ליותר טובים. אחרי כל מעידה, אנחנו מנסים להבין למה וכמה כדי להיות יותר טובים”.
“בואו נגיד שלאנאדולו אפס קל יותר לבנות קבוצה. המרווח שלהם לטעויות יותר קטן כי הם יכולים להרשות לעצמם להביא את השחקנים הכי טובים”, הוסיף, ותיאר את תפקיד הסקאוט: “העבודה שלנו במשרד היא המון טלפונים. שמירה על קשרים, לדעת מה קורה בשוק. אם אתה רק רואה כדורסל, אתה לא יכול לדעת. אנחנו צריכים לדעת כמה השחקן ההוא מרוויח שם ולמה השחקן האחר לא משחק. זה מצריך המון נסיעות. בסוף מה שמנצח זה התלכיד, לא שמות של שחקנים. זה החיבור של השחקנים אחד לשני, למאמן, למועדון ולקהל”.
“בשנים האחרונות הצמחנו במכבי את דני אבדיה, זוסמן, רומן התפתח וגם יפתח יצמח השנה”, סיפר על פיתוח השחקנים המקומיים. “כמובן השעות שעבדנו עם זלמנסון ונמרוד לוי לא תסולא בפז. יש שחקנים שבמהות שלהם לא יכולים להתמודד עם הלחץ במכבי או שטוב להם במקום אחר. לפני שבוע סיפרתי בהרצאה שכשדני הגיע למכבי הוא לא היה אפילו השחקן מספר 2 בקבוצה שלו. אבל אני יודע מי ההורים שלו ושהוא יהיה ענק, אז מביאים אותו ומתחילים לבנות תכנית. אני גאה במה שעשינו עם הישראלים. אני מבין את זוסמן. גם טל בורשטיין רצה לצאת לעוד מקום כדי לראות דברים אחרים ועבר לפואנלבראדה. הלוואי שכל החבר’ה האלה יחזרו. צריך לזכור שזה דור אחר והעולם השתנה. יש עוד חבר’ה מאוד מוכשרים שכבר התחילו אצלנו תהליך, אנחנו עובדים איתם כבר שנה-שנתיים”.
הרכבת הקבוצה החדשה
“דייויד בלאט, לכל מקום שהוא לא מגיע, מביא משהו נוסף לשולחן. דייויד כרגיל רעב. הוא מביא ידע, ניסיון, חוכמה, תבונה והבנה כמה חשוב שיתוף הפעולה של כולם”, הסביר כשנשאל על יו”ר הוועדה המקצועית החדש. “זה אחד הדברים שעוזרים לנו מאוד בשנים האחרונות, העובדה שיש הרמוניה בעבודה הזאת”.
אלכס פוית’רס הוא לא שם נוצץ ואולי לא יהיה הכוכב, אבל הוא שחקן מאוד משמעותי.
“זו לא קבוצה שתנצח עם 17 שלשות למשחק, אלא בדרך אחרת. יש פה קבוצה קשוחה עם הרבה אנרגיה”, השיב כשנשאל לגבי התהיות על שילוב השחקנים בקו האחורי. “בכל פעם שאנחנו משחקים מול קבוצה עמוסת כשרונות, אני אומר לעצמי ‘הם צריכים 3 כדורים’. באנאדולו, בריאל מדריד. והנה, זה עדיין עובד. הבנתי שזה התפקיד שלנו לדאוג שכל הסיפור יעבוד ביחד. הבאנו אנשים שאנחנו מאמינים שיכולים להתחבר ביחד. אולי לא יהיה קל וזה מורכב, דווקא הדברים הנפלאים בחיים קורים כשזה מורכב”.
“הכי אני רוצה לראות זה את רומן סורקין עושה עוד עונה מדהימה. רק לפני שנה הוא ירד ליגה עם מכבי חיפה, אנשים לא זוכרים את זה. השנה הוא היה אחד השחקנים החשובים במכבי תל אביב. מעניין אותי לראות כמה הוא יצמח, כמה הוא יבוא לנשוך לאנשים את הצוואר. הוא עובד קשה והוא ילד מדהים”.
“גיא פניני זה סיפור לעשות ממנו סרט”, סיפר על הפורוורד הוותיק שחזר. “גיא התחיל כילד שמנמן כזה, חוצפן כזה. לפני הרבה שנים כשהייתי בהרצליה אני זוכר עונה שיריב רוקני רודף באמצע אימון אחרי פניני ורוצה להרביץ לו. הוא רדף אחריו עם נעל. פניני הצליח לעצבן אותו. הילד הזה לאט לאט בנה עצמו כאחד הווינרים הגדולים בכדורסל. הוא ווינר עם ניסיון, חוכמת כדורסל וקשר מצוין עם עודד. אלה מרכיבים שלפעמים שווים יותר מעוד שחקן. חוץ מזה, הוא חוויה. לפני הנבחרת עבדתי איתו באימונים אישיים וזאת חוויה”.
על הציפיות שלו לעונה הקרובה אמר: “קודם כל, לקחת אליפות וגביע. זה מטריף אותי. אחר כך מאוד אשמח לראות את הקבוצה מגיעה לטופ-8. קשה מאוד לדעת איך דברים יתפתחו. היו כאלה שטענו שהיינו צריכים להפסיד לפנרבחצ’ה ואז דברים היו מתפתחים אחרת. אי אפשר לדעת. אם אתה נמצא במקום שאתה קם בבוקר עם תשוקה, אז אתה נמצא במקום טוב. אני שם”.
