מונאקו והיורוליג הכריזו עליו כאחת ההחתמות הגדולות בתולדות המפעל, אבל בינתיים הוא עוד מתאקלם. מה שעובר על הגארד שקפץ מה-NBA לקו האחורי בנסיכות
שתף כתבה
אליפות מכללות, 12 עונות ב-NBA, רקורד של 750 משחקים, 19.3 נקודות לערב ושיא קריירה של 60 במשחק. עם כל הכבוד, זה לא יורוליג. ההגנות קשוחות לאורך כל העונה, המשחק מתוכנן יותר ואיש לא יהמר על בידוד מולו אם אפשר לבצע עבירה או למנוע קבלת כדור. קמבה ווקר (33), שגם ככה לא חווה יותר מדי הופעות על הפרקט בשלוש העונות הקודמות, מגלה שאירופה היא לא רק נופים וקפה משובח.
“רציתי חוויה חדשה, רציתי לחוות את העולם”, הסביר קמבה ווקר אחרי שחתם במונאקו. בשיחה עם ג’ו ארלאוקאס לפודקאסט היורוליג הוא סיפר שההתאקלמות קלה. שכולם קיבלו אותו בזרועות פתוחות. שנוהגים בו בכבוד. בינתיים, הוא משחק קצת יותר מ-11 דקות לערב ומספק 4.4 נקודות ו-1.1 אסיסטים. רק פעמיים קלע בספרות כפולות עד כה, 10 מול מכבי ו-13 נגד פנאתינייקוס. רחוק מאוד כרגע מההכרזות על אחת ההחתמות הגדולות בתולדות המפעל.
“אני לא מצפה שיהיה קל”, אמר ווקר בראיון בפתיחת העונה. “אני בחור שהייתה לו קריירה לא רעה ב-NBA, ככה שבהגעה שלי תהיה לי מטרה גדולה על הגב. הייתי במונאקו בעבר ואני זוכר עד כמה זה נראה לי מקום יפה. תמיד אמרתי שארצה לחזור וכנראה שאלוהים שמע אותי. אני אוהב אתגרים ואוהב להתחרות ברמה הכי גבוהה”. אלא שהאמירה הבאה, שנשמעת מפי הרבה שחקנים שחוצים את האוקיינוס האטלנטי, מצביעה על הפער: “כדורסל הוא כדורסל, רק אצטרך להסתגל לקבוצה החדשה”.
הפער בין היורוליג ל-NBA – בסגנון המשחק, אופן הניהול, הצפיפות במגרש, חשיבות ההגנה ומידת השליטה של המאמנים – הוא אדיר. בטח כשאתה מגיע ממצב בו אתה שחקן שקבוצות בנויות סביבו לנסיכות של מייק ג’יימס. תקופת ההסתגלות היא משמעותית ולא חסרות דוגמאות למועדונים ושחקנים שלא היו סבלניים מספיק לגבי התהליך. המזל של ווקר, לצד הפציעה של ג’ורדן לויד, הוא מידת החיבור של הסגל במונאקו.
“בתור מישהו שבא מארצות הברית בפעם הראשונה כל מה שאתה יכול לבקש זה שיקבלו אותך יפה”, הסביר ווקר לארלאוקאס באותה שיחה. “החבר’ה האלה הם כמה מהחברים לקבוצה הטובים ביותר שהיו לי אי פעם. הם מדהימים, אני אוהב להיות לידם מדי יום. אני מעריך כל בוקר בו אני קם בידיעה שאני הולך להתאמן איתם. הם הופכים את זה לכיף”.
בינתיים, קמבה ווקר לא משחק בליגה הצרפתית, מה שבוודאי לא מסייע להיכנס לקצב בנסיכות. מצד שני, אולי זה מה שיחזיק את הגוף עד לשלבים המתקדמים יותר של העונה. אם ימשיך ליהנות מהחוויה לצד חבריו וילמד להפעיל את הכלים המסוכנים שסביבו, הוא והסגל סביבו עשויים לצמוח למימדים מאיימים אפילו יותר. לא בטוח ש-200 מיליון דולרים במשכורות בקריירה זו קופה שמסייעת לסבלנות הנדרשת.
“אני לא מצפה שיהיה קל”, אמר ווקר בראיון בפתיחת העונה. “אני בחור שהייתה לו קריירה לא רעה ב-NBA, ככה שבהגעה שלי תהיה לי מטרה גדולה על הגב. הייתי במונאקו בעבר ואני זוכר עד כמה זה נראה לי מקום יפה. תמיד אמרתי שארצה לחזור וכנראה שאלוהים שמע אותי. אני אוהב אתגרים ואוהב להתחרות ברמה הכי גבוהה”. אלא שהאמירה הבאה, שנשמעת מפי הרבה שחקנים שחוצים את האוקיינוס האטלנטי, מצביעה על הפער: “כדורסל הוא כדורסל, רק אצטרך להסתגל לקבוצה החדשה”.
הפער בין היורוליג ל-NBA – בסגנון המשחק, אופן הניהול, הצפיפות במגרש, חשיבות ההגנה ומידת השליטה של המאמנים – הוא אדיר. בטח כשאתה מגיע ממצב בו אתה שחקן שקבוצות בנויות סביבו לנסיכות של מייק ג’יימס. תקופת ההסתגלות היא משמעותית ולא חסרות דוגמאות למועדונים ושחקנים שלא היו סבלניים מספיק לגבי התהליך. המזל של ווקר, לצד הפציעה של ג’ורדן לויד, הוא מידת החיבור של הסגל במונאקו.
“בתור מישהו שבא מארצות הברית בפעם הראשונה כל מה שאתה יכול לבקש זה שיקבלו אותך יפה”, הסביר ווקר לארלאוקאס באותה שיחה. “החבר’ה האלה הם כמה מהחברים לקבוצה הטובים ביותר שהיו לי אי פעם. הם מדהימים, אני אוהב להיות לידם מדי יום. אני מעריך כל בוקר בו אני קם בידיעה שאני הולך להתאמן איתם. הם הופכים את זה לכיף”.
בינתיים, קמבה ווקר לא משחק בליגה הצרפתית, מה שבוודאי לא מסייע להיכנס לקצב בנסיכות. מצד שני, אולי זה מה שיחזיק את הגוף עד לשלבים המתקדמים יותר של העונה. אם ימשיך ליהנות מהחוויה לצד חבריו וילמד להפעיל את הכלים המסוכנים שסביבו, הוא והסגל סביבו עשויים לצמוח למימדים מאיימים אפילו יותר. לא בטוח ש-200 מיליון דולרים במשכורות בקריירה זו קופה שמסייעת לסבלנות הנדרשת.
