נראה היה שבכל עמדה, ברצוקאס מוצא פתרון לרגעי מצוקה. בחלק מהניצחונות הייתה זו ההגנה החזקה שכפתה איבודים, באחרים היו אלה הקלעים מחוץ לקשת. התוספת של תומאס ווקאפ, טיילר דורסי ומוסטפא פאל נתנה לאולימפיאקוס עוד אופציה על כל משבצת. וזה עוד לפני שקווינסי אייסי לבש את הגופיה האדומה.
אלא שמאזן החוץ של ברצוקאס מראה שעוד לא כל הלבנים הונחו במקומן. שישה הפסדים לעומת שלושה ניצחונות בלבד. “אני צריך לנתח כל משחק בנפרד”, הבהיר יורגוס ברצוקאס לפני המשחק הקודם מול מכבי. “אם אנחנו במאזן 0:6 בבית ו-4:0 בחוץ, זה נחמד ונוח לאנשים לעסוק בזה. אני יודע ששיחקנו בחוץ מול שלושה קבוצות שהיו בפיינל פור האחרון ונגד זניט, שהיא קבוצה טובה. כל ניתוח שאעשה מעבר למשחק הקרוב יהיה שגוי”.
“בעונה שעברה היה לנו מאזן ביתי גרוע, אבל העונה עם הקהל שלנו המצב טוב בהרבה. הלחץ שהאוהדים מפעילים הוא שונה”, המשיך ברצוקאס. “בכללי, עדיין מוקדם מכדי להסיק מסקנות על היכולת שלנו בחוץ או בבית. אם כמה מהשחקנים הטובים שלנו בערב טוב, אנחנו מסוגלים לנצח כל יריבה”.
מאז המצב מעט השתפר עבור האדומים גם רחוק מפיראוס עם מאזן 2:3 בחוץ ובבית המגמה בהחלט ניכרת. עם גב של 7,000 אוהדים בממוצע למשחק, אולימפיאקוס עצרה את יריבותיה ביוון על סקור נמוך והצליחה לגבור גם על קאזאן בביתה. מנגד, חטפה 94:80 אצל פנרבחצ’ה במחזור האחרון. האם הפער בין הבית לחוץ יימשך גם הפעם מול מכבי והמאמן שהוביל את האדומים לשני גמרי יורוליג? בקרוב נדע.
