הפועל תל אביב הפסידה בתביעתה כנגד היכלי הספורט, מכבי ת”א ועיריית תל אביב לקבלת מחצית מתאי הצפייה בהיכל “נוקיה”.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופט חגי ברנר) דחה את תביעתה של עמותת הפועל תל אביב כנגד היכלי הספורט, מכבי ת”א ועיריית תל אביב בה טענו לאפלייתם לרעה בנושא שימוש בתאי צפייה בהיכל הספורט. כמו כן, החליט בית המשפט כי התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות שכר טרחת עו”ד בסך 18,000 ₪ + מע”מ.
בתביעה שהוגשה בשנת 2005
על ידי העמותה לקידום הספורט הנשי, הנוער והמגזר הערבי בהפועל ת”א ואח’ נגד היכלי הספורט תל אביב יפו בע”מ, מועדון הכדורסל מכבי תל אביב (1995) בע”מ ועירית תל אביב יפו טענו התובעים כי היכלי הספורט פעלה שלא כדין בכך שלא פרסמה מכרז עם מתן הרשאה למכבי תל אביב לשימוש בתאי הצפייה ושטחים נוספים שבהיכל “נוקיה” וכי היכלי הספורט הפלתה אותם לרעה בכך שהעניקה זיכיון בלעדי למכבי תל אביב לאותם תאי צפייה ושטחים בהיכל. התובעים ביקשו זכאות למחצית מתאי הצפייה ולשטחים בהיכל להקמת חנות ומוזיאון על מנת שאלה ישרתו את אוהדיה.
היכלי הספורט ועיריית תל אביב הגישו כתב הגנה במשותף,
בעוד מכבי ת”א הגישה את כתב הגנתה בנפרד באמצעות עו”ד ד”ר טל רוטמן ועו”ד זאבי כהן, ממשרד עורכי דין רן רוטמן ושות’.
לדברי עו”ד ד”ר טל רוטמן: “טענות התובעים הופנו בעיקר כנגד היכלי הספורט כשלמעשה, לא הועלו טענות המופנות ישירות כנגד מכבי תל אביב. מכבי ת”א צורפה לתביעה אך ורק משום שהייתה צפויה להיפגע מפסק הדין במידה והתובעים היו מקבלים את מבוקשם”.
בכתב ההגנה, טענה מכבי תל אביב, בין היתר, כי הפועל ת”א לא היתה מעוניינת בתאי הצפייה בזמן אמת, שכן באותה תקופה קיימה את משחקיה באולם אוסישקין, לאחר ששנים נמנעה מלשחק בהיכל “נוקיה”. עוד נטען כי הפועל ת”א לא הופלתה לרעה בהשוואה למכבי ת”א, שכן בין שתי הקבוצות היה שוני מהותי – מכבי משחקת בהיכל כמגרשה הביתי מזה עשרות שנים, בהן היא משחקת בליגה הבכירה בישראל ובליגה האירופית, זוכה תדיר בתארים ובעלת קהל אוהדים עצום, בעוד הפועל ת”א ירדה לליגה הרביעית (נכון למועד הגשת כתב ההגנה), סובלת ממצב כלכלי קשה מאוד, נרדפת עד צוואר בידי נושיה ורבים מאוהדיה נטשו אותה לטובת “הפועל אוסישקין”.
מכבי ת”א טענה כי מצבה הנ”ל של הפועל ת”א מעמיד באור מגוחך את תביעתה, שהרי ברור שאין ביכולתה של הפועל ת”א ליטול על עצמה התחיבויות כלשהן, היא אינה משתתפת במפעלים ספורטיביים אשר מושכים קהל אוהדים משמעותי וממילא היא אינה יכולה ואינה מעוניינת לעשות בהיכל שימוש.
ביום 11.12.2008 הגישו שלושת הנתבעות בקשה משותפת לחייב את התובעים בערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבעים, כתנאי מוקדם להמשך ההליכים. את הבקשה האמורה ביססו הנתבעות, בין היתר, על מצבה הכלכלי הקשה ביותר של עמותת הפועל תל אביב. בסוף שנת 2009 פורקה קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב (גברים), אבל בכל זאת לא חזרה בה התובעת מתביעתה.
ביום 5.1.2010 התקיים בבית המשפט דיון בבקשת הנתבעים לחייב את התובעים בהפקדת ערובה ובמסגרתו נחקר יו”ר עמותת הפועל תל אביב, שאול אייזנברג. בדיון הוצגו מסמכים אשר הוכיחו את מצבה הכלכלי הקשה של של הפועל. בהחלטתו ציין בית המשפט כי : “ברור כי מצבה של התובעת – המשיבה הוא בכי רע, עקב כך הוטלו עליה עיקולים שונים וכן לא עלה בידה עד היום לשלם את סכומי פסק הדין שנפסקו נגדה…”.
בתום הדיון קיבל בית המשפט את בקשת הנתבעים לחיוב התובעים בהפקדת ערובה וקבע כי התובעים יפקידו, תוך שישים ימים, ערבון כספי בסך של 40,000 ₪ וכן ערבות אישית של צד ג’ בסכום של 40,000 ₪ נוספים. ב- 11.32010 דחה בית המשפט את התביעה משום שערבויות אלו לא הופקדו ופסק הוצאות לטובת הנתבעים.
