אלכסיי פיסמן, הפיזיותרפיסט המנוסה של מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, מסביר על סוגי הפגיעות, איך ניתן למנוע, על מה להקפיד וכיצד להקל על הכאבים
שתף כתבה
פציעות ספורט הן דבר שכיח. כמעט כל אדם שמתאמן במכון כושר, סטודיו או רץ בפארק מכיר את הרגע בו הגוף מפסיק לשתף פעולה. זה יכול להיות כאבים בכתפיים, שברי מאמץ, גב כואב, קרסול נפוח ועוד הרבה פציעות אחרות. לא רק חובבים מתמודדים עם אותן פציעות, אלא גם אנשים שהגוף הוא כלי העבודה שלהם – ושם זה כבר יותר מורכב. שוחחנו עם אלכסיי פיסמן, הפיזיותרפיסט של מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, כדי ללמוד אילו פציעות הוא רואה בעבודתו מדי יום ואיך מתמודדים איתן.
אלכסיי מסיים במכבי עונה שביעית, כך שהוא ראה לא מעט פציעות ומסוגים שונים. הוא מסביר כי פציעות ספורט מתחלקות לשני סוגים עיקריים – overuse (שימוש יתר, לרוב פציעות כרוניות) ו-overload (עומס יתר, לרוב פציעות אקוטיות). שחקן עם פציעה כרונית, כזו שמחמירה ממשחק למשחק, סובל מפציעת overuse. שחקן שעשה במשחק תנועה חדה וחווה קרע בשריר, סובל מפציעת overload.
“לדוגמא, יכול להיות קרע בשריר המפשעה עקב תנועה חדה או מנגד דלקות כרוניות בגיד המפשעה, שמחמירות עם העומס ולקראת סוף העונה”, הסביר אלכסיי. “ישנן גם פציעות הקשורות לסוג הספורט. בכדורסל יש לא מעט מכות יבשות, אף שבור, מכות בשיניים וכדומה”.
צוות מנצח
וזה לא הכל. אלכסיי מטפל במסגרת עבודתו בשחקנים אחרי ניתוח בברך, בהתאוששות מפריקה חוזרת של הכתף, בקרעים בשרירים ועוד. ואם זה נשמע לכם דרמטי, כדאי שתדעו שגם אנשים “רגילים” עלולים לסבול מפציעות לא פחות מהמקצוענים.
לדברי פיסמן, בימים אלה, בהם הרבה אנשים מתעסקים בספורט, יש לא מעט פציעות. “מדובר באנשים שיושבים במשרד כל היום ועולים בערב למגרש עם חברים, כשהם עם ציוד לא מתאים, בלי חימום ובלי הכנה נכונה. הם גם לא יודעים איך לחזור לשחק או להתאמן אחרי הפציעה, לעומת שחקנים מקצועיים שחוזרים עם ליווי מקצועי”.
הוא הוסיף כי הרבה אנשים שנפגעים באימוני כושר חוזרים אחרי מנוחה קצרה, וזה עלול להחמיר את הנזק לשריר. “הרבה אנשים אומרים ‘נחתי וזה נרגע’, אבל זה לא מספיק. כל פציעה כזו מחלישה את האזור, ולכן חשוב לעשות שיקום – לחזק את השריר, למתוח אותו ולחזק את השרירים סביבו”, הבהיר אלכסיי.
איך מתמודדים עם פציעות ספורט?
הכלל הראשון, תיאר אלכסיי פיסמן, הוא להיבדק בכל פציעה. “אם אתם עוסקים בספורט בעצימות גבוהה ולא במסגרת של קבוצה שמישהו כל הזמן עוקב אחריכם ושומר על הכושר שלכם, אז אני מציע להיבדק. יש היום המון אנשים שנפגעים באימוני קרוספיט, באימונים פונקציונליים או בקבוצות ריצה. אם זה קורה, חשוב לגשת לטיפול אצל מטפל מקצועי (אורתופד, פיזיותרפיסט או ספורט-תרפיסט)”.
