רגב פנאן, ראש תחום כושר גופני במועדון הכדורסל מכבי תל אביב, הגיע לראיון בתכנית הספורט של רדיו 102FM. ביום שאחרי הזכיה באליפות ה-56, הוא דיבר על הזכיה, היחס המזעזע שהוא חווה בכל דרבי וההנפה המתוקה יחד עם ג'ון דיברתולומיאו וגיא פניני מול האוהדים בהיכל.
"מדהים, אין הרגשה כזאת. רגעים שמחים אחרי... שבוע מורכב, אפשר להגדיר את זה ככה. זה מאחורינו ואני שמח שסיימנו את זה כמו שסיימנו", סיפר רגב פנאן, והתייחס גם להיעדרות שלו הפעם מהחגיגה המאוחרת במסעדה המסורתית: "אני אוהב מאוד את 206 ואת כל האנשים שם. פשוט מי שלא יודע לשתות אלכוהול ושותה אלכוהול, פשוט נשאר לשכב אחרי המשחק על מיטת הטיפולים. גם זה היה לי כיף".
"היה לא קל, כי גם עברנו השפלה ספורטיבית. כשמנצחים זה עוד עובר בשלום. ברור שאני מרגיש עם זה רע מאוד. אתה מרגיש לא נוח גם פיזית", סיפר פנאן על תחושותיו מהמשחקים מול היריבה העירונית. "אתה מגיע לדרייב-אין עם תחושה קשה. אתה מרגיש שיש דברים שנזרקים לעברך. אלה אנשים שאני לא חושב שאנחנו דוברים את אותה שפה. לא גדלנו אותו דבר ואני לא חושב שאנחנו חולקים את אותם ערכים לספורט".
"כשאתה רואה מישהו שמסמן לך תנועת תליה עם צעיף של הפועל ת"א, שמנופפים בחבל תליה. כששרים, יותר מ-500 איש, 'אבא מת, אבא מת' וזה מצחיק אנשים... אתה לא ישן יומיים לפני ולא יומיים אחרי. זה מרעיד את עולמך לכמה ימים", המשיך רגב. "מי שמכיר אותי גם יודע שההכנה שלי לדרבים היא שיומיים לפני אני אדם כבר שקט יותר, לחוץ יותר. יותר קפוץ, כי בכל זאת זה לא דבר טבעי".
"גם לי יש אנשים שאני לא אוהב בחיים שלי וגם אני לא אוהב את הפועל תל אביב ואת האוהדים שלה, אבל בחיים אני לא אעשה את הדברים שהם עושים", הבהיר בראיון. "אני לא יכול לדמיין לעצמי סיטואציה שאני אבוא למישהו שחווה טרגדיה אישית וארקוד על הדם שלו. אני לא יכול להעלות את זה בדעתי. לא יודע מה סדר העדיפויות של האנשים האלה שמגיעים למגרש. אני חושב שהם צריכים לשבת עם עצמם ולחשוב אם הם מגיעים למגרש מהסיבות הנכונות".
"אני אשקר אם אגיד שלא בא לי להתפוצץ בכל פעם", גילה מאמן הכושר. "בגדול, הדבר הטבעי זה להתחיל להגיב ולקפוץ ליציע. לעשות דברים שיכולים גם לסכן את מעמדי. יש לי אחריות מקצועית ואני לא רוצה לאבד אותה. אני בא בכל מצב. מבחינתי, הקבוצה שלי צריכה אותי בכל רגע. אני בכל פעם לוקח את זה כאתגר. לפני כמה שנים הייתי משתולל ומגיב בצורה לא טובה. יש לנו פסיכולוג של הקבוצה. אנחנו מדברים על הרבה דברים, זה לא שכרגע רגב עובר טיפול ספציפי. יש מסביבי הרבה אנשים טובים שעוזרים לי. המשפחה שלי, כמובן, עוזרת ותומכת. אני מנסה כבן אדם לגדול מזה".
אתה מרגיש שהנהלת הפועל ת"א מנסה למנוע את המראות האלה?
"מדהים, אין הרגשה כזאת. רגעים שמחים אחרי... שבוע מורכב, אפשר להגדיר את זה ככה. זה מאחורינו ואני שמח שסיימנו את זה כמו שסיימנו", סיפר רגב פנאן, והתייחס גם להיעדרות שלו הפעם מהחגיגה המאוחרת במסעדה המסורתית: "אני אוהב מאוד את 206 ואת כל האנשים שם. פשוט מי שלא יודע לשתות אלכוהול ושותה אלכוהול, פשוט נשאר לשכב אחרי המשחק על מיטת הטיפולים. גם זה היה לי כיף".
