מאמן מכבי אלקטרה ת”א, דיוויד בלאט, אמר בסיום: “באנו מוכנים ונחושים להביא ניצחון אחרי ההפסד הביתי בשבוע שעבר, ואני שמח שניצחנו והבטחנו רשמית את המקום שלנו בטופ 16 – שזו אחת המטרות העיקריות שלנו בטווח הקצר.

במשך 35 דקות שיחקנו יוצא מן הכלל – מהדקות הטובות שהיו לנו השנה – ולמרות הקושי בסיום, בעזרת כמה פעולות טובות השגנו ניצחון חשוב ומתוק. האווירה כאן בבלגרד מחשמלת, הקהל מאוד תשוקתי, תומך בקבוצה שלו בצורה בלתי רגילה. גם כשהקבוצה שלו בפיגור גדול הוא לא מוותר ולא מרפה לרגע, וזה מקשה מאוד על היריבה.

שיחקנו היום בלי שון ג’יימס, הקפטן שלנו ואחד השחקנים החשובים בסגל, בגלל הפציעה בגב, וגם דיוויד בלו היה חולה ולא התאמן איתנו הבוקר ובכל זאת עלה לשחק. סופו נתן משחק אדיר, סיים את המהלכים פשוט נפלא מתחת לסל, ואלכס טיוס היה האקס הפקטור. טיוס נתן את המשחק הכי גדול שלו במכבי, ובדיוק בשביל כל הדברים שהראה היום על המגרש – ריבאונדים, אתלטיות, לחימה וחסימות – הבאנו אותו למכבי”.

יו”ר המועדון, שמעון מזרחי: “לפני המשחק סיפרתי לכל השחקנים כמה מיוחד המגרש הזה עבור מכבי ת”א ואת המשמעות האדירה שלו. סיפרתי להם על ההתרגשות הגדולה שלי כשאני צועד כאן גם היום, 36 שנה אחרי. אז הגענו לאולם פיוניר בבלגרד לגמר ההיסטורי של 1977 בפסח עם מצות, והפעם הגענו בחנוכה עם חנוכיות. אני שמח שהשחקנים הציגו משחק הקרבה וזכו בניצחון, ואפילו התוצאה היתה כמעט זהה לגמר הגדול של 77′”.

דיוויד בלו שעלה חולה והכריע את המשחק מקו העונשין כבר חושב על הפועל ירושלים: “זה היה משחק מאוד קשה ופיזי. האווירה כאן באולם ההיסטורי של פיוניר מדהימה. הניצחון שהשגנו מאוד חשוב עבורנו הן מבחינת הטבלה והן כבונה ביטחון.

שיחקתי היום גם בעמדה 5 והייתי צריך להיות מאוד קשוח בסיום. כל היום הרגשתי רע מאוד וסבלתי מחולשה, צמרמורות וכאבי גרון, אבל לא היה סיכוי שאוותר על המשחק. אנחנו שמחים על ההישג ומסתכלים כבר קדימה, למאבק הגדול הבא, ביום שני במלחה”.