לשאלה האם צריך להפסיק כל פעילות ברגע שסובלים מכאבים, ענה פיסמן שזה תלוי במקרה. “מכיוון שאני עובד עם ספורטאים, אין דבר כזה מנוחה. אני תמיד מנסה למצוא פעילות חלופית, כי זה לא באופי של שחקני הקבוצה וגם קשה יותר להחזיר אותם אחרי זה לפעילות”.
“עבור חובבי ספורט, כשיש פציעה מורידים עומס מהמקום הפצוע והכואב כדי לאפשר התאוששות ונבדקים אצל איש מקצוע”, המשיך. “אחרי זה פועלים כדי להוריד דלקת ונפיחות, ואז מוצאים פעילות מתאימה לאיזור שנפגע, בעדינות ובלי עומס יתר. כמעט אף פעם לא תהיה מנוחה מוחלטת, אלא ניסיון למצוא פעילות חלופית לאיזורים שלא נפגעו כדי לשמור על כושר”.
כשביקשנו דוגמא, הסביר אלכסיי שאם יש למשל נקע בקרסול אז “מקררים, חובשים חבישה אלסטית כדי להוריד נפיחות, שומרים על האיזור והולכים עם נעל יציבה. ואז אפשר באימונים לעבוד על פלג הגוף העליון”.
העובדה שלא נשארים לנוח, לא אומרת שצריך לסבול מכאבים. פיסמן הדגיש כי אפשר לשלב בטיפול תכשירים להקלה מקומית בכאב ודלקת. כך לדוגמא, סוויס רליף ספריי ג’ל*, המכיל 40 מ”ג דיקלופנק סודיום בכל גרם של התכשיר.
בסופו של דבר, אמר אלכסיי, המפתח לריפוי הוא פשוט תנועה – להמשיך לזוז, אבל בחוכמה. “אני מאוד מאמין בתנועה ואני מאמין שבסוף זה מה שמרפא את הגוף”, סיכם. “תנועה נכונה וחכמה ותרגול נכון זה מה שמשפר ביצועים ומרפא פציעות, מחזק שרירים ושומר על כושר. אם כואבת לך הברך, לך לשחות. אם כואבת הכתף, תרכב על אופניים. אבל כן חשוב שבעלי המקצוע שמלווים אתכם בפעילות יהיו קשובים לצרכים וליכולת שלכם ויתאימו לכם תכנית אימון שתפורה למידותיכם”.
אלכסיי מסיים במכבי עונה שביעית, כך שהוא ראה לא מעט פציעות ומסוגים שונים. הוא מסביר כי פציעות ספורט מתחלקות לשני סוגים עיקריים – overuse (שימוש יתר, לרוב פציעות כרוניות) ו-overload (עומס יתר, לרוב פציעות אקוטיות). שחקן עם פציעה כרונית, כזו שמחמירה ממשחק למשחק, סובל מפציעת overuse. שחקן שעשה במשחק תנועה חדה וחווה קרע בשריר, סובל מפציעת overload.
“לדוגמא, יכול להיות קרע בשריר המפשעה עקב תנועה חדה או מנגד דלקות כרוניות בגיד המפשעה, שמחמירות עם העומס ולקראת סוף העונה”, הסביר אלכסיי. “ישנן גם פציעות הקשורות לסוג הספורט. בכדורסל יש לא מעט מכות יבשות, אף שבור, מכות בשיניים וכדומה”.
צוות מנצח
וזה לא הכל. אלכסיי מטפל במסגרת עבודתו בשחקנים אחרי ניתוח בברך, בהתאוששות מפריקה חוזרת של הכתף, בקרעים בשרירים ועוד. ואם זה נשמע לכם דרמטי, כדאי שתדעו שגם אנשים “רגילים” עלולים לסבול מפציעות לא פחות מהמקצוענים.
