מכביסט
נגישות
דלג לתוכן העמוד(מקש קיצור 1)
דלג לתפריט תחתון(מקש קיצור 2)
דלג לצור קשר(מקש קיצור 3)
דלג לנגישות באתר (מקש קיצור 4)
1.jpg)
2
3
8
9.jpg)
10
11
12
13
14
15
18
19
20
31
45
50
עודד
נועם
גיא
עדי
עמית
הפועל גלבוע/גליל
בני הרצליה
.jpg)
אלה היו ימי בניה מחדש. ימים בהם ניווטו את הספינה במים גועשים ובהם בוצעו שינויים תוך כדי תנועה. עם עזיבתם של אנת'וני פארקר ומייסיאו באסטון ל-NBA, שם ששיחקו במדי טורונטו רפטורס ואינדיאנה פייסרס בהתאמה, מכבי נאלצה לערוך הרבה התאמות. במידה מסוימת, זאת הייתה תחילתו של תהליך חדש.
נבן ספאחיה לקח את המושכות כשהחליף בתור המאמן את פיני גרשון כשנראה היה שתור הזהב הגיע לסיומו. כולם ידעו שייקח קצת זמן כדי שהכל יתגבש כדי שהקבוצה תוכל להגשים את מלוא הפוטנציאל שלה עם שמות מבטיחים. הם הגיעו על אף העובדה שהקיץ בארץ היה קשה. מדינת ישראל נגררה למלחמה בלבנון בקיץ 2006, מצב שלא הקל על צירוף שחקנים.
לאחר שסיימה את העונה הקודמת כסגנית אלופת היורוליג והקבוצה שלא זכתה אחרי שתי אליפויות אירופה רצופות, מכבי גם הייתה הקבוצה הראשונה בעידן המודרני שהשיגה שלוש הופעות רצופות בפיינל פור מאז יוגופלסטיקה ספליט הגדולה. כל זה סימל את העובדה שמכבי חזרה להיות מעצמה בכדורסל האירופאי ולכן, על אף כל מה שקרה לפני העונה, השאיפות היו שוב גבוהות מאוד.
כשעונת 2006/7 יצאה לדרך היה ברור שכמו בכל תהליך אחר גם כאן הטיפוס בחזרה לצמרת ייקח זמן. שיטת המשחקים ביורוליג הייתה שונה מאוד מהליגה הנהוגה כיום. העונה הסדירה הייתה בנויה משלושה בתים של 8 קבוצות, כאשר חמש הראשונות מכל בית והשישית הטובה ביותר יעלו לשלב הבא - הטופ 16.
תוך שהוא משייט במים הסוערים ומתמודד עם כאבי גדילה, הסגל של נבן ספאחיה סיים את שלב הבתים במקום השני, רק אחרי האלופה שבדרך פנאתינייקוס. המיקום הבטיח את העליה לבית D בטופ 16. מכבי הבטוחה בעצמה סיימה במקום השני גם בשלב השני והצבא הצהוב נערך למאבק מול קבוצת הצבא האדום בסדרה של הטוב משלושה משחקים.
במשחק הראשון במוסקבה הייתה זו אלופת היורוליג המכהנת, ששמרה כמעט על כל הסגל מהעונה הקודמת, שניצחה בפער ניכר. בזמן שרוב הצופים לא נתנו למכבי שום סיכוי מול צסק"א ההיא, החבורה של ספאחיה סרבה ליפול בלי להשיב מלחמה. ההזדמנות הגיעה במשחק הבית האחרון של העונה ביורוליג.
אף אחת מהקבוצות לא ממש הצליחה לכפות את תכניתה על היריבה ברבע הראשון. לעומת זאת, הרבע השני כבר היה חגיגה מוחלטת של מכבי עם ריצת 0:13 נהדרת שיצרה יתרון 25:35 בירידה להפסקה. עם תמיכת הקהל בצהוב-כחול בהיכל, המארחים המשיכו לדהור בהתקפה ולבלום את ההתקפות שמנגד בדרך ל-35:55 מרשים בסיום הרבע השלישי.
הרוח הווינרית של מכבי קטעה באותו ערב את רצף 18 הניצחונות של צסק"א, שנעצרה על כמות הנקודות הנמוכה ביותר שלה באותה עונה - 56 נקודות בלבד במשחק הצלבה שעשוי היה להעלות אותה לפיינל פור.
