גל של פרישות סחף את אירופה בקיץ האחרון. כמה מהכדורסלנים הגדולים ביותר באירופה החליטו לתלות את הגופיה ולהיפרד מהמשחק, בהם גם עומרי כספי שלנו. החל מוואסיליס ספאנוליס, פליפה רייס ולואיס סקולה, המשך בקוסטס קאימקוגלו, פרננדו סן אמטריו ויונאס מצ’יוליס והשבוע אפילו פאו גאסול האגדי.
במהלך הגל הזה עלו גם שמועות על פרישה נוספת. בתקשורת הסרבית דיווחו שמרקו סימונוביץ’, הפורוורד בן ה-35 עם יד הנפץ מעבר לקשת, מתכוון להודיע על פרישה בעצמו. אבל לבסוף, סימונוביץ’ (2.03 מטר) החליט לנצל את השנה האחרונה בחוזה שלו עם הכוכב האדום בלגרד, ולהישאר לסיבוב (כנראה) אחרון.
בכדורסל הסרבי היו שמות גדולים יותר מזה של סימונוביץ’ בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין עשה לעצמו שם של שחקן קבוצתי שנותן הכל על הפרקט, ומישהו שאסור להשאיר אותו פנוי מחוץ לקשת. כמה הוא מסוכן בזריקות לשלוש? בעונה שעברה הוא צלף ב-45.8% מהזריקות הללו.
מרקו סימונוביץ’, יליד פרישטינה, הירבה לנדוד בין קבוצות במהלך הקריירה הארוכה שלו. הוא החל את דרכו בקבוצות קטנות ופחות מוכרות בסרביה, וגם עבר בבלגיה (אוסטנד), מונטנגרו (בודוצ’נוסט), גרמניה (אלבה ברלין) וצרפת (פו אורתז). אבל יש מקום אחד שבו הוא השתקע, גם אם בשלוש קדנציות נפרדות: הכוכב האדום בלגרד.
את הקדנציה הראשונה שלו בכוכב, בין 2012 ל-2014, יזכרו לסימונוביץ’ בעיקר בגלל הסיום הביזארי שלה. הפורוורד והכוכב האדום הפסידו בביתם לפרטיזן בלגרד במשחק 4 של סדרת גמר הליגה הסרבית, וראו כיצד הפרטיזנים זוכים על הפרקט שלהם באליפות מספר 13 ברציפות. האוהדים המסורים של הכוכב לא השלימו עם רוע הגזרה, וחלקם פרצו למגרש, חטפו את גביע האליפות מהמעמד שלו על הבמה וחזרו עימו ליציע. עד מהרה, הקפטן סימונוביץ’ טיפס ליציע שלהם, תפס את הגביע והתקבל בשאגות של עידוד מהקהל האדום-לבן. בהמשך הוא ניסה להסביר שהוא בסך הכל נענה לבקשה של גורמי האיגוד המקומיים להחזיר את הגביע למקומו, אבל המקרה רק הוסיף לאהדה הרבה שסימונוביץ’ מקבל בצד האדום של בירת סרביה.
אחרי הסיפור הזה, סימונוביץ’ עזב לשנה אחת בצרפת, וחזר ב-2015 כדי לזכות עם הקבוצה בשתי אליפויות סרביה ושתי אליפויות הליגה האדריאטית. ביורוליג, הפורוורד הגיע לשיא אישי עם 12.6 נקודות למשחק בעונת 2016/17, אבל סימונוביץ’ – כמו סימונוביץ’ – החליט שוב לדלג.
אחרי תקופות קצרות בזניט סנט פטרסבורג, צ’דביטה ואפילו אוניקאחה מלאגה, סימונוביץ’ חזר בקיץ 2020 לכוכב האדום בשביל הרודיאו האחרון. גם אם המספרים כבר לא אותם מספרים של פעם והרהורי הפרישה עדיין נמצאים ברקע, כל מאמן רוצה שחקן כמו מרקו סימונוביץ’ בקבוצה.
