פרויקט “חמש על חמש”: סדרת כתבות מיוחדת לרגל חצי יובל להנפת גביע אירופה בפריז | פרק 5: פיני גרשון
המסע המיוחד שלנו לציון 25 שנים לזכייה בפריז מגיע אל האיש שעמד על הקווים והוביל את המועדון לרגע המכונן ההוא – המאמן פיני גרשון. אחרי ששמענו את נדב הנפלד, דייויד בלאט, גור שלף ומארק בריסקר, אנו צוללים אל תוך המחשבה של מי שתכנן את הניצחון על פנאתינייקוס הגדולה בערב ה-13 במאי, 2001.
עבור פיני, עונת פריז הייתה שיעור במנהיגות, בנחישות וביכולת ללמוד מכישלונות העבר. בשיחה גלויה וחדה, הוא משחזר את הרגע שבו האולם נצבע בצהוב, את הטקס הדתי המרגש במסדרונות ה’ברסי’, ואת הפיתוחים הטקטיים שהקדימו את זמנם ב-25 שנים ושינו את פני הכדורסל האירופי.

“הזיכרון הכי חזק שלי, הכי טוב, הוא הרגע שבו יצאתי למגרש לפני המשחק וראיתי 8,000 צהובים ממלאים את היציעים בפריז. זה היה מחזה בלתי רגיל”, נזכר פיני גרשון. “חוויה נוספת שנחרתה בי קרתה ממש דקות לפני השריקה; אריאל מקדונלד לקח את החבר’ה האמריקאים למסדרון. אנחנו היהודים מתפללים כל אחד בדרכו ובאמונתו, והם התחבקו שם במסדרון והתפללו יחד. זה היה רגע עוצמתי.
ההבדל בינינו לבין שאר הקבוצות באירופה באותן שנים היה שהיינו צוות הרבה יותר טוב מציוות השחקנים של היריבות. צריך לזכור שפנאתינייקוס הגיעה לגמר הזה עם כוכבי ענק כמו בודירוגה ורבראצ’ה, שחקני נבחרת יוון כמו פוטסיס ואלברטיס – מהנבחרות הטובות ביבשת. באותה תקופה אנתוני פארקר עוד לא היה ה’כוכב’ שהפך להיות, בעוד בודירוגה כבר היה כוכב-על.

למרות שפארקר היה מהגדולים ביותר בשושלת שלנו, בעונה ההיא נייט האפמן היה שחקן המפתח. ידענו להשתמש בו נכון, וההבדל היה ששיחקנו חכם יותר. היו לי שחקנים חכמים מאוד: נדב, טל, נייט, צ’ורה ומקדונלד. בנינו את עצמנו מההפסד בגמר שנה קודם לכן. למדנו ממנו הרבה, והנבונים יבינו שההפסד ההוא לא היה רק עניין של כדורסל.
הגעתי מוכן. למדתי את אוברדוביץ’ לעומק, ראיתי אולי 30 משחקים של פנאתינייקוס בווידאו כדי להבין מה הוא עושה בכל שנייה על המגרש. החלטתי שאני חייב לאתגר אותו, לגרום לו לחפש פתרונות, בניגוד לגמר בשנת 2000 שבו אני הייתי זה שחיפש פתרונות. עשינו את כל הדברים הנכונים כדי לנצח, ולנצח יריבה כזו ב-14 הפרש, כשאתה מוביל לאורך רוב המשחק – זה כמו לנצח את קסיוס קליי בנוקאוט.

המטרה מהרגע שבו הסתיים הגמר בשנת 2000 הייתה לקחת את אליפות אירופה, לא רק להגיע לפיינל פור. זה נתן לנו ביטחון בלתי רגיל, במיוחד כשרוב הסגל נשאר. לקח לאירופה ולז’ליקו כמה שנים להבין שההגנה האזורית שלנו לא הייתה בדיוק אזורית רגילה. בעונה ההיא גם הצגנו לראשונה את ה-Pick and Roll עם ה-Back pick להאפמן. מי שקורא לזה היום ‘פיק אנד רול ספרדי’, שילך 25 שנה אחורה ויראה מי שיחק את זה ראשון ובאיזו קבוצה”.