במשך השנים מכבי תל אביב ופנאתינייקוס התמודדו האחת מול השניה לא פחות מ-38 פעמים. רק ארבעה מתוכם אותם מפגשים נערכו בשלב חצי הגמר ושלושה במעמד הגמר. וברור שכמעט כל מאבק בין שתי הענקיות האלה לא רק שנכנס לפנתיאון של הכדורסל האירופאי, אלא גם הותיר אצל האוהדים רעב למנה נוספת.
פנאתינייקוס זכתה באליפות אירופה הראשונה שלה ב-1996 תחת המאמן בוז'ידאר מליקוביץ'. באותם ימים מכבי כבר ספרה 15 שנים בלי גביע יבשתי והצמא לתואר בתל אביב רק הלך וגדל. רק בעונת 1999/2000 זכו הצהובים-כחולים להחזיר לעצמם את הכתר.
אותה עונת 1999/2000 החלה כמו רבות אחרות - כל קבוצה באירופה נשאה עיניים לעבר התואר היבשתי היוקרתי מכולם. ככל שהעונה התקדמה נודעו לפחות שתי אמיתות בלתי ניתנות לערעור: האחת היא שפנאתינייקוס, שכבר טעמה מהמתיקות המשכרת של התהילה האירופאית, החתימה את ז'ליקו אובראדוביץ' ועודד קטש במטרה לחזור לפסגה. השניה, משהו מיוחד התרחש בתל אביב.

מכבי הגיעה להצלבה עם יתרון ביתיות על פני בולוניה והציפיות הגבוהות, בעזרת צבא האוהדים בצהוב, הכתיבו דרך ברורה לפיינל פור בסלוניקי. מעטים ידעו אז ששתי הקבוצות האלה יעצבו כמעט לבדן את נוף הכדורסל האירופאי בשני גמרים רצופים ו-3 הופעות ברצף במעמד הפיינל פור.
עם נחיתת הרכבת האווירית הצהובה בסלוניקי מכבי זכתה לעמדת הובלה ברורה לקראת חצי הגמר מול ברצלונה. נייט האפמן המנוח וידא שהמכבים יקבלו ביוון הזדמנות להיאבק על התואר ולקטוע בצורת הנפות יבשתיות בת 19 שנים.
הגמר עצמו היה לא פחות ממשחק שחמט בין אובראדוביץ' מהצד האחד לצמד גרשון-בלאט מהעבר השני. לכל פעולה הייתה תגובה. הסרבי שלט במשחק, אבל היצירתיות של הצוות מנגד החזירה את מכבי לעניינים. כשהמשחק התקרב לישורת האחרונה שלשה פינתית של מארק בריסקר השיבה את הצהובים למרחק נגיעה. ואז, מתוך כל שחקני פאו, היה זה דווקא עודד קטש שנעץ את הפגיון בקליעה ממרחק והבטיח 67:73 לפנאתינייקוס ותואר ירוק על אדמת יוון.

כששני מפעלים אירופאיים התחרו על הבכורה עקב פיצול בין פיב"א ליול"ב, נותרו שתי הפינאליסטיות עם פדרציית ההתאחדויות הבינ"ל. כך גם השתלטו השתיים על התחרות והגיעו לגמר הבא. ההבדל? אחד, אנת'וני פארקר שמו.
מכבי הגיעה לפיינל פור כשמנגד ניצבה בדרכה צסק"א מוסקבה, החמושה באנדריי קירילנקו הצעיר. הצהובים עשו את העבודה ושוב התייצבו לקרב ראש בראש מול פנאתינייקוס, הפעם בברסי שבצרפת. הפעם הייתה זאת אלופת ישראל ששלטה בקצב ואובראדוביץ' נאלץ להגיב.

