הסיפור המשותף של דריק שארפ ומכבי תל אביב הוא לא פחות מאגדה יפה בשם "האם אתה מאמין בנסים?". אחרת איך עוד אפשר להסביר זכיה ב-13 אליפויות, 11 גביעי מדינה ושלוש אליפויות אירופה? הסיפור של דריק הוא ללא ספק אחד מרבי ההשראה ביותר שסופרו בכדורסל האירופאי, יד ביד עם זריחתה של השושלת בצהוב.
דריק החל את הקריירה המקצוענית שלו במכבי חדרה מליגת המשנה עוד ב-1993. למעשה, הוא שיחק בליגה השניה (שנקראה אז לאומית ב') לא פחות משלוש שנים לפני שביצע את הקפיצה המתבקשת. לא לקח זמן רב עד שגארד USF לשעבר יתאהב בישראל, יקים בארץ משפחה ויהפוך בעצמו לאזרח ישראלי (כולל שירות צבאי סמלי וקצר).
שלוש שנים ו-66 נקודות לאחר מכן (אותן קלע בשני משחקים מול מכבי) היה ברור שדריק ומכבי תל אביב יהיו זיווג משמיים. מה שהיה צפוי הפך למציאות כששארפ הצטרף לאלופה בצהוב-כחול לקראת עונת 1996/7.
.jpg)
בעונתו הראשונה בצהוב-כחול מכבי הפסידה בגמר הגביע לירושלים, אבל רצה לזכיה באליפות המקומית עם מאזן נקי מהפסדים בעונה הסדירה. הקבוצה טיאטאה את הפועל אילת בחצי הגמר ואת הירושלמים בסדרת הגמר. באותה עונה היה כבר משחקו הראשון איתות לקראת ההמשך עם 9 נקודות באחוזים מושלמים מבחוץ.
במשך השנים חלקו שארפ ומכבי הרבה רגעי תהילה משותפים, למעשה מהרגע הראשון. אז השומר הבלתי נלאה תפר קליעת ניתור (ג'אמפ) מחצי מרחק והבטיח ניצחון 78:82 על אולימפיאקוס במהלך הקמפיין האירופאי. הפוטנציאל להמשך הדרך היה ברור, המימדים האמיתיים התגלו רק מאוחר יותר.
כיום די פשוט לומר שהיום שבו מכבי החתימה את דריק שארפ היה היום בו הונחו היסודות לשושלת הצהובה. הוא היה גורם קריטי במסע התהילה של המכבים וסייע קודם כל לקטוע את בצורת התארים היבשתיים שנמשכה 20 שנה. לראשונה מאז 1981, מכבי שוב עמדה על פסגת היבשת עם הזכיה בברסי.
דריק עשה רבות עבור מכבי ונבחרת ישראל. קפטן על ומחוץ למגרש. מודל לחיקוי. אישיות מדהימה במשחק וגם בחיי היום-יום. המנטליות המנצחת שלו ורוח הלחימה גרמו לכך שכל אחד מבעלי מכבי, שחקנים, אוהדים ובעלי תפקידים ידע עוד לפני נס ז'לגיריס שאפשר להגיד בגאווה: "כולנו רוצים להיות כמו דריק". כן, אז גם התחולל הנס וההמשך ידוע.
.jpg)