פרופיל יריבה – אפס פילזן

מאת: אילן קפרוב

סיפורה של אפס פילזן מתחיל ב-1951 עם הקמתו של מועדון הכדורסל “קדיקויספור”, מועדון הכדורסל הייצוגי הראשון של איסטנבול. במשך 20 שנה לא קצר המועדון הצלחה ראויה לציון, ירד ללגיה השנייה ונקלע לקשיים כלכליים. ב-1976 הגיעו הבעיות לשיאן כאשר ראשי קדיקויספור נאלצו להפסיק את פעילותו. קבוצה חדשה בשם אפס פילזן, שנהנתה מתמיכתו של יצרן הממתקים הגדול במדינה, השתלטה על המועדון. מכאן ואילך מתחיל סיפור ההצלחה המופלא של הקבוצה, שהפכה למובילה בכדורסל הטורקי. 12 תארי אליפות, 8 גביעים וגביע קוראץ’ אחד עשו את דרכם לארון הגביעים של המועדון. לאורך השנים פיארו את המדים הכחולים שמות גדולים כמו פטר נאומוסקי, הידו טורקוגלו ומהמט אוקור. רק דבר אחד עדיין מפריד בין פילזן לתהילה הגדולה – למרות אינספור ניסיונות, מעולם לא עברה הקבוצה את שלב רבע הגמר ביורוליג. העונה, עם רכש מרשים ואלוף אירופה על הקווים, מקווים שם לשבור סוף סוף את הנאחס.

בקיץ החליטו ראשי אפס שנמאס להם מחוסר ההצלחה של העונות האחרונות. פנקסי הצ’קים נשלפו והשמות החלו לזרום. ראשון הגיע דייויד בלאט (עוד לפני שהוליך את רוסיה לאליפות אירופה) שהתבקש להיות אדריכל המהפך. בלאט התאחד עם שחקנו לשעבר בבנטון, דרו ניקולאס, שהגיע לקבוצה בעונה שעברה. אל ניקולאס צירף המאמן הישראלי חמישה אמריקאים חדשים: סקוני פן, לורן וודס, קני גרגורי, אנדרה האטסון ורשאד רייט (שהספיק בינתיים להיפצע ולהיחתך מהקבוצה). בנוסף החזיר בלאט לאיסטנבול את סרקאן ארדואן ואנדר ארסלאן.

נפתח את הסקירה שלנו עם סקוני פן. הרכז האמריקאי שלא הצליח להוליך את אולימפיאקוס לתארים בעונה שעברה, שוחרר בקיץ האחרון ע”י פיני גרשון. בלאט הימר על רשאד רייט בעמדת הרכז, אולם רייט נפצע באחד ממשחקי ההכנה של הקבוצה ונאלץ לעבור תקופת החלמה ארוכה. הקבוצה החליטה שלא להמתין והחתימה את פן. הרכז האמריקאי הוא מנהל משחק מצויין, וצפוי להיות בעל הבית העיקרי של הקבוצה העונה. אשתקד העמיד ממוצעים של 11.9 נק’ ו-3.4 אס’. האיש שאמור לעזור לפן בניהול המשחק הוא אנדר ארסלאן, שחוזר לקבוצה אחרי עונה בלובליאנה. ארסלאן גדל בפילזן ושיחק בקבוצה במשך שש שנים רצופות. הוא נחשב למוביל כדור טוב, שיכול גם לנהל משחק במידת הצורך. לא נוהג לקחת על עצמו יותר מדי בהתקפה, למרות שהוא נחשב לקלעי מצוין משלוש.

דרו ניקולאס הוא סקורר נפלא עוד מימיו במכללת מרילנד. בקדנציה הקודמת שלו עם בלאט, השניים הביאו אליפות לבנטון טרוויזו. בשנה שעברה הוא סחב כמעט לבדו את הקבוצה עם מספרים מצויינים באחוזים טובים (13.9 נק’, 3.8 אס’ 47.6% ל-2, 40% ל-3). העונה, עם הצוות המסייע שהובא, הוא צפוי לבלוט אפילו יותר. כשמדברים על שדרוג לקו האחורי, מדברים קודם כל על קני גרגורי. בעונה שעברה מלך הסלים של הליגה הצרפתית במדי לה-מאן, סקורר קטלני מכל טווח, חזק ומהיר מאוד. אם השניים יצליחו להשלים זה את זה בדקות שיחולקו ביניהם, הקו האחורי של פילזן הוא כמעט בלתי ניתן לעצירה (14.9 נק’, 54.2% ל-2, 52% ל-3 בעונה שעברה לגרגורי). אם כל כוח האש הזה לא הספיק לכם, קבלו קלע קטלני נוסף: סרקאן ארדואן. גם הצלף הטורקי הנפלא הזה שיחק בעבר באיסטנבול, אלא שהוא עשה זאת במדי היריבה הגדולה, אולקר. העונה, אחרי תקופה לא קלה בספרד, הוא חוזר הביתה ומביא איתו יכולת קליעה מופלאה מחוץ לקשת.

אמריקאי נוסף שצפוי לשחק תפקיד מרכזי בפילזן העונה הוא אנדרה האטסון. הפורוורד האמריקאי הספיק כבר לעשות סיבוב לא קטן ברחבי אירופה, ושיחק בין היתר ברוסיה, ספרד ואיטליה. בשנת 2000 היה בורג מרכזי באליפות המכללות של מישיגן. האטסון יעיל מאד מטווח שתי הנקודות, ריבאונדר מצוין וצפוי לסייע גם במשחק ההגנה. שחקן מוכשר לא פחות הוא קרם גונלום, שרושם את העונה השניה שלו במועדון. גונלום, שגדל וכיכב במדי היריבה הגדולה, אולקר, אמנם לא הרשים בעונה הראשונה שלו במועדון, אולם בפילזן מקווים שהסגל החדש יצליח להפיק ממנו הרבה יותר. לצידם של שני הוותיקים, מצפים העונה בפילזן לפריצתו של הכישרון הצעיר סנץ’ אקיול שגדל בפילזן ועבר את כל מחלקות המועדון בדרך אל הקבוצה הבוגרת. בדרך הספיק להוליך את הנבחרות הצעירות של טורקיה להישגים רבים וגם להיבחר בדראפט ב-2005 (מקום 58). את קו הפורוורדים סוגרים מוסטפה אבי, שלא מקבל עד כה דקות משחק ומשמש בעיקר כמחליף בליגה הטורקית, ושני כשרונות צעירים נוספים: באריס הרסק ובורה פאצ’ון.

הגענו לחלק של האנשים הגדולים, וההגדרה הזאת מתאימה בדיוק ללורן וודס. הענק האמריקאי, שמתנשא לגובה של 2.18 מטרים, הוא תוספת כוח מרשימה מאד לקו הקדמי של פילזן העונה. בעונה שעברה (הראשונה שלו באירופה) רשם מספרים טובים בז’לגיריס קובנה. וודס הוא שחקן עם התמצאות נפלאה מתחת לסלים, ריבאונדר וחוסם מצוין. לצידו נמצא את ארמל קוצ’ו, כישרון גדול נוסף של הכדורסל הטורקי.