דורון פרקינס, מנהיג ההגנה של מכבי אלקטרה תל-אביב מספר בראיון למנהלת הליגה על שיתוף הפעולה עם פארגו, על העבודה עם בלאט ועל מה עשה במועדון באחד הלילות.
מאת: דלית כהן, מנהלת הליגה
דורון פרקינס הפך להיות העונה המנהיג של מכבי תל-אביב. ההגנה שלו מכריעה משחקים, בהתקפה הוא עושה הכל וכל קווי האופי של הקבוצה, הלחץ על הגארדים היריבים, המשחק המהיר והדורסנות, נובעים ומושפעים מהאופי של פרקינס על המגרש.
בעונה שעברה הודחתם ברבע גמר היורוליג. אתה חושב שהעונה תזכו להגיע עד הסוף?
“אין לי מושג כי גם בעונה שעברה תיכננו להגיע עד הסוף וזה לא קרה. אני יודע שאנחנו מכוונים לשם ועובדים על זה ממשחק למשחק – בינתיים אנחנו לא מכירים את כל הקבוצות כי עוד לא פגשנו אותם. אנחנו מקווים לטוב”.
אתם פוגשים את לובליאנה בבית – צריך לחשוש מהפסד מפתיע?
“אני לא יודע לגבי הפתעה, אני חושב שהם קבוצה טובה והם באו מהדרג השני. אני כן יכול להגיד שהתכוננו טוב לקראתם ונראה במשחק מה יקרה”.
העונה הפכת לאחד השומרים הטובים באירופה ונראה שאתה נהנה בהגנה. משהו השתנה?
“תמיד שחקתי הגנה טובה, אבל השנה אני מקבל הכרה על זה. העונה אני באמת יותר נהנה עם השחקנים. יש לנו שחקנים טובים שתורמים לכל האוירה. בלאט מתמקד בהגנה וזה עובד לטובתי כי אני יודע שאני שחקן הגנה טוב”.
אתה מתחבר לסגנון האימון של בלאט יותר מאשר מאמנים אחרים?
“אין ספק שבלאט שם דגש יותר על ההגנה, אפשר לראות את ההבדלים בין שתי הקבוצות מהעונה שעברה. לגבי סגנון אימון – תמיד הסתדרתי עם כל מאמן שהיה לי כי הם מזהים שאני משחק חזק ויש עוד הרבה שאני יכול לתת על הפרקט”.
שיתוף הפעולה שלך עם פארגו הפך לשם דבר באירופה, כולם מפחדים מהלחץ שלכם, ספר על שיתוף הפעולה איתו. איך אתם עובדים על התיאום ביניכם?
“זה נכון אבל צריך לתת גם קרדיט לאידסון שהוא מוסיף הרבה ולא מקבל הכרה גדולה. הגארדים במכבי הם האתלטיים באירופה. אני ופארגו משדרים על אותו גל וניזונים אחד מהשני, אנחנו עדיין לומדים אחד את השני אבל אנחנו קרובים גם מחוץ לפרקט”.
העונה בליגה אתם דורסים כל קבוצה שאתם פוגשים. איך בכל זאת אפשר למצוא אתגרים ולהשתפר?
“אנחנו עדיין עושים טעויות, יש לנו תמיד מה לשפר גם אם זה דברים קטנים. אנחנו לא מושלמים, יש ימים שאנחנו נאבקים מנטלית. כשאנחנו רואים משחקים של עצמנו אנחנו תמיד מוצאים משהו לתקן – זה מה שמקשה על קבוצות אחרות לנצח אותנו”.
המנהיגות שלך והחשיבות שלך לקבוצה, גורמת לך להרגיש בלחץ, בכובד האחריות?
“אני מרגיש את הלחץ שאני מפיל על עצמי אבל לא לחץ מהמועדון. אני יודע איזה שחקן אני ושיש לי יותר לתת. אני בטוח שבמהלך העונה אני עוד אוסיף להשתפר כי אני עובד על זה כל הזמן. כנראה שאני מתפקד טוב מהמקום הזה ומחפש להתייעל כל הזמן”.
איך הייתה הרגשה להפסיד לברצלונה במיוחד שאנדרסון חבר שלך הוציא אותך בעבירה חמישית מהמשחק?
“זה הרגיש נורא וכאב כי הם לא נצחנו אותנו כמו שהפסדנו לעצמנו. למרות שלא שחקנו באירופה לפני המפגש היו רגעים שיכלנו לפעול ולא עשינו את זה. למדנו מזה ואנחנו מבינים שזה רק הפרש של 10 נקודות ויש עוד סיכוי – ברצלונה היא אלופת אירופה וכולם רוצים לנצח אותה ודווקא להפסיד לה עזר לנו להגדיל את אינסטינקט הרוצח שבנו. לגבי אנדרסון – המפגש מולו לא שינה משהו במשחק אצלי כי זה נחמד לפגוש חברים ולשחק נגדם אחרי ששחקת איתם”.
על איזה שחקן היה הכי קשה לך לשמור העונה?
בליגה שלנו אני חייב להגיד שוויל סולומון היה מצ’אפ מאתגר ובאירופה זה קית’ לנגפורד מחימקי מוסקבה”.
מה ההבדלים מבחינתך בין מכבי של העונה שעברה למכבי של העונה?
“אני לא יודע מה אחרים מרגישים אבל אני לא מרגיש הרבה הבדל, אולי רק שאנחנו יותר יחידה אחת. אני גם מרגיש את האוהדים שעומדים מאחורינו יותר ויותר תומכים בנו”.
כתבת בטוויטר לא מזמן שהיית די ג’יי באחד הערבים, זה משהו חדש? איזה מוזיקה אתה אוהב לשמוע ולהשמיע?
“זאת הייתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה, היה כיף מאוד וכולם באו לתמוך בי. אני לא יודע אם זה יקרה עוד פעם – אני מאוד אוהב היפ הופ וזה מה שאני בדרך כלל שומע וגם מה שבחרתי להשמיע. אנשים פתוחים למוזיקה פה וזאת הייתה חוויה”.
