פילוסוף, יוצר וגם מוציא להורג. הצרפתי של פנרבחצ’ה התבסס כאחד השחקנים המשפיעים ביורוליג עם נקודת מבט מיוחדת ומזכיר לכולנו: כדורסל משחקים עם הראש
שתף כתבה
“אני רוצה לקחת את מה שהמשחק מציע לי”. קשה למצוא משפט שמאפיין יותר את סגנון המשחק של ננדו דה קולו, אחד השחקנים הגדולים ביורוליג ובוודאי אחד הרכזים הטובים בכדורסל הבין-לאומי. שחקן שהוא מאמן על המגרש, פילוסוף, יוצר וגם לוחם ומוציא להורג. בעונתו התשיעית ביורוליג ובמדינה חמישית בקריירה, הוא ממשיך לצלוח מכשולים ונותר רעב מתמיד.
לפני כחודש הגיע דה קולו עם פנרבחצ’ה למשחק במוסקבה. את מדי היריבה צסק”א הוא לבש במשך חמש עונות, אבל האדומים לא קיבלו ממנו הנחות. אם בחמישה מפגשים מול הרוסים בעונה שעברה הוא סיפק 20.5 נקודות בממוצע לערב, הפעם הוא נעץ “רק” 18 נקודות, חילק 4 אסיסטים ואפילו חסם פעמיים. אלא שהסיפור היה ההתעלות שלו במאני-טיים.
ביתרון 3 נקודות כשעל השעון נותרו שתי דקות לסיום, הצרפתי תפס את ההגה. הוא תפר שלשה, ראה את ג’ואל בולומבוי קולע מהעונשין ואז לקח שוב את הכדור, ניער מעליו את וויל קלייבורן והמטיר עוד אחת מעבר לקשת בדרך ליתרון של 7 נקודות בקלאץ’. זה נגמר ב-82:91 לפנר בבירה הרוסית, וכולנו יודעים עד כמה זה קשה.
“אני מחזיק הרבה מאוד את הכדור בידיים, אבל אני אוהב גם לשחק בלי הכדור”, הסביר לאחרונה ננדו דה קולו בראיון לאתר היורוליג. “ממצב כזה אפשר לקלוע, למסור אסיסט לשחקן הפנוי או למצוא את האיש שימסור את האסיסט. זו הדרך לשחק כדורסל”.
“אני תמיד אומר: ‘ברור שיש מאמן וצריך לכבד את איך שהוא רוצה לשחק על המגרש, אבל אני די בטוח שכל מאמן יקבל שאם יש לך יתרון ואתה יכול לקלוע, עליך לנצל את המצב'”, סיפר באותו ראיון. “ברור שברוב הזמן המאמנים וחבריי לקבוצה מצפים ממני לקלוע, אבל אני לא אגיע למשחק ואגיד לעצמי: היום אני צריך לקלוע 30 נקודות כך או כך’. אעשה רק מה שהמשחק מגיש לי. אם הערב זה יהיה עשרה אסיסטים, אז אמסור 10 אסיסטים. אוקיי. אם זה 30 נקודות ו-10 אסיסטים, אז למה לא? אבל זה לא משהו שקורה בכל משחק”.
בתחילת דצמבר דילג דה קולו מעל רף נוסף. בניצחון על מונאקו הגיע הצרפתי ל-4,184 נקודות מדד יעילות – יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של היורוליג. השיאן הקודם ואסיליס ספאנוליס נותר מאחור, אבל מה שיותר מיוחד הייתה כמות המשחקים שנדרשה לו כדי להגיע להישג. רכז פנר קבע את השיא ב-236 משחקים בלבד. תשעה שחקנים אחרים צברו 3,500 נקודות מדד ומעלה, לכל אחד מהם נדרשו לפחות 30 משחקים יותר. וזה ממש לא ההישג היחיד שלו.
ננדו דה קולו כבר נכלל 6 פעמים בחמישיית העונה, נבחר לקבוצת העשור והוא השחקן היחיד אי פעם שהיה MVP של העונה הסדירה, מצטיין הפיינל פור ומלך הסלים באותה עונה ביורוליג. “זה די מדהים להיות בין מוליכי כל הזמנים, לא אשקר”, הודה דה קולו כששבר את שיאו של ספאנוליס, אבל הבהיר: “אני תמיד חושב קודם על תארים קבוצתיים כי זה מה שחשוב. אני מרגיש שכשהקבוצה משחקת טוב ואתה עושה את המיטב עבור הקבוצה, גם ככה יש לך יותר סיכוי לזכות גם בפרסים אישיים”.
ויש לו לא מעט תארים קבוצתיים. דה קולו זכה ביורוליג פעמיים עם צסק”א מוסקבה, עם ולנסיה ביורוקאפ, 6 אליפויות רוסיה, 5 אליפויות VTB, גביע טורקי וכמובן במדליית כסף אולימפית, ארד באליפות העולם וכן זהב, כסף וארד באליפות אירופה. ובגיל 34, עוד היד נטויה.