לדברי פיסמן, בימים אלה, בהם הרבה אנשים מתעסקים בספורט, יש לא מעט פציעות. “מדובר באנשים שיושבים במשרד כל היום ועולים בערב למגרש עם חברים, כשהם עם ציוד לא מתאים, בלי חימום ובלי הכנה נכונה. הם גם לא יודעים איך לחזור לשחק או להתאמן אחרי הפציעה, לעומת שחקנים מקצועיים שחוזרים עם ליווי מקצועי”.
הוא הוסיף כי הרבה אנשים שנפגעים באימוני כושר חוזרים אחרי מנוחה קצרה, וזה עלול להחמיר את הנזק לשריר. “הרבה אנשים אומרים ‘נחתי וזה נרגע’, אבל זה לא מספיק. כל פציעה כזו מחלישה את האזור, ולכן חשוב לעשות שיקום – לחזק את השריר, למתוח אותו ולחזק את השרירים סביבו”, הבהיר אלכסיי.
איך מתמודדים עם פציעות ספורט?
הכלל הראשון, תיאר אלכסיי פיסמן, הוא להיבדק בכל פציעה. “אם אתם עוסקים בספורט בעצימות גבוהה ולא במסגרת של קבוצה שמישהו כל הזמן עוקב אחריכם ושומר על הכושר שלכם, אז אני מציע להיבדק. יש היום המון אנשים שנפגעים באימוני קרוספיט, באימונים פונקציונליים או בקבוצות ריצה. אם זה קורה, חשוב לגשת לטיפול אצל מטפל מקצועי (אורתופד, פיזיותרפיסט או ספורט-תרפיסט)”.
לשאלה האם צריך להפסיק כל פעילות ברגע שסובלים מכאבים, ענה פיסמן שזה תלוי במקרה. “מכיוון שאני עובד עם ספורטאים, אין דבר כזה מנוחה. אני תמיד מנסה למצוא פעילות חלופית, כי זה לא באופי של שחקני הקבוצה וגם קשה יותר להחזיר אותם אחרי זה לפעילות”.
“עבור חובבי ספורט, כשיש פציעה מורידים עומס מהמקום הפצוע והכואב כדי לאפשר התאוששות ונבדקים אצל איש מקצוע”, המשיך. “אחרי זה פועלים כדי להוריד דלקת ונפיחות, ואז מוצאים פעילות מתאימה לאיזור שנפגע, בעדינות ובלי עומס יתר. כמעט אף פעם לא תהיה מנוחה מוחלטת, אלא ניסיון למצוא פעילות חלופית לאיזורים שלא נפגעו כדי לשמור על כושר”.
כשביקשנו דוגמא, הסביר אלכסיי שאם יש למשל נקע בקרסול אז “מקררים, חובשים חבישה אלסטית כדי להוריד נפיחות, שומרים על האיזור והולכים עם נעל יציבה. ואז אפשר באימונים לעבוד על פלג הגוף העליון”.
העובדה שלא נשארים לנוח, לא אומרת שצריך לסבול מכאבים. פיסמן הדגיש כי אפשר לשלב בטיפול תכשירים להקלה מקומית בכאב ודלקת. כך לדוגמא, סוויס רליף ספריי ג’ל*, המכיל 40 מ”ג דיקלופנק סודיום בכל גרם של התכשיר.
בסופו של דבר, אמר אלכסיי, המפתח לריפוי הוא פשוט תנועה – להמשיך לזוז, אבל בחוכמה. “אני מאוד מאמין בתנועה ואני מאמין שבסוף זה מה שמרפא את הגוף”, סיכם. “תנועה נכונה וחכמה ותרגול נכון זה מה שמשפר ביצועים ומרפא פציעות, מחזק שרירים ושומר על כושר. אם כואבת לך הברך, לך לשחות. אם כואבת הכתף, תרכב על אופניים. אבל כן חשוב שבעלי המקצוע שמלווים אתכם בפעילות יהיו קשובים לצרכים וליכולת שלכם ויתאימו לכם תכנית אימון שתפורה למידותיכם”.