"היה לא קל, כי גם עברנו השפלה ספורטיבית. כשמנצחים זה עוד עובר בשלום. ברור שאני מרגיש עם זה רע מאוד. אתה מרגיש לא נוח גם פיזית", סיפר פנאן על תחושותיו מהמשחקים מול היריבה העירונית. "אתה מגיע לדרייב-אין עם תחושה קשה. אתה מרגיש שיש דברים שנזרקים לעברך. אלה אנשים שאני לא חושב שאנחנו דוברים את אותה שפה. לא גדלנו אותו דבר ואני לא חושב שאנחנו חולקים את אותם ערכים לספורט".
"כשאתה רואה מישהו שמסמן לך תנועת תליה עם צעיף של הפועל ת"א, שמנופפים בחבל תליה. כששרים, יותר מ-500 איש, 'אבא מת, אבא מת' וזה מצחיק אנשים... אתה לא ישן יומיים לפני ולא יומיים אחרי. זה מרעיד את עולמך לכמה ימים", המשיך רגב. "מי שמכיר אותי גם יודע שההכנה שלי לדרבים היא שיומיים לפני אני אדם כבר שקט יותר, לחוץ יותר. יותר קפוץ, כי בכל זאת זה לא דבר טבעי".
"גם לי יש אנשים שאני לא אוהב בחיים שלי וגם אני לא אוהב את הפועל תל אביב ואת האוהדים שלה, אבל בחיים אני לא אעשה את הדברים שהם עושים", הבהיר בראיון. "אני לא יכול לדמיין לעצמי סיטואציה שאני אבוא למישהו שחווה טרגדיה אישית וארקוד על הדם שלו. אני לא יכול להעלות את זה בדעתי. לא יודע מה סדר העדיפויות של האנשים האלה שמגיעים למגרש. אני חושב שהם צריכים לשבת עם עצמם ולחשוב אם הם מגיעים למגרש מהסיבות הנכונות".
"אני אשקר אם אגיד שלא בא לי להתפוצץ בכל פעם", גילה מאמן הכושר. "בגדול, הדבר הטבעי זה להתחיל להגיב ולקפוץ ליציע. לעשות דברים שיכולים גם לסכן את מעמדי. יש לי אחריות מקצועית ואני לא רוצה לאבד אותה. אני בא בכל מצב. מבחינתי, הקבוצה שלי צריכה אותי בכל רגע. אני בכל פעם לוקח את זה כאתגר. לפני כמה שנים הייתי משתולל ומגיב בצורה לא טובה. יש לנו פסיכולוג של הקבוצה. אנחנו מדברים על הרבה דברים, זה לא שכרגע רגב עובר טיפול ספציפי. יש מסביבי הרבה אנשים טובים שעוזרים לי. המשפחה שלי, כמובן, עוזרת ותומכת. אני מנסה כבן אדם לגדול מזה".
אתה מרגיש שהנהלת הפועל ת"א מנסה למנוע את המראות האלה?
"לא. במשחק האחרון זה פעם ראשונה שראיתי את רמי כהן עומד מאחורי הסל ומנסה לגונן בצורה כלשהי. אני עוד לא יודע אם הוא מנסה לגונן עליהם או עליי, כי כשאני עומד שם וצועקים לי מה שצועקים לי, אז מסתובבים סביבי עוד שלושה אנשים מהפועל ת"א שמצלמים אותי ורק מחכים שאני אגיב. אני לא בטוח שזה מהסיבות הנכונות, אבל אני רוצה להאמין".
יש לך קשר עם אנשי הפועל תל אביב?
יש לך קשר עם אנשי הפועל תל אביב?
"יש לנו היסטוריה לא טובה, לי ולאנשי הפועל ת"א, אבל כן יש לי שיח עם הקולגות. עם מאמן הכושר, מאמני הכדורסל וחלק מהשחקנים - שהם כן אנשים שאני מעריך. עם אנשי ההנהלה של הפועל ת"א אין לי שום שיח".
הקללות גדלות משנה לשנה או שזה סטטוס קוו, מגעילות כל שנה מחדש?