צסק"א ניצחה לבסוף בבית במשחק השלישי והגיעה עד לגמר, שם הפסידה לפנאתינייקוס. מכבי חזרה לפיינל פור בשנה שלאחר מכן, אבל המסר שנשלח באותו 5 באפריל הוא המסר עליו מסופר גם בימינו: לעולם אל תספיד את מכבי, בטח כשאתה משחק מולה בהיכל מלא.
נבן ספאחיה לקח את המושכות כשהחליף בתור המאמן את פיני גרשון כשנראה היה שתור הזהב הגיע לסיומו. כולם ידעו שייקח קצת זמן כדי שהכל יתגבש כדי שהקבוצה תוכל להגשים את מלוא הפוטנציאל שלה עם שמות מבטיחים. הם הגיעו על אף העובדה שהקיץ בארץ היה קשה. מדינת ישראל נגררה למלחמה בלבנון בקיץ 2006, מצב שלא הקל על צירוף שחקנים.
לאחר שסיימה את העונה הקודמת כסגנית אלופת היורוליג והקבוצה שלא זכתה אחרי שתי אליפויות אירופה רצופות, מכבי גם הייתה הקבוצה הראשונה בעידן המודרני שהשיגה שלוש הופעות רצופות בפיינל פור מאז יוגופלסטיקה ספליט הגדולה. כל זה סימל את העובדה שמכבי חזרה להיות מעצמה בכדורסל האירופאי ולכן, על אף כל מה שקרה לפני העונה, השאיפות היו שוב גבוהות מאוד.
כשעונת 2006/7 יצאה לדרך היה ברור שכמו בכל תהליך אחר גם כאן הטיפוס בחזרה לצמרת ייקח זמן. שיטת המשחקים ביורוליג הייתה שונה מאוד מהליגה הנהוגה כיום. העונה הסדירה הייתה בנויה משלושה בתים של 8 קבוצות, כאשר חמש הראשונות מכל בית והשישית הטובה ביותר יעלו לשלב הבא - הטופ 16.
תוך שהוא משייט במים הסוערים ומתמודד עם כאבי גדילה, הסגל של נבן ספאחיה סיים את שלב הבתים במקום השני, רק אחרי האלופה שבדרך פנאתינייקוס. המיקום הבטיח את העליה לבית D בטופ 16. מכבי הבטוחה בעצמה סיימה במקום השני גם בשלב השני והצבא הצהוב נערך למאבק מול קבוצת הצבא האדום בסדרה של הטוב משלושה משחקים.
במשחק הראשון במוסקבה הייתה זו אלופת היורוליג המכהנת, ששמרה כמעט על כל הסגל מהעונה הקודמת, שניצחה בפער ניכר. בזמן שרוב הצופים לא נתנו למכבי שום סיכוי מול צסק"א ההיא, החבורה של ספאחיה סרבה ליפול בלי להשיב מלחמה. ההזדמנות הגיעה במשחק הבית האחרון של העונה ביורוליג.
אף אחת מהקבוצות לא ממש הצליחה לכפות את תכניתה על היריבה ברבע הראשון. לעומת זאת, הרבע השני כבר היה חגיגה מוחלטת של מכבי עם ריצת 0:13 נהדרת שיצרה יתרון 25:35 בירידה להפסקה. עם תמיכת הקהל בצהוב-כחול בהיכל, המארחים המשיכו לדהור בהתקפה ולבלום את ההתקפות שמנגד בדרך ל-35:55 מרשים בסיום הרבע השלישי.
הרוח הווינרית של מכבי קטעה באותו ערב את רצף 18 הניצחונות של צסק"א, שנעצרה על כמות הנקודות הנמוכה ביותר שלה באותה עונה - 56 נקודות בלבד במשחק הצלבה שעשוי היה להעלות אותה לפיינל פור.
צסק"א ניצחה לבסוף בבית במשחק השלישי והגיעה עד לגמר, שם הפסידה לפנאתינייקוס. מכבי חזרה לפיינל פור בשנה שלאחר מכן, אבל המסר שנשלח באותו 5 באפריל הוא המסר עליו מסופר גם בימינו: לעולם אל תספיד את מכבי, בטח כשאתה משחק מולה בהיכל מלא.
