מכבי המשיכה את התנופה גם בתחילת הרבע השני. לאזמה ולאמפה הצטרפו לפרקינס והעלו את מכבי ל- 23-11, 2 דקות וחצי בתוך הרבע. המשך הרבע הראה איבודים והחטאות לרוב, כששתי הקבוצות מציגות רמה נמוכה ומכבי שומרת על היתרון, 30-19 כשנותרו 3 דקות להפסקה. אך ככל שהמחצית התקרבה לסיומה, יתרון מכבי הלך וגדל- ריצת 12-1 שכללה קליעות מכל הטווחים והגנת ברזל, סל של ווישנייבסקי בשניה האחרונה של הרבע, קבע הפרש שיא ואת תוצאת המחצית: 42-20 למכבי.

מכבי פתחה מעט בעצלתיים את הרבע השלישי, ואפשרה לגליל’גלבוע לצמצם מעט עם נקודות מהישראלים שלה, עבירה טכנית לחובתו של לאזמה, עזרה לאדומים לצמצם ל- 46-30, אחרי 4 דקות ברבע. אנדרסון חזר לצלוף ועם 2 שלשות החזיר את השליטה למכבי, מקל קבר שלשה משלו ומכבי עלתה ל- 57-33, 3 דקות וחצי לסיום הרבע. אנדרסון המשיך להתעלל בגליל/גלבוע מחוץ לקשת והיריבה היתה חסרת אונים, בדרך לפיגור גדול בסיום הרבע השלישי: 66-44 למכבי.

הרבע האחרון לא שינה הרבה לשום צד, שחקני שתי הקבוצות התאמנו בזריקות והמאמנים העלו הרכבים שונים. אחרי רבע של אימון זריקות, הפער נותר בעינו, ובסיום: 87-65 למכבי ת”א.

למכבי: אנדרסון 15 (6 ריב’), לאזמה 12 (8/8 מהקו), פרקינס 11, ויזניבסקי 9, לימונד 8 (6 ריב’), לאמפה 8, פניני 6, שארפ 5, מקל 5 (9 אס’), גרין 4, איידסון 4 (6 ריב’).

לגליל: דוואל 12, יבזורי 12, רנדל 11, מוסקוביץ’ 7, כדיר 7, גורדון 6, סוואן 6, שגב 2, פארגו 2.

המאמן הרחיב לגביי מצ’איי לאמפה, שלא ממש התחבר לחבריו עדיין: “לאמפה נכנס מאוחר להכנות. הוא תלוי במשחק הקבוצתי והתחרות על המקום היא לא קלה. במקביל, סטפון לאזמה הוא הפתעה לטובה. לאמפה בשלב ההוכחה, הוא צריך משחק אחד כדי להחזיר את הביטחון”. גרשון התייחס לגמר מול ירושלים: “אני חושב שהשחקנים יבואו חדים. גם לירושלים לא יהיה קל לשחק פעמיים תוך יומיים”.

אלן אנדרסון, שהצטיין עם 15 נקודות, אמר: “אני מנסה להיות האיש שאליו הולכים. היום התחלתי רע וכל ערב אחר מישהו יכול להוביל את הקבוצה, אי אפשר לדעת. שמעתי על היריבות מול ירושלים. אני יודע שזה משחק גדול, במיוחד בגלל שהוא בבית שלהם”.