פרופיל יריבה – ציבונה זאגרב

למרות שכבר שנים ארוכות נמצאת ציבונה זאגרב הרחק מאור הזרקורים של הכדורסל האירופי, מעט מאוד קבוצות יכולות להתפאר בארון גביעים כה מרשים כמו שלה. המועדון הוקם בשנת 1946 תחת השם “סלובודה” (חופש בקרואטית). בהמשך הדרך שינה את שמו עוד כמה וכמה פעמים עד שנרכש ב-1975 ע”י מפעל המזון המוביל בקרואטיה (ציבונה), על שמו הוא קרוי ב-32 השנים האחרונות.

מאז פירוקה של יוגוסלביה, שולט המועדון בכדורסל הקרואטי. 15 מתך 17 האליפויות שחולקו בקרואטיה, נחתו בארון של ציבונה. אבל תור הזהב האמיתי של המועדון הגיע בשנות ה-80, הודות לאגדת הכדורסל דראזן פטרוביץ’. הכוכב הגדול הוליך את ציבונה לשתי זכיות רצופות בגביע אירופה לאלופות, 3 זכיות בגביע ספורטה, גביע קוראץ’ אחד ו-10 תארים מקומיים, תוך פחות מעשור. מאז עזיבתו לאנ.בי.איי ב-1991, לא זכתה ציבונה לחזור אל השלבים המכריעים של הכדורסל האירופי.

הקיץ האחרון היה עמוס במיוחד בזאגרב עם שינויים רבים במצבת השחקנים וגם בעמדת המאמן. דראזן אנזולוביץ’ עזב לטובת אוראל גרייט ואת מקומו תפס יוסיפ וראנקוביץ’, כוכב העבר של המועדון. כבר בתחילת דרכו נאלץ וראנקוביץ’ לראות את הכוכב הגדול, דאבור קוס, עוזב לטובת הכסף הגדול של ספרד. גם ברנט רייט ומרטון באדר, הענק ההונגרי, עזבו את הקבוצה. במקומם חתמו בזאגרב, בין היתר, לארי איוסו, דאמיר מולאומרוביץ’ וסם הוסקין.

את סקירת הסגל נפתח עם הרכש החדש של ציבונה בעמדת הרכז, לארי איוסו. הרכז הפורטו-ריקני, לו זו התחנה השישית באירופה, הובא לקרואטיה על תקן מחליפו של דאבור קוס, וגם הוא יותר סקורר מאשר רכז – 18.3 נק’ למשחק. טריי קלי, שהגיע היישר מהקולג’, השתלב יפה, מאזן את איוסו ותורם 10.8 נק’ באחוזים נהדרים וגם מוסר 2.3 אסיסטים.

משלים את הקו האחורי הצלף הקרואטי הוותיק דאמיר מולאומרוביץ’, שהחל את הקריירה שלו במדי ציבונה בעונת 1994/95. מאז עבר לא פחות מ-10 קבוצות שונות במהלך הקריירה, לפני שחזר הביתה בקיץ האחרון. מולאומרוביץ’ עולה בדרך כלל מהספסל וכך נוצר מצב שבכל רגע נתון יש לציבונה צלף נהדר על המגרש. ההמוצע שלו העונה עומד על 8.5 נקודות במשחק.

את קו הפורוורדים של ציבונה נפתח עם האמריקאי השלישי בסגל הקבוצה, כריס וורן. בעונה שעברה היה וורן מלך הסלים של הקבוצה באירופה. העונה הוא פינה את המשבצת הזו ללארי איוסו, אולם ממשיך להיות יעיל מאוד בחלק ההתקפי. פורוורד אתלטי ומהיר עם יד טובה גם מחוץ לקשת (40% ל-3, 45% ל-2). אמריקאי נוסף, מאסיבי הרבה יותר, הוא סם הוסקין. בעונה שעברה שיתף הוסקין פעולה עם מולאומרוביץ’ באולימפיאקוס של פיני גרשון. הוא יעיל מתחת לסל בנקודות ובריבאונדים (7.8 נק’ ב-50% מהשדה, 4 ריב’), אך נוטה לאבד לא מעט כדורים.

הקרואטי הראשון בחלק הזה של ציבונה הוא מארין רוזיץ’, שזוכה לאמון גדול מצד המאמן וראנקוביץ’. למרות זאת רוזיץ’ די מאכזב עד כה ביכולתו ותורם 5.8 נק’ בלבד מדי ערב. עיקר הבעיה נמצאת במשבר קליעה מטווח השלוש, טווח ממנו טרם הצליח העונה לייצר נקודות (0 מ-7). ודראן ווקושיץ’, ששיחק בעונה האחרונה בעירוני נהריה, הוא מצטרף חדש נוסף לסגל של ציבונה. עד כה הוא מקבל קצת פחות מ-10 דקות למשחק ותורם 4 נק’ בממוצע. עם זאת המפגשים עימו בעונה שעברה, אמורים להדליק למכבי כמה נוריות אזהרה לגביו בארישה קראסיץ’ הוא שחקן נוסף שלא כדאי לעזוב חופשי מחוץ לקשת. הפורוורד הקרואטי קולע באחוזים טובים לשלוש יותר מאשר לשתיים.

קו הפנים של ציבונה מבוסס למעשה על שחקן אחד בלבד, לוקשה אנדריץ’, שנהנה עד כה מעונה יוצאת מן הכלל. הוא קולע 10 נק’ למשחק באחוזים מצויינים מהשדה (72%), אבל הייחודיות הגדולה שלו היא היכולת לצאת החוצה ולקלוע ממרומי 210 הסנטימטרים שלו. סנטר עם 50% מחוץ לקשת הוא בהחלט בעיה לא פשוטה להגנה. פרנקו קשטרופיל, שכמעט ולא משפיע עד כה (לטובה או לרעה) על המשחק של ציבונה, סוגר את הסגל.