“בסופו של דבר, מה שאני רוצה לעשות במשחק זה לזהות איך ההגנה מגיבה ואז לשחק את המשחק שלי”, תיאר בפשטות את הלך המחשבה שלו בראיון לאתר היורוליג, וגילה: “חבר שהיה שחקן אמר לי פעם: ‘כל אחד יכול לשחק טוב במשך עונה אחת. מה שקשה יותר הוא לעשות את זה כל הקריירה ואז תהיה אחד הטובים ביותר’. אני תמיד זוכר את זה כשאני מגיע לאימון ובמשחק”.
לפני כחודש הגיע דה קולו עם פנרבחצ’ה למשחק במוסקבה. את מדי היריבה צסק”א הוא לבש במשך חמש עונות, אבל האדומים לא קיבלו ממנו הנחות. אם בחמישה מפגשים מול הרוסים בעונה שעברה הוא סיפק 20.5 נקודות בממוצע לערב, הפעם הוא נעץ “רק” 18 נקודות, חילק 4 אסיסטים ואפילו חסם פעמיים. אלא שהסיפור היה ההתעלות שלו במאני-טיים.
ביתרון 3 נקודות כשעל השעון נותרו שתי דקות לסיום, הצרפתי תפס את ההגה. הוא תפר שלשה, ראה את ג’ואל בולומבוי קולע מהעונשין ואז לקח שוב את הכדור, ניער מעליו את וויל קלייבורן והמטיר עוד אחת מעבר לקשת בדרך ליתרון של 7 נקודות בקלאץ’. זה נגמר ב-82:91 לפנר בבירה הרוסית, וכולנו יודעים עד כמה זה קשה.
“אני מחזיק הרבה מאוד את הכדור בידיים, אבל אני אוהב גם לשחק בלי הכדור”, הסביר לאחרונה ננדו דה קולו בראיון לאתר היורוליג. “ממצב כזה אפשר לקלוע, למסור אסיסט לשחקן הפנוי או למצוא את האיש שימסור את האסיסט. זו הדרך לשחק כדורסל”.
“אני תמיד אומר: ‘ברור שיש מאמן וצריך לכבד את איך שהוא רוצה לשחק על המגרש, אבל אני די בטוח שכל מאמן יקבל שאם יש לך יתרון ואתה יכול לקלוע, עליך לנצל את המצב'”, סיפר באותו ראיון. “ברור שברוב הזמן המאמנים וחבריי לקבוצה מצפים ממני לקלוע, אבל אני לא אגיע למשחק ואגיד לעצמי: היום אני צריך לקלוע 30 נקודות כך או כך’. אעשה רק מה שהמשחק מגיש לי. אם הערב זה יהיה עשרה אסיסטים, אז אמסור 10 אסיסטים. אוקיי. אם זה 30 נקודות ו-10 אסיסטים, אז למה לא? אבל זה לא משהו שקורה בכל משחק”.
בתחילת דצמבר דילג דה קולו מעל רף נוסף. בניצחון על מונאקו הגיע הצרפתי ל-4,184 נקודות מדד יעילות – יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של היורוליג. השיאן הקודם ואסיליס ספאנוליס נותר מאחור, אבל מה שיותר מיוחד הייתה כמות המשחקים שנדרשה לו כדי להגיע להישג. רכז פנר קבע את השיא ב-236 משחקים בלבד. תשעה שחקנים אחרים צברו 3,500 נקודות מדד ומעלה, לכל אחד מהם נדרשו לפחות 30 משחקים יותר. וזה ממש לא ההישג היחיד שלו.
ננדו דה קולו כבר נכלל 6 פעמים בחמישיית העונה, נבחר לקבוצת העשור והוא השחקן היחיד אי פעם שהיה MVP של העונה הסדירה, מצטיין הפיינל פור ומלך הסלים באותה עונה ביורוליג. “זה די מדהים להיות בין מוליכי כל הזמנים, לא אשקר”, הודה דה קולו כששבר את שיאו של ספאנוליס, אבל הבהיר: “אני תמיד חושב קודם על תארים קבוצתיים כי זה מה שחשוב. אני מרגיש שכשהקבוצה משחקת טוב ואתה עושה את המיטב עבור הקבוצה, גם ככה יש לך יותר סיכוי לזכות גם בפרסים אישיים”.
ויש לו לא מעט תארים קבוצתיים. דה קולו זכה ביורוליג פעמיים עם צסק”א מוסקבה, עם ולנסיה ביורוקאפ, 6 אליפויות רוסיה, 5 אליפויות VTB, גביע טורקי וכמובן במדליית כסף אולימפית, ארד באליפות העולם וכן זהב, כסף וארד באליפות אירופה. ובגיל 34, עוד היד נטויה.
“בסופו של דבר, מה שאני רוצה לעשות במשחק זה לזהות איך ההגנה מגיבה ואז לשחק את המשחק שלי”, תיאר בפשטות את הלך המחשבה שלו בראיון לאתר היורוליג, וגילה: “חבר שהיה שחקן אמר לי פעם: ‘כל אחד יכול לשחק טוב במשך עונה אחת. מה שקשה יותר הוא לעשות את זה כל הקריירה ואז תהיה אחד הטובים ביותר’. אני תמיד זוכר את זה כשאני מגיע לאימון ובמשחק”.