במהלך החצי השני ז'ליקו הצליח להחזיר את קבוצתו למשחק, אבל שלשה אדירה של פארקר הותירה את היוונים לרדוף אחרי מכבי עד לבאזר שסגר את הסיפור. לוח התוצאות הראה 67:81 ויובש בן 20 שנה נשטף לו אל מחוזות העבר.
שתי הקבוצות פגשו שוב האחת את רעותה גם בעונה שלאחר מכן. זה היה בחצי גמר היורוליג והפעם פנאתינייקוס התקדמה עד לגמר, שם זכתה באליפות אירופה השלישית בתולדותיה. ללא ספק, אותן שנות קסם של שני המועדונים התאפיינו בידיעה אחת ברורה – עוד ניפגש בפיינל פור.
פנאתינייקוס זכתה באליפות אירופה הראשונה שלה ב-1996 תחת המאמן בוז'ידאר מליקוביץ'. באותם ימים מכבי כבר ספרה 15 שנים בלי גביע יבשתי והצמא לתואר בתל אביב רק הלך וגדל. רק בעונת 1999/2000 זכו הצהובים-כחולים להחזיר לעצמם את הכתר.
אותה עונת 1999/2000 החלה כמו רבות אחרות - כל קבוצה באירופה נשאה עיניים לעבר התואר היבשתי היוקרתי מכולם. ככל שהעונה התקדמה נודעו לפחות שתי אמיתות בלתי ניתנות לערעור: האחת היא שפנאתינייקוס, שכבר טעמה מהמתיקות המשכרת של התהילה האירופאית, החתימה את ז'ליקו אובראדוביץ' ועודד קטש במטרה לחזור לפסגה. השניה, משהו מיוחד התרחש בתל אביב.

מכבי הגיעה להצלבה עם יתרון ביתיות על פני בולוניה והציפיות הגבוהות, בעזרת צבא האוהדים בצהוב, הכתיבו דרך ברורה לפיינל פור בסלוניקי. מעטים ידעו אז ששתי הקבוצות האלה יעצבו כמעט לבדן את נוף הכדורסל האירופאי בשני גמרים רצופים ו-3 הופעות ברצף במעמד הפיינל פור.
עם נחיתת הרכבת האווירית הצהובה בסלוניקי מכבי זכתה לעמדת הובלה ברורה לקראת חצי הגמר מול ברצלונה. נייט האפמן המנוח וידא שהמכבים יקבלו ביוון הזדמנות להיאבק על התואר ולקטוע בצורת הנפות יבשתיות בת 19 שנים.
הגמר עצמו היה לא פחות ממשחק שחמט בין אובראדוביץ' מהצד האחד לצמד גרשון-בלאט מהעבר השני. לכל פעולה הייתה תגובה. הסרבי שלט במשחק, אבל היצירתיות של הצוות מנגד החזירה את מכבי לעניינים. כשהמשחק התקרב לישורת האחרונה שלשה פינתית של מארק בריסקר השיבה את הצהובים למרחק נגיעה. ואז, מתוך כל שחקני פאו, היה זה דווקא עודד קטש שנעץ את הפגיון בקליעה ממרחק והבטיח 67:73 לפנאתינייקוס ותואר ירוק על אדמת יוון.

כששני מפעלים אירופאיים התחרו על הבכורה עקב פיצול בין פיב"א ליול"ב, נותרו שתי הפינאליסטיות עם פדרציית ההתאחדויות הבינ"ל. כך גם השתלטו השתיים על התחרות והגיעו לגמר הבא. ההבדל? אחד, אנת'וני פארקר שמו.
מכבי הגיעה לפיינל פור כשמנגד ניצבה בדרכה צסק"א מוסקבה, החמושה באנדריי קירילנקו הצעיר. הצהובים עשו את העבודה ושוב התייצבו לקרב ראש בראש מול פנאתינייקוס, הפעם בברסי שבצרפת. הפעם הייתה זאת אלופת ישראל ששלטה בקצב ואובראדוביץ' נאלץ להגיב.

במהלך החצי השני ז'ליקו הצליח להחזיר את קבוצתו למשחק, אבל שלשה אדירה של פארקר הותירה את היוונים לרדוף אחרי מכבי עד לבאזר שסגר את הסיפור. לוח התוצאות הראה 67:81 ויובש בן 20 שנה נשטף לו אל מחוזות העבר.
שתי הקבוצות פגשו שוב האחת את רעותה גם בעונה שלאחר מכן. זה היה בחצי גמר היורוליג והפעם פנאתינייקוס התקדמה עד לגמר, שם זכתה באליפות אירופה השלישית בתולדותיה. ללא ספק, אותן שנות קסם של שני המועדונים התאפיינו בידיעה אחת ברורה – עוד ניפגש בפיינל פור.