הקללות גדלות משנה לשנה או שזה סטטוס קוו, מגעילות כל שנה מחדש?
"הקללות מגעילות כמו תמיד, אבל כמות האנשים שמצטרפת לזה די גדלה".
איך אתה רואה את זה שיש ילדים שמקללים ולא הכירו. כאלה שפשוט נסחפים. איך אתה רואה את זה?
איך אתה רואה את זה שיש ילדים שמקללים ולא הכירו. כאלה שפשוט נסחפים. איך אתה רואה את זה?
"אין לי איך לראות את זה, אני לא אחראי על החינוך שלהם. זה מה שהם שומעים, זה מה שהם ממשיכים האלה. לצערי, גדל דור חדש מסוג כזה של אוהדים. לי זה לא משנה אם הם מבינים או פחות מבינים את המשמעות, מבחינתי זה פוגעני באותה מידה. אני בא לעשות את העבודה שלי".
בא מישהו מהאוהדים לדבר איתך? יש איזה צדיק בסדום?
בא מישהו מהאוהדים לדבר איתך? יש איזה צדיק בסדום?
"יש הרבה, האמת. אני תמיד אומר. הרוב של האוהדים של הפועל ת"א זה אנשים שמתעבים את הדברים האלה. אנשים שלא חושבים שאוהדים אחרים צריכים להתנהג ככה. שולחים לי מלא הודעות, אנשים שיש להם איזו היכרות איתי וגם כאלה שלא. גם את זה צריך להגיד. רוב האוהדים של הפועל הם אנשים נורמטיביים שבאים למשחק כי הם אוהבים את הקבוצה שלהם ולא באים להשפיל אנשים אחרים או לרקוד על טרגדיות אחרות. הם באים מהסיבה הנכונה. יש שנאה ספורטיבית ומותר גם לקלל במגרש, זה בסדר. אבל מי שמרשה לעצמו לקלל את הנאצות ואת השירים נוראיים, זה אנשים שהם בכלל לא חלק מהספורט. לא צריך ללקרוא להם אוהדי ספורט".
הופתעת כשקראו לך להניף את הצלחת?
הופתעת כשקראו לך להניף את הצלחת?
"הופתעתי, זה הכי ריגש אותי בעולם. יש אנשים שראו את הסיטואציה, אכפת להם, הניבו ויודעים. זה באמת היה מרגש מאוד, לא חושב שיש מאמן כושר אי פעם שבא להניף".
"זה לא התחיל היום. גם כשאבא שלי היה מנהל היינו מגיעים לאוסישקין, הקללות היו אותן קללות והשירים אותם שירים. מילים שאני לא יודע אם מותר להגיד ברדיו. זה לא חדש לאף אחד. גם שמעון כבר למוד ניסיון וקרבות רבים. שמעון יודע לגשת אחרי, לשאול אם הכל בסדר ואיך אני מתמודד. אני יודע שכואב לו על עצמו וגם עליי. הוא מבין".
אני לא מתחברת לאף ישראלי בקבוצה, הכל מרגיש לי אמריקה.
"זה לא התחיל היום. גם כשאבא שלי היה מנהל היינו מגיעים לאוסישקין, הקללות היו אותן קללות והשירים אותם שירים. מילים שאני לא יודע אם מותר להגיד ברדיו. זה לא חדש לאף אחד. גם שמעון כבר למוד ניסיון וקרבות רבים. שמעון יודע לגשת אחרי, לשאול אם הכל בסדר ואיך אני מתמודד. אני יודע שכואב לו על עצמו וגם עליי. הוא מבין".
אני לא מתחברת לאף ישראלי בקבוצה, הכל מרגיש לי אמריקה.
"האנגלית משתפרת במכבי, אין מה לעשות, אבל אני לא מסכים. רפי מנקו עשה עבודה מאוד טובה השנה וג'ייק כהן, ג'ון דיברתולומיאו, רומן סורקין שעשה התקדמות ענקית אצלנו, וגיא פניני שהוא סמל גדול. אני חושב שרומן סורקין הופך לאט לאט לאחד כזה. כל ישראלי אצלנו הוא זהב טהור ואנחנו צריכים להמשיך ולגדל כאלה. המאמן שלנו מדהים, אם הוא ישראלי או לא".
איזו אליפות זו שלך?
איזו אליפות זו שלך?
"כמאמן כושר זו שישית או שביעית ויש לי כמה כשחקן, אבל זו אחת המיוחדות".