לרגל הכרזתו בתור אגדת יורוליג, הנה מה שסיפרו עליו בראיונות שמעון מזרחי, דייויד בלאט ומילוש תאודוסיץ’
שתף כתבה
ניקולה וויצ’יץ’ היה שחקן מיוחד במינו, אחד שפרץ דרך בהרבה מאוד מובנים. לרגל בחירתו כאגדת יורוליג, ערכה מחלקת התקשורת של היורוליג ראיונות עם שלל דמויות מרתקות ששיתפו פעולה עם הסנטר הקרואטי במשך השנים. הנה כמה מהדברים שאמרו עליו שלושה שהכירו אותו היטב על המגרש ומחוצה לו.
“זה היה בשנת 2001 כשהחתמנו את ניקולה וויצ’יץ’ כשחקן”, נזכר שמעון מזרחי, יושב ראש מועדון הכדורסל מכבי תל אביב מאז קיץ 1969. “למרות שהוא היה גבוה מאוד ועם גוף חזק, אני חושב שהוא שיחק כסוג של פליימייקר. הוא ידע איך להניע את הכדור ואיך למסור, הוא היה אחד השחקנים הכי מיוחדים בכל מה שהוא עשה על המגרש. והוא היה מנהיג. כשהקבוצה הייתה בירידה, הוא ידע איך לאסוף את כל השחקנים סביבו ולהוביל אותם לניצחון במשחק. הוא ממש מבריק, אחד מהשחקנים הכי טובים. ניקולה היה חלק מהקבוצה שזכתה ביורוליג שנה אחרי שנה”.
“ניקולה מיוחד כשחקן וכאדם”, הדגיש דייויד בלאט, לשעבר מאמנו של וויצ’יץ’ וכיום יו”ר הוועדה המקצועית במועדון. “הוא הקדים את זמנו, כי כשחקן גבוה היו לו מגוון יכולות. אחד שיכול לשחק עם המון כישורים ויעילות קרוב לסל כמו גם גבוה שיכול לצאת החוצה וליצור מצבים. הדבר הכי חשוב לגבי ניקולה היה שהוא מישהו שהפך את כל השחקנים סביבו לטובים יותר, למרות שלו עצמו היו כאלה יכולות נהדרות כשחקן”.
“הוא היה מסוג השחקנים שהיו ‘יוצרי קבוצה’, כך קראתי לזה. הוא היה ‘יוצר קבוצה’ דרך האישיות שלו, הלב שלו, המאמץ שלו והרצון שלו”, הסביר בלאט, ששימש כעוזר המאמן הבכיר בזכיות ב-2004 ו-2005 וכמאמן הראשי ב-2014. “הייתה לו יכולת לתקשר ולחבר את כל החברים לקבוצה. באמת אחד הסנטרים המודרניים הגדולים ביותר בהיסטוריה של היורוליג והיה גם תענוג לאמן אותו”.
“אני זוכר את הפעם הראשונה בה ראיתי במו עיניי את ניקולה משחק, זה היה ב-2004 בפיינל פור בתל אביב כשמכבי זכתה”, סיפר רכז וירטוס בולוניה מילוש תאודוסיץ’, ששיחק עם וויצ’יץ’ באולימפיאקוס. “התרשמתי מאוד מהצורה בה הוא שיחק. ארבע שנים מאוחר יותר התחלנו לשחק יחד. מהיום הראשון בו נפגשנו הוא התחיל להתייחס אליי כמו אח גדול. הוא נתן לי עצות חשובות שהוא בגיל 21-22 לא הבנתי כל כך טוב. היו הרבה בקרים שאפילו לא אכלתי ארוחת בוקר והוא היה מגיע לאסוף אותי. הוא ידע לבשל והיה מביא לי כריך וקצת מיץ תפוזים. הוא ממש התנהג אליי כאח גדול. אני גאה שהוא היה סוג של מורה עבורי”.
“ניקולה מיוחד כשחקן וכאדם”, הדגיש דייויד בלאט, לשעבר מאמנו של וויצ’יץ’ וכיום יו”ר הוועדה המקצועית במועדון. “הוא הקדים את זמנו, כי כשחקן גבוה היו לו מגוון יכולות. אחד שיכול לשחק עם המון כישורים ויעילות קרוב לסל כמו גם גבוה שיכול לצאת החוצה וליצור מצבים. הדבר הכי חשוב לגבי ניקולה היה שהוא מישהו שהפך את כל השחקנים סביבו לטובים יותר, למרות שלו עצמו היו כאלה יכולות נהדרות כשחקן”.
“הוא היה מסוג השחקנים שהיו ‘יוצרי קבוצה’, כך קראתי לזה. הוא היה ‘יוצר קבוצה’ דרך האישיות שלו, הלב שלו, המאמץ שלו והרצון שלו”, הסביר בלאט, ששימש כעוזר המאמן הבכיר בזכיות ב-2004 ו-2005 וכמאמן הראשי ב-2014. “הייתה לו יכולת לתקשר ולחבר את כל החברים לקבוצה. באמת אחד הסנטרים המודרניים הגדולים ביותר בהיסטוריה של היורוליג והיה גם תענוג לאמן אותו”.
“אני זוכר את הפעם הראשונה בה ראיתי במו עיניי את ניקולה משחק, זה היה ב-2004 בפיינל פור בתל אביב כשמכבי זכתה”, סיפר רכז וירטוס בולוניה מילוש תאודוסיץ’, ששיחק עם וויצ’יץ’ באולימפיאקוס. “התרשמתי מאוד מהצורה בה הוא שיחק. ארבע שנים מאוחר יותר התחלנו לשחק יחד. מהיום הראשון בו נפגשנו הוא התחיל להתייחס אליי כמו אח גדול. הוא נתן לי עצות חשובות שהוא בגיל 21-22 לא הבנתי כל כך טוב. היו הרבה בקרים שאפילו לא אכלתי ארוחת בוקר והוא היה מגיע לאסוף אותי. הוא ידע לבשל והיה מביא לי כריך וקצת מיץ תפוזים. הוא ממש התנהג אליי כאח גדול. אני גאה שהוא היה סוג של מורה עבורי